מנחת שי/שמות/ג

From אוצר הספרים היהודי השיתופי
Jump to navigation Jump to search

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך


תרגום אונקלוס


מכילתא דרשב"י


רש"י
דעת זקנים
בכור שור
פירוש הרא"ש
הטור הארוך
חזקוני
ספורנו
רבנו בחיי
רלב"ג - ביאור המילות


אבי עזר (על אבן עזרא)
אברבנאל
אלשיך
הכתב והקבלה
העמק דבר
הרחב דבר
טעמא דקרא
יריעות שלמה
מזרחי
מיני תרגומא
מלבי"ם
מנחת שי
משאת המלך
משך חכמה
נחל קדומים
עמר נקא
צרור המור
תולדות יצחק
תורה תמימה


מראי מקומות


פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"לפרק זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

מנחת שיTriangleArrow-Left.png שמות TriangleArrow-Left.png ג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


א[edit]

רעה. בתביר:

ב[edit]

אכל. כתוב בשרשים שרש אכל בלשון הזה ושלא נזכר שם פועלו מהדגוש אכלו כקש יבש מלא (נחום א׳:י׳) ובא מל' והסנה איננו אכל ולשון זה הטעה לבעל מכלל יופי שכתב אוכל מלא אבל במכלול דף פ' נכתב חסר וא"ו וכן הוב' בדף רי"ב בכלל החסרים וכמו לקח מאתך (מלכים ב ב׳:י׳) ואחר כן הביא אותם שבאו בוא"ו עם הדגש וכן הוא בכל הספרים שלנו בשלש נקודות וחסר. וכ"כ בעל המסורת לית וחסר גם במנחת כהן כתוב חסר וא"ו והכ"ף דגושה ואב למקרא הרמ"ה ז"ל כתב גם כן והסנה איננו אכל חסר וא"ו כתיב. אחר זמן חשבתי שטעות נפל בשרשים וסבת הטעות היה פסוק שלפניו אכלו כקש יבש מלא והסופר טעה וחשב שמלת מלא מחוברת אל פסוק והסנה איננו אכל ולפיכך הגיה ובא מלא והסנה וגו'. ויש לי ראיה מבעל הלשון שדרכו להעתיק דברי רד"ק וכתב בספרו אכל ושלא נזכר שם פועלו מהדגוש אכלו כקש יבש מלא. והסנה איננו אכל וזה ברור כמו שחשבתי:

ד[edit]

ויאמר משה משה. שמות רבה פ' ב' אתה מוצא באברהם אברהם יש בו הפסק. יעקב יעקב יש בו הפסק. שמואל שמואל יש בו הפסק. אבל משה משה אין בו הפסק למה כן משל לאדם שנתון עליו משאוי גדול וקורא פלוני פלוני קרובי פרוק מעלי משאוי זה. ויש אומרים עם כל הנביאים הפסיק מלדבר עמהם אבל ממשה לא הפסיק כל ימיו ע"כ. ובזוהר סוף פרשת וירא ויקרא מלאך ה' וכו' פסיק טעמא בגווייהו דלאו אברהם בתראה כקדמאה בתראה שלים קדמאה לא שלים כגוונא דא שמואל שמואל בתראה שלים קדמאה לא שלים בתראה נביא קדמאה לא נביא אבל משה משה לא פסיק בגין דמיומא דאתייליד לא אעדי מיניה שכינתא ע"כ. ועיין עוד באדרא דנשא ריש דף קל"ח ובזוהר פ' בלק דף קפ"ו ומקרא גדולה שמואל א' ג' ד' שמות מוכפלים ופסקים ב"מ משה משה שלא היה הפסק בינו לבין השכינה ע"כ. עוד מצאתי מסרה כ"י זה לשונו ד' שמות מוכפלים וסימנהון אברהם אברהם. יעקב יעקב. משה משה. שמואל שמואל. וכולהון פסקין ומשה טפחא ולמה ששמע מפי הדיבור באיספקלרא המאירה על כן הוא בטפחא עכ"ל וענין מפורש בסוף גמרא דפרק החולץ ובויקרא רבה פרשה א' ובס' הזהר פ' וישלח ופ' יתרו ופ' שלח לך דף קע"ד. ריקאנטי פ' וארא. שערי אורה דף כ"ח ל'. ערוך ע' אספקלר גור אריה ריש פ' מטות. ועיין מ"ש בירמיה כ"ג על ה' צדקנו. ומ"ש על לא תרצח. לא תנאף. לא תגנוב. והחפץ לדעת סוד הטעם להכפלת שמות של ד' אנשים שזכרנו יעיין בס' הזוהר ריש פרשת נח בתוספתא ובס' נשמת שבת הלוי שער ח' ודעת לנפשו ינעם:

ה[edit]

מעל רגליך. בנוסחי דיקי מלא יו"ד כתיב וכל ארבעה חומשי קדמאי דאורייתא דכותיה מלא וכל משנה תורה חסר יו"ד ובמסורה כל משנה תורה וכתובים חסר בר מן חד מלא הדום לרגליך דתילים דשמעת מינה כל משנה תורה חסר ושאר אורייתא מלאים הרמ"ה ואשכחנא נמי מסרה אחרינא ביהושע ה' ומסרה ה' חסר בלישנא וכו' ודא ודא אחת היא:

עומד. דין לחוד מלא וא"ו באורייתא:

י[edit]

ועתה לכה. ויקרא רבה פ' א' א"ר אלעזר ה"א בסוף תיבותא לומר שאם אין אתה גואלם אין אחר גואלם. ופי' בעל מתנות כהונה שעל כרחנו נקרא אותו לך בקמץ תחת הכ"ף כלומר השליחות לך הוא מה שאין כן אילו היה כתוב לך שנוכל לקרותו כמו לך לך ע"כ. ובשמות רבה פ' ג' אמר ר"א לכה וודאית הה"א שבסוף התיבה לומר וכו' כדלעיל. ופי' שם המפרש הנ"ל שהה"א שבסוף מורה על הברור והודאי כמו שדרשו ישובו רשעים לשאולה לדיוטא התחתונה שבשאול וכהנה רבות ועיין בחיי פרשת וארא:

יב[edit]

כי אהיה עמך. מלת כי במאריך ובמקף ואל"ף אהיה בלא מאריך:

יג[edit]

ואמרתי להם אלהי אבותיכם. דין לחוד מלא דמלא באורייתא מלא וא"ו ומלא יו"ד:

טו[edit]

זה שמי. השי"ן דגושה:

זה שמי לעלם. חסר וא"ו שלא יהגה אדם את ה' באותיותיו ש"ר פ' ג' ותנן נמי בריש פ' חלק אבא שאול אומר אף ההוגה את ה' באותיותיו. ובפסחים פ' אלו עוברין ובקדושין פ' עשרה יוחסין רבא סבר למדרשיה בפירקא א"ל ההוא סבא לעלם כתיב ר' אבינא רמי כתיב זה שמי וכתיב זה זכרי אמר הקב"ה לא כשאני נכתב אני נקרא נכתב אני ביו"ד ה"א ונקרא באל"ף דל"ת. ובשוחר טוב מזמור פ"ז ר' חנינא בר אידי אמר למה אומרים ישראל את השם במקדש בפי' ובמדינה בכינויו ליראה את השם הנכבד שנאמר נכבדות מדבר בך ואן איתמר בקרייתא שנאמר עיר האלהים סלה. ובירושלמי דיומא פ' אמר להם הממונה כשהיה כ"ג מזכיר את השם יו"ד פעמים בי"ה הקרובים היו נופלין מול פניהם. והרחוקים היו אומרים בשכמל"ו אלו ואלו לא היו זזין משם עד שהוא מתעלם מהם זה שמי לעולם זה שמי לעלם ע"כ. ובפי' הוגה את ה' באותיותיו פי' רש"י בפ' ק' דע"ז שהיה דורשו במ"ב אותיות ועושה בומה שחפץ. וי"מ שהיה קורא בפי' אותיות של שם המיוחד וזה אין לעשות כדאמרינן לעיל בפסחים ובקדושין וזהו דעת התוספות ופירש רש"י הוא כדעת רבינו האי גאון ז"ל הנזכר באשרי דיומא פרק יום הכפורים ע"ש. וכן משמע ממדרש קהלת רבתי פסוק את הכל עשה יפה בעתו ומסיים ביה וכל כך למה מבלי אשר לא ימצא האדם את המעשה אשר עשה האלהים מראש ועד סוף. וכן משמע בירוש' ועיין מ"ש בקהלת ג' פסוק גם את העלם נתן בלבם. ואף על גב דאשכחן י"ה לעולם חסר בקריה וסימנהון בתילים ע"ה. היכא דאיכא למידרש דרשינן ועיין שערי אורה דף י':

כ[edit]

והכתי את מצרים. מלא יו"ד קדים לתי"ו וכל אורייתא דנוסחי דיקי דכותא מלא ומסורת עליה כלהון מלאים ובמסורת אחרת מסר עליה ארבעה מלאים ואית דמסר עליה והכיתי תרין בתורה חד חסר וחד מלא. והכתי את מצרים. והכתי כל בכור בתראה מלא. ואית דמסר עליה דכתב לית כותיה מלא מכלל דקדמאה חסר והני תרתי מסורתא בתרייתא שיבושא נינהו דכולהו נוסחי דיקי פליגי עלייהו הרמ"ה ז"ל:

כא[edit]

חן. במאריך לא בתביר:

העם הזה. במקף ומאריך בה"א בספרים כ"י:

כב[edit]

ומגרת. הגימ"ל דגושה:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.