הרחב דבר/שמות/טו

From אוצר הספרים היהודי השיתופי
Jump to navigation Jump to search

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך


תרגום אונקלוס


מכילתא דרשב"י


רש"י
דעת זקנים
בכור שור
פירוש הרא"ש
הטור הארוך
חזקוני
ספורנו
רבנו בחיי
רלב"ג
רלב"ג - ביאור המילות


אבי עזר (על אבן עזרא)
אברבנאל
אלשיך
הכתב והקבלה
העמק דבר
הרחב דבר
טעמא דקרא
יריעות שלמה
מזרחי
מיני תרגומא
מלבי"ם
מנחת שי
משאת המלך
משך חכמה
נחל קדומים
עמר נקא
צרור המור
תולדות יצחק
תורה תמימה


מראי מקומות


פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"לפרק זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

הרחב דבר TriangleArrow-Left.png שמות TriangleArrow-Left.png טו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


וע״ז הכונה תניא במכילתא. ד״א עושה פלא עם אבות ועתיד לעשות עם בנים שנאמר כימי צאתך ממצרים אראנו נפלאות. אראנו מה שלא הראיתי אל אבות. שהרי נסים וגבורות שאני עתיד לעשות עם בנים יותר הם ממה שעשיתי לאבות. וכה״א עושה נפלאות וגו׳. ואומר ברוך ה׳ אלהי ישראל וגו׳. והוא פלא מנ״ל דיותר ממה שעשה לאבות. ומה זה דקאמר וכה״א כו׳. ונראה שהדרש הוא מדלא כתיב כימי צאתך ממצרים יהי׳ נפלאות או כאשר הראיתיך במצרים אראנו נפלאות. אלא הענין הוא שאין בעל הנס מכיר בניסו אלא הרבה פחות ממה שהוא. וע״ז מביא ראיה ממקרא בתהלים קל״ו לעושה נפלאות גדולות לבדו (כצ״ל) וכדאיתא בנדה דל״א א׳ ע״ז המקרא שאין בה״נ מכיר בניסו. ואומר ברוך ה׳ אלהים אלהי ישראל עושה נפלאות לבדו (כצ״ל) והוא בתהלים ע״ג והיינו דקאמר מיכה הנביא כימי צאתך ממצרים כאשר הי׳ באמת במצרים כן אראנו לע״ל. וא״כ מבואר שיהי׳ עצם הנס גדול הרבה יותר. וזהו פירושם בלשון עושה פלא. שנפלא הוא מבעל הנס. שאינו מכיר בניסו: והיינו דאיתא בב״ר ר״פ נח מצינו שאומרים מקצת שבחו של הקב״ה בפניו וכולו שלא בפניו. בפניו מהו אומרים אמרו לאלהים מה נורא מעשיך ושלא בפניו מה״א הודו לה׳ כי טוב כל״ח. והפי׳ בפניו היינו בלשון נוכח אומרים על כח הדין מה נורא מעשיך. אבל שלא בפניו היינו בלשון נסתר אומרים הודו לה׳ וגו׳ כי לעולם חסדו. אפי׳ כח הדין הוא באמת חסד. וזהו פי׳ הכתוב אלי אתה ואודך וגו׳ כמש״כ לעיל. אבל שלא בנוכח הודו לה׳ וגו׳:


ותניא במכילתא ריהג״א אלו אמרו ישראל על הים ה׳ מלך לע״ו לא הי׳ אומה ולשון שולטת בהם לעולם. אלא אמרו ימלוך לעתיד לבא. פי׳ דמלכות שמים א״א שיתגלה כ״א ע״י ישראל. ואלו אמרו ה׳ מלך הי׳ מתגלה מ״ש מאותה שעה ממילא לא שלטה בהם אומה ולשון אבל חלה רוה״ק לומר בזה הלשון להורות שעוד בימים יוצרו תתקיים נבואה זו. והיינו דמצלינן שירה חדשה שבחו גאולים לשמך כו׳ ה׳ ימלוך לע״ו. ולא נתבאר לשון שירה חדשה. ולדברינו הכונה שלעולם היא חדשה. שהרי עדיין לא נתקיימה. וע״ז מסיימין אחר זה צור ישראל קומה בעזרת ישראל וגו׳. היינו שבזה תתקיים שירה חדשה זו:


והכי פי׳ בירושלמי ברכות פ״ז על המקרא ואתנה לך את לוחות האבן והתורה והמצוה. מה תורה טעון ברכה כך מצות טעון ברכה. ולמד משם דכל המצות מברכין עליהן מה״ת. פי׳ כשעושין לרבים דוקא כמבואר בירושלמי שם פ״ז ה״א לא למדו בה״ת מברכת הזימון אלא לרבים. אבל שיטת תלמוד דילן ברכות ד״ה. והמצוה זו משנה. שהן המה קבלות תורה שבע״פ. והכי סתם הרמב״ם בהקדמת ס׳ היד. והכי תניא במכילתא בשם ר״א המודעי והאזנת למצותיו אלו הלכות. ופי׳ והאזנת היינו שתטה אזניך לשמוע המקובל בע״פ. ושמרת כל חקיו אלו עריות. ולפי זה משמעות חקיו כאן המה חקים בלי טעם ודעת אנושי. כך הוא במכילתא. ויש לפרש עוד אפי׳ לפי שיטת תלמוד דילן דמצותיו היינו משנה מכ״מ כל חקיו ג״כ משמעו על הלכות. אלא דוהאזנת למצותיו היינו הלכות שבאו בקבלה מפי הקב״ה בתורה שבע״פ. וחקיו אלו הלכות שמוסיפים בכל דור ע״י כללי התורה שבהם מחוקקים:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.