תולדות יצחק/שמות/טו

From אוצר הספרים היהודי השיתופי
Jump to navigation Jump to search

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך


תרגום אונקלוס


מכילתא דרשב"י


רש"י
רמב"ן
דעת זקנים
אבן עזרא
בכור שור
פירוש הרא"ש
הטור הארוך
חזקוני
ספורנו
רבנו בחיי
רלב"ג
רלב"ג - ביאור המילות
רשב"ם


אבי עזר (על אבן עזרא)
אברבנאל
אלשיך
הכתב והקבלה
העמק דבר
הרחב דבר
טעמא דקרא
יריעות שלמה
מזרחי
מיני תרגומא
מלבי"ם
מנחת שי
משאת המלך
משך חכמה
נחל קדומים
עמר נקא
צרור המור
תולדות יצחק
תורה תמימה


מראי מקומות


פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"לפרק זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

תולדות יצחק TriangleArrow-Left.png שמות TriangleArrow-Left.png טו

א[edit]

ישיר אז"ל שר לא נאמר אלא ישיר מכאן לתחיית המתים מן התורה. ויש להקשות למה כל מי שמדבר בעיקרי הדת מונה סוף העיקרים תחיית המתים ובתחלת השירה דבר בתחייה. התשובה לפי שראה משה הגליות והשמדות וראה שהרבה מישראל נטבעים בים לזה אמר וירא ישראל את מצרים מת על שפת הים ואלו מצריים הנטבעים בים לא יזכו לתחיה אבל ישראל הנטבעים יחיו אז ישיר כלומר אז בזמן הגאולה ישיר משה ובני ישראל ויחיו:

את השירה הזאת אמר שירה לשון נקבה ולא שיר בלשון זכר לפי שאחר זאת הגאולה באו עליהם צרות וגאלם הש"י מהם וזה כנקבה שיולדת וכן השירה הזאת ילדה שירות אחרות. וכן אז ישיר ישראל את השירה הזאת אבל לעתיד לשון זכר שלא יבואו עלינו עוד צרות לשנצטרך לומר עוד שירה שנאמר שירו לה' שיר חדש וזהו שאמר ישעיה כי ברא ה' חדשה בארץ נקבה תסובב גבר. פירוש אחר לפי שארז"ל שלנקבה בנכסי אביו עישור נכסים ולשי"ת ע' אומות והעשירית הם ז' והקב"ה נתנם לישראל שנתן להם שבעה עממין אבל בזמן הגאולה יתן לנו כל שבעים אומות ונירש כבן זכר לכן קודם הגאולה העתידה שירה ולעתיד שנירש כבן זכר שיר:

ד[edit]

ים סוף נקרא כן לפי שקנה וסוף סביביו:

ה[edit]

ירדו במצולות כמו אבן ואמר צללו כעופרת ואמר יאכלמו כקש הרשעים כקש עולים ויורדים. בינוניים כאבן. הכשרים כעופרת נחו מיד ונקרא עופרת מגזרת עפר שהששה מתכות אם יושמו תחת הארץ יחסרו והעופרת תוסיף:

ו[edit]

ימינך ה' נאדרי בכח להציל לישראל ימינך ה' השנית תרעץ אויב שכשישראל צדיקים השמאל נעשה ימין או ירצה שהלוחם מכה בימין ונשמר בשמאל במגן שבה והשם הכל עושה בימין נאדרי בכח לקבל הכאת האויב ובה תרעץ אויב:

ז[edit]

תהרוס קמיך ומי הם הקמים נגדו הקמים על ישראל שנאמר כי הנה אויביך יהמיון וגו' ומי הם אותם שעל עמך יערימו סוד:

ח[edit]

וברוח אפך נערמו מים שהקב"ה עשה נס בתוך נס שרוח האף הוא חם ועם כל זה הקפיא הים נערמו מים נצבו כמו נד. ורוח הפה הוא קר כשהאדם נושף. והקב"ה עשה בהפך נשפת ברוח שמן הראוי היה להקפיא המים וזה הזיל הנקפא וכסמו ים:

קפאו תהומות בלב ים לפי שיש בכאן קושיא גדולה שיש מקומות בעמקי הים שעמוק אלף אמה ויותר וכשנתיבשה הים איך איפשר שירדו ישראל שמה שנמנע הוא אלא שיפלו אנשים ונשים וטף בעומק ההוא וימותו שמה ואע"פ שלא ימות לא יוכלו לעלות לזה אמר שהקב"ה עשה שבמקום שאינו כל כך עמוק נתייבש ובמקום עמוק מאד נקפאו המים וזהו שאמר וברוח אפך נערמו מים נצבו כמו נד המים שהיו נוזלים ונתייבש הים שמה אבל בעומק הים שהוא באמצע הים נקפאו המים וקפאו תהומו' בלב ים ולזה אמר בלב ים ולא אמר קפאו תהומות בים:

ט[edit]

אמר אויב פירוש הלוחמים הרודפים יניחו המלחמה לאחד מארבעה סבות. הא' שהנרדפים ברחו למרחוק ולא ישיגום. הב' שאין הנרדפים עשירים ומה יועיל שישיגום. הג' שאסור להרוג ולגזול. הד' שהנרדפים הם אנשי חיל גבורים ואולי ינצחו. לזה אמר לראשונה אשיג. לב' אחלק שלל. לג' אין חסרון לנפשנו אלא מצוה ומילוי נפש תמלאמו נפשי. כנגד הד' תורישמו ידי:

יא[edit]

מי כמוכה פירוש מי כמוכה באלים ה' בעולם המלאכים:

מי כמוכה נאדר בקדש בעולם הגלגלים נורא תהלות עושה פלא בעולם השפל ומה הוא הפלא כי אתה בשמים בערבות ומשם נטית ימינך עד שהבלעת אותם בארץ זרוע גדול הוא זה. ובמדרש נטית ימינך היא שבועה שנאמר נשבע ה' בימינו לפי שהים פלט המצריים ליבשה לפי שלא יאמרו ישראל מצריים עולים מצד אחר כנגדנו וכדי שיקחו שלל המצריים דגדולה ביזת הים מביזת מצרים ודרך הנטבעים בים שאין עולים למעלה ולא רצתה היבשה לקבלם מפני שקלל השם האדמה שנאמר ארור אתה מן האדמה אשר פצתה את פיה לקחת דמי אחיך הש"י נשבע לה שלא יתבע ממנה הדא הוא דכתיב נטית ימינך וגו':

יב[edit]

תבלעמו ארץ שזכו לקבורה בשכר שאמרו ה' הצדיק ובשכר שעלו עם יוסף לקבור את אביו:

יג[edit]

נחית בחסדך בזכות ג' דברים נגאלו בגמילות חסדים זהו בחסדך. בזכות התורה ז"ש נהלת בעזך. בזכות הקרבנות ז"ש אל נוה קדשך:

יד[edit]

שמעו עמים ירגזון הזכיר ד' אומות לד' רוחות העולם והם כלל הישוב פלשת וכל מערב. אדום וכל יושבי דרום. מואב וכל יושבי מזרח. כנען וכל יושבי צפון:

יז[edit]

בהר נחלתך אותו שפעלת למטה שהוא מכוון כנגד שבתך למעלה ומ"ש מכון ר"ל מכוון. פסוקי השירה י"ח כנגד י"ח חוליות שבשדרה שעתידים להתחדש בתחייה כמו שאמר ז"ל אז ישיר שר לא נאמר מכאן רמז לתחייה:

כ[edit]

אחות אהרן זה לפי שיזכר אהרן בשירה ועוד להסמיכו לתוף שהוא כנגד צדק וכתיב באהרן צדק לבשתי שבמזמור הללו אל בקדשו י' הלולים וט' מיני זמר כנגד ט' גלגלים תוף כנגד צדק מחולות כנגד מאדים. ובמדרש שהיתה נביאה כשהיתה אחות אהרן ולא אחות משה שאמרה עתידה אמי שתלד בן להושיע לישראל. ובמחולות כוונתם רעה שהמחול כנגד מאדים ולז"א בעגל ומחולות ואחר שפירשתי השירה אקשה בה ספקות:
הספק הא' למה שר משה שהמלאכים לא אמרו שירה בקריעת ים סוף כמו שארז"ל בקשו מלאכי השרת לומר שירה לפני הקב"ה אמר הקב"ה מעשי ידי טובעים בים ואתה אומרים שירה לפני וא"כ משה למה שר וכל שכן שמשה נקרא מלאך שנאמר וישלח מלאך ויוציאנו ממצרים ואז"ל זה משה:
הספק הב' שחז"ל סתרו דבריהם שהם אמרו שמלאכי השרת אמרו שירה כמו שאמרו במדרש קדמו שרים אחר נוגנים קדמו שרים אלו ישראל ואחר כך מלאכי השרת וז"ש אחר נוגנים:
הספק הג' למה זאת השירה חלק ותחתיה כתב ולמה אינה כשאר ס"ת שכולו כתב:
הספק הד' אין רע יורד מלמעלה וכל דעבדין משמיא לטב ותכלית הרע אינו אלא הטוב ואם כן היה ראוי שיאמר אשירה לה' כי עזי וזמרת יה ויהי לי לישועה סוס ורוכבו רמה בים:
הספק הה' שכשישראל בצרה נקרא הקב"ה בשם יה וכשאנו בריוח והצלה נכתב ה' שלם בד' אותיות וא"כ למה בישועת ישראל כתוב שם יה שאמר עזי וזמרת יה ויהי לי לישועה:
הספק הו' למה אמר אלהי אבי ולא אמר אלהי אבותי כמו בכל התור' כולה והיה ראוי לומר אלהי אבותי אברהם יצחק ויעקב:
הספק הז' למה אמר רמה בים ואמר מרכבות פרעה וחילו ירה בים ולא אמר ים סוף ואחר כך אמר ומבחר שלישיו טובעו בים סוף יותר ראוי היה שיאמר בראשונה ים סוף ואח"כ יאמר ים. תשובה לכל אלו הספקות שמחשבת עובדי ע"ז היא שמאדים שמשפטו לעשות מלחמות מכת חרב והרג ואבדן שעושה כן ברצונו ולכן מי שרוצה לנצח במלחמה עושה הקטרות למאדים לשיחפוץ להיות בעזרו להרוג לאויבו ומי שעובד צדק הוא שחושב שברצונו מטיב לעובד אותו ולזה אמר ויזבחו לבעל פעור ויאכלו זבחי מתים פירוש כמו שהמת אין לו בחירה כן ג"כ הכוכבים ומזלות אינם בעלי בחירה אלא טבע שהטביע הקב"ה בהם ולכן מאדים נמנע לו לעשות טובה לעולם וצדק אי איפשר להרע לעולם ואם היו בעלי בחירה היה יכול כל אחד להרע ולהטיב ולכן אמר וברוח אפך נערמו מים נצבו כמו נד אות' שהיו נוזלים וזה לעשות טובה לישראל ואח"כ נשפת ברוחך שהוא הפך מזה וכסמו ים וזה לעשות רעה למצרים ולז"א אשירה לה' כי עשה שתי גאוות טובה ורעה ולזה כפל גאה גאה ואמר סוס ורוכבו רמה בים וזהו רעה עזי וזמרת יה וזהו טובה ויהי לי לישועה וא"כ ראוי לשבחו ואין ראוי לשבח לצדק ולמאדים ובענין השבח יש גנאי שלא ימנע או נשבח הרבה או מעט אם הרבה יאמרו סיימתינהו לשבחיה דמרך ואם מעט יאמרו שאנו כפויי טובה ונ"ל שלזה הניחו חלק בשירה כלומר אין אנו יודעים לשבח אלא זה המעט והוא הכתוב אבל הקב"ה שיודע שלימיותיו הוא יבא ויכתוב בזה החלק מה שאנו חסרנו ולפי שזה הנס שעשה הקב"ה לעשות טובה ורעה לא עשה הטובה בזמן בפני עצמו והרעה בזמן בפני עצמו אלא כשעשה הטובה עשה הרעה כמאמרם ז"ל ידו אחת משקעתן וידו אחת מצלת וזהו הוא שאמר כי בא סוס פרעה וגו' וישב ה' עליהם את מי הים ובני ישראל הלכו ביבשה וא"כ היו ישראל בצרה גדולה כשמצריים טובעים בים שאולי יבואו המים על ישראל ובזה הותר הספק החמישי למה אמר שם יה שאמר עזי וזמרת יה שכשהיה לי לישועה היינו בצרה ולזה אמר זה אלי ואנוהו וכשיצאו ליבשה אז אמרו שם ה' של ד' אותיות וזה הוא שנא' ה' איש מלחמה ה' שמו פירוש ה' של ארבעה אותיות שמו וראוי לדעת שלא לבד יש גבורה לש"י בזה העולם לעשות הפכים אבל גם כן יש לו גבורה להפיל לשרי מעלה ולפי שבא שרו של מצרים לנגד לישראל לזה אמר והנה מצרים נוסע אחריהם והיה ראוי שיאמר נוסעים אלא הוא שרו של מצרים וכמו שיש ים למטה גם כן יש ים למעלה והקב"ה הטביע לשרו של מצרים בים שלמעלה ולזה אמר סוס ורוכבו רמה בים פירוש הרוכב שהוא שרו של מצרים רמה בים ובזה הותר הספק השביעי למה אמר רמה בים מרכבות פרעה וחילו ירה בים ואחר כך אמר טובעו בים סוף והיה ראוי שבראשונה יאמר ים סוף ואחר כך טובעו בים. התשובה שמה שאמר בראשונה סוס ורוכבו רמה בים וירה בים אינו ים של מטה אלא ים של מעלה וים של מעלה אינו ים סוף ואחר שסוס ורוכבו רמה בים של מעלה ומרכבות פרעה וחילו ירה בים של מעלה מבחר שלישיו טובעו בים סוף שהוא ים של מטה ובזה גם כן הותר הספק הרביעי שהוא אחר שאין רע יורד מלמעלה וכל דעבדין משמיא לטב ותכלית הרע אינו אלא הטוב היה ראוי שיאמר אשירה לה' כי עזי וזמרת יה ויהי לי לישועה סוס ורוכבו רמה בים ולא שיתחיל ברעה. התשובה שמה שעשה בראשונה הוא הפלת השר ולזה אמר בתחלה סוס ורוכבו רמה בים של מעלה ואח"כ עזי וזמרת יה ויהי לי לישועה שלסבת שסוס ורוכבו רמה בים היה לי לישועה ובעבור שזה הנס נעשה בזכות יעקב שאמר לו הקב"ה אנכי ארד עמך מצרימה ואנכי אעלך גם עלה פי' אעלה לך וגם עלה לבניך לכן הוצרך הקב"ה להביא ליעקב על הים לשיראה שהקב"ה קיים דברו ולז"א וירא ישראל את מצרים מת על שפת הים ואחז"ל ישראל סבא והוא יעקב ובני ישראל ראו לאביהם יעקב שם לזה אמרו אלהי אבי פירוש יעקב שראו אותו בעיניהם ולא אמרו אלהי אבותי ובזה הותר הספק הששי ולפי שכשהדברים הטבעיים עושים הטבע שהקב"ה הטביע בהם הוא שבח לש"י לזה אמרו שהמלאכים אמרו שירה פירוש הממונים על הים לשיעשה טבעה והוא כשהים חזר לאיתנו לעשות טבעה שהוא שיעשה מה שהיה רגילה לעשות וכסה למצריים ולפי שהים נבקע לישראל ואז לא היתה עושה מה שהקב"ה הטביע בה לזה אמרו שלא שררו המלאכים פי' המלאכים הממונים על הים לא עשו טבעם ולכן הלכו ישראל ביבשה בתוך הים. ובזה הותר הספק השני שסתרו דבריהם. לא סתרו שמה שאמרו שהמלאכים אמרו שירה ר"ל שהממונים על הים עשו טבעם וזהו ששבו המים על מצרים. וזאת היא השירה שמשבחים לש"י שכל דבר שעושה טבעו הוא שבח לש"י שברא הטבע ובזה גם כן הותר הספק הראשון שלמה שר משה אחר שהמלאכים לא אמרו שירה. התשובה שגם כן המלאכים אמרו שירה ומה שאמרו שמשה שר הכוונה ששבח לשי"ת כשנבקעו המים שזהו הנס שמשה שבח לשי"ת כשנעשה בים הפך טבעה שהוא כשנבקעו המים א"כ שיר משה הוא הפך שיר המלאכים שהשבח שמשה שבח לשם יתעלה הוא כשנעשה הנס והשבח ששבח הממונה על הים הוא כשעשה טבעה זהו דעתי בהתרת אלו השמונה ספקות והוא ענין חשוב מאד:

כב[edit]

וילכו שלשת ימים במדבר ולא מצאו מים. יש להקשות איך חיו טף ונשים שלשה ימים בלא מים וכתב ר"א שדרך שלשת הלכו ביום אחד וחסרון המים היה יום אחד עד כאן. ואיפשר שהביאו חמוריהם טעונים מים כדרך הולכי מדברות וביום השלישי כלה המים מן הכלים. דורשי רשומות אמרו אין מים אלא תורה מכאן התקינו שיהו קורין בספר תורה ג' ימים בשבוע כדי שלא יהיו שלשה ימים בלא תורה:

כז[edit]

ע' תמרים ע' מיני תמרים וי"א לכל שבט ושבט ע' מיני תמרים וי"א לומר שהמים מתוקים הפך מי מרה שהתמרים לא יצליחו בארץ שמימה מרים. ובמדרש מיום שברא הש"י העולם ברא שם י"ב מבועים כנגד י"ב שבטים וע' תמרים כנגד ע' זקנים:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.