רלב"ג - ביאור המילות/שמות/ג

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך


תרגום אונקלוס


מכילתא דרשב"י


רש"י
דעת זקנים
בכור שור
פירוש הרא"ש
הטור הארוך
חזקוני
ספורנו
רבנו בחיי
רלב"ג - ביאור המילות


אבי עזר (על אבן עזרא)
אברבנאל
אלשיך
הכתב והקבלה
העמק דבר
הרחב דבר
טעמא דקרא
יריעות שלמה
מזרחי
מיני תרגומא
מלבי"ם
מנחת שי
משאת המלך
משך חכמה
נחל קדומים
עמר נקא
צרור המור
תולדות יצחק
תורה תמימה


מראי מקומות


פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"לפרק זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

רלב"ג - ביאור המילותTriangleArrow-Left.png שמות TriangleArrow-Left.png ג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


א[עריכה]

וינהג את הצאן אחר המדבר. הנה משה ליראתו מפרעה הסכים להיות רועה צאן כמו שכתב החכם א"ע כדי שלא יראו אותו עוברים ושבים ולזאת הסבה בעינה נהג הצאן אחר המדבר ובחר שם מרעה טוב לצאן כי במקום ההוא היה יותר בטוח שלא ימצאוהו עוברים ושבים:

הר האלהים. הנה קראו הר האלהי להיותו מוכן אל שידבק לו בו השפע האלהי כדרך מה שאמר יעקב אין זה כי אם בית אלהים. והנה אפשר שבאה שם נבואה למש קודם זה או שקראו הר האלהים על שם העתיד והוא אפשר גם כן שהיה נקרא הר האלהים לגדלו. כטעם אש אלהים. כהררי אל. כקול שדי:

ב[עריכה]

ומלאך יי'. הוא השכל הפועל אשר הוא שליח השם להציל הדבקים בו מהרע הנכון לבא עליהם וכאלו אמר שעם חוזק הצרות היתה דבקה השגחת השם יתעלה בהם להצילם שלא יבערו ויכלו באלו הצרות החזקות המגיעות להם מהמצרים ולזאת הסבה הנה כאשר ראה השם יתע' שהצרות היו באופן שלא יוכלו ישראל לסבלם בשום פנים התעורר להוציא אותם משם כמו שביאר זה למשה:

ה[עריכה]

של נעלך מעל רגלך. אמר לו זה כדי שירגיש במה שידרך בו וכאלו אמר לו שיתבונן בזאת המראה שראה אותו שהוא מעיר על ענין לא יובן ממנו בתחלת המחשבה וכזה תמצא בהרבה מהנביאי' שיראו מראה לא ידעו כונתו ואח"כ יתבאר להם זה כמו שראה ירמיה סיר נפוח ופניו מפני צפונה. והנה הודיעו השם יתע' שזה המראה היה משל על ענין עבדות בני ישראל והתענותם תחת יד המצרים ואז יתבאר למשה עניין זה המראה אשר היה נבוך בו ואחשוב כי לבת האש היה משל לחוזק הצרה שהיו בה יש' שהיא ראוי שתכלה אותם כמו שתכלה הלהבת הסנה בקלות והסנה היה משל לישראל שהיו מוכנים מצד שפלותם ורוע מנהגם אל שיכלו אותם אלו הצרות כמו שיכלה האש הסנה בקלות:

ו[עריכה]

ויסתר משה פניו. במראה הנבואה כי הוא ראה כאלו אחד מדבר עמו כאשר התבאר לו שהוא השם יתע' הסתיר פניו ליראתו מהביט לשם יתע' והנה היה זה ממנו לשערו הקצור הנפלא שיש לאדם להשיג השם יתע':

ז[עריכה]

כי ידעתי את מכאוביו. הוא דבק עם וארד להצילו והרצון בו הנה מפני שידעתי את מכאוביו שהם באופן מהחוזק שלא יוכלו לסבל. ירדה השגחתי בהם להשתדל להצילם מיד מצרים ואע"פ שלא הגיע הקץ ולהורישם ארץ כנען כאשר יגיע הקץ:

יא[עריכה]

מי אנכי כי אלך אל פרעה. רצה כזה שאיננו ראוי ללכת אל פרעה שהוא מלך גדול כי לא איש דברים הוא כמו שזכר אחר זה. ועוד שהו' היה לפי מחשבתו שפל מאד ולה לא יתכן שיבא לפני מלך גדול כפרעה וזה המאמר היה מגודל ענות משה:

וכי אוציא את בני ישראל ממצרים. רצה בזה שאע"פ שיהיה ראוי לבא אל פרעה הנה לא יתכן שיוציא בני ישראל ממצרים וזה כי לא יתכן שיוציאם ממצרים אם לא לתקוה שיעלה אותם לארץ כנען מדי צאתם והנה ישראל לא היו באופן מהשלמות שיהיה ראוי שתדבק בהם השגחה האלהית בזה האופן הנפלא בזה האופן הנפלא ר"ל שיירשו ארץ כנען קודם שיגיע העת. ואמנם אמר משה זה מפני מה שנתבאר לו מרוע מנהג ישראל ולא היה בזה למשה מיעוט אמונה בדברי השם יתע' לפי מה שייעד השם יתע' מן הטובות על צד ההשגחה יקרה שלא יגיע כאשר לא היה המקבל באופן מהשלמות שיהיה ראוי שתדבק בו כמו ההשגחה הזאת כמו שביארנו בששי ממ"י. ולזה אמר השם יתעלה כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך יי' לעשו' צדקה ומשפט למען הביא יי' על אברהם את אשר דבר עליו כמו שביארנו בפרשת וירא. והנה יתכן שתהיינה פעולות ישראל מצר בחירתם יותר רעות ממה שהיו לפי המסודר מהם שהוא הידוע אצל השם יתעלה כמו שהתבאר בג' ממ"י ולזה היה ירא משה שמא ימנע מישראל זה הטוב אשר יעד להם השם יתע' בעבור מנהגיהם הפחותים.

יב[עריכה]

תעבדון את האלהים על ההר הזה זה לך לאות שכבר יהיו ישראל באופן מהשלמות בצאתם ממצרים שיהיו ראוים שתדבק בהם השגחתי בדרך שאוריש להם ארץ כנען קודם שיגיע הקץ וזה שכבר יסכימו כולם לעבוד אותי ולשמור מצותי תכף שיצאו ממצרים על ההר הזה וזה אמנם היה בעת מתן תורה כי אז נכנעו ישראל כלם לשמוע ולעשות את כל אשר דבר השם יתע' מעניין התורה וכהיו' העניין כן הנה ראוי שתדבק בהם אז השגחתו להעלות אותם לארץ כנען כמו שיעדתי לך:

יג[עריכה]

מה שמו. ראוי שתדע ששם הדבר הוא מה שיורה על מהותו ויתן ציור בו לפי מה שאפשר כמו שזכרנו בפרשת בראשית בפסוק ויקרא האדם שמות והוא מבואר שזה השם הוא יותר אמתי כשיהיה שם למתואר בו מהשם המורה על האיש הפרטי כי הוא אינו מורה עליו כי אם במקרה והמשל כי שם ראובן לא יורה על דבר מזה האיש שנקרא בזה השם ואולם החי המדבר מורה על מהותו הודאה שלימה והוא מבואר שאין הרצון בזדה המקום השם אשר לא יורה על המהות כמו העניין בשם האיש הפרטי וזה כי לא יהיה לשם תועלת לאמת שהשם שלחו אליהם בהודעתו אותם כמו זה השם אשר לא יורה דבר מעצמות השם יתע' וזה שלא ימנע כמו שאמ' הרבה מוצרה בראשון מספרו הנכבד מורה הנבוכים אם שידעו ישראל זה השם אם שלא ידעוהו ואם ידעו אותו לא יתברר להם מפני זה שהשם שלחו אליהם כי גם הם היו יודעים זה השם ולזה היה אפשר שיאמר משה מעצמו זה השם מזולת שיודיעהו השם יתעלה לו בשלחו אותו אליהם ואם לא היו יודעים אותו הנה לא יתברר להם מפני זה שהשם שלחו אליהם כי גם הם היו יודעים זה השם ולזה היה אפשר שיאמר משה מעצמו זה השם מזולת שיודיעהו השם יתעלה לו בשלחו אותו אליהם ואם לא היו יודעים אותו הנה לא יתברר להם מפני זה שיהיה זה שמו עד שיאמינו מפני זה שהש' יתע' שלחו אליהם וגלה לו שזהו שמו ולזה הוא מבואר שזהו השם הוא הנותן ציור במהות השם ית' לפי מה שאפשר אהיה אשר אהיה ראוי שתדע שההייו' לנמצא הוא היותר מורה על עצמות השם ית' מכל השמו' שאפשר שיפלו עליו וכן העניין בשם האחד וזה כי השם יתע' יתואר באלו השמות מצד עצמותו ואמנם בשאר השמות יתואר מצד פעלותיו כאלו תאמר כשיתואר כשהוא טוב וחנון ורחום ואל שדי ושאר מה שנוהג זה המנהג ואולם הנמצא והאחד הוא נאמ' עליו ית' בעצמות וראשונה וכשי אמר על זולתו יאמר בו באיחור מצד מה שקנו מן המציאו' והאחדו' מהשם ית' כמו שביארנו בג' ובה' ממ"י ובפירושנו למאמר השלישי ממה שאחר הטבע ובכאן טעה החכם אבן סינה טעות גדול כמו שביארנו שם במה שחשב שלא יתכן שיתואר השם באלו השמות ר"ל ההייות והאחד והנה התורה הסכימה למה שהביאה אליו העיון והוא שהש' יתע' יהיו אלו השמו' מיוחדי' לו ולזה אמר בזה המקום למשה ששמו אהיה אשר אהיה ואמר במקום אחר שמע ישראל יי' אלהינו יי' אחד הנה כבר בארה שהשמות המיוחדים לו יתע' הם ההייות והאחד והנה הכונה באהיה אשר אהיה הנמצא שהוא תמיד בענין אחד וזה לא יצדק בנמצא אחד זולתו כי כולם נתחדשו והיו. אחר שלא היו כמו שביארנו בששי ממ"י ויורה ג"כ זה השם כשהוא הנמצא אשר ימצא מעצמותו. ואולם שאר הנמצאים יש להם עלה תשים אותם נמצאים והוא השם יתע':

טו[עריכה]

זה שמי לעולם. הנה אמר זה כי השם המורה על עצמו' הדבר יתואר בו דבר תמיד ואולם השם אשר יהיה לדבר מצד פעולותיו לא יתואר בו הדבר אלא בעת הפעולות ההם גם לא אחר היותו פועל הפעולות ההם אם לא היה מדרכו שיפעל תמיד אלו הפעולות:

יט[עריכה]

ולא ביד חזקה. ר"ל אם לא ביד חזקה:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.