רלב"ג - ביאור המילות/דברים/ד

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך


תרגום אונקלוס


רש"י
רמב"ן
דעת זקנים
בכור שור
פירוש הרא"ש
הטור הארוך
חזקוני
ספורנו
רלב"ג - ביאור המילות


אברבנאל
אדרת אליהו
אלשיך
הכתב והקבלה
העמק דבר
הרחב דבר
יריעות שלמה
מזרחי
מלבי"ם
מנחת שי
משאת המלך
משך חכמה
נחל קדומים
עמר נקא
צרור המור
תולדות יצחק
תורה תמימה


מראי מקומות


פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"לפרק זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

רלב"ג - ביאור המילותTriangleArrow-Left.png דברים TriangleArrow-Left.png ד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


א[עריכה]

ועתה ישראל שמע אל החקים ואל המשפטים. הנה החקים מה שאין טעמם מבואר והמשפטים מה שהדין נותן והשכל ישפטהו:

למען תחיון ובאתם וירישתם. מגיד שהתועלת בשמיעת אל החקים ואל המשפטים שצוה השם יתעלה הוא השגת החיים האמתיים ראשונה ובעצמות ואולם בשנית ימשך מהתועלת שירשו הארץ:

ב[עריכה]

לא תוסיפו מן הדבר אשר אנוכי מצוה אתכם. הזהיר בזה המקום שלא להוסיף דבר על מצות התורה ושלא לגרוע מהם כדי שישמרו מצות התורה בכללם ולזה הוא מבואר שההוספת במצות שיהיה תכלית לשמור מצות התורה לא נמנעה וההוספה במצות שיהיה תכלית לשמור מצות התורה לא נמנעה וההוספת שתכליתה אין לשמור מצות התורה לא נמנעה וכן הענין בגרעון משל ההוספה שאינה לשמור מצות התורה אך להפך כי התורה התירה בעילת אשת יפת תואר אשר ישבנה במלחמה בתנאים שנזכרו בפרשת כי תצא ואם יוסיפו על זאת המצוה ויעשו זה הדין ביפת תואר שלא ישבנה במלחמה הנה זאת ההוספה הוא כנגד כונת התורה וכן אם לוקחו על ארבעה מינים שבלולב מין או מינין אחרים כי אז תפסד כונת התורה. וכן אם חדשו מצוה יש בה קצת הריסת כונת התורה משל ההוספה שהיא לשמור כונת התורה הגדרים שהוסיפו חכמים כמו אמירה לגוי בשבת שהוא שבות ושלא להכין בי"ט להאכיל את הגוי ומה שידמה לזה ויש ג"כ שם קצת מצו' מדרבנן כמו נר חנוכה וקריאת מגלה והכונה בזה ההמשך לכונת התורה שהשתדלה במקומות רבים לפרסם הניסים להוסיף אמונה בשם יתעלה משל הגרעון שאינו לשמור כונת התורה כאלו תאמר שגרעו ממצות יבום וחליצה ויתקנו שאם לא יחפוץ ליבם תהיה אשת המת מותרת לאחר בלא חליצה או שיגרעו כל זאת המצוה בכללה והנה ירבו המשלים על זה משל הגרעון שהוא לשמור כונת התורה שאם יתקנו שתהיה מצות חליצה קודמת למצות יבום מפני ראותם שכונת היבום אינה לשם שמים במייבמים או אם יתקנו שיהיה אסור לבא על יפת תואר קודם שנתגיירה והוא מבואר שלא יוכלו לגרוע מצוה בכללה לשמור כונת התורה ולפי שהוא אפשר שיחשוב חושב שכבר תשלם כונת התורה בזולת המצוה התלויה בארץ אחר שאין נוהגות בכל מושבו' והתורה ראוי שתהיה השלמת התועלת למקיימים אותה באי זה מקום שיהיה הוסיף להזהיר על דבר המצות ההם כאמרו ראה למדתי אתכם חקים ומשפטים כאשר צוני יי' אלהי לעשות כן בקרב הארץ אשר אתם באים שמה לרשתה והם הקרבנות והטמאות והטהרות ומתנות כהונה ולויה:

ג[עריכה]

עיניכם הרואות את כל אשר עשה יי' בבעל פעור. ירצה לפי מה שאחשוב שראוי לכם להיות זהירים מאד שלא לפרוץ ולצאת מכוונת התורה כי אתם ראיתם כי אשר היו מכם רודפים אחר הזנות עם בנות מואב שהיו עובדות בבעל פעור השמידו השם יתעלה מקרבך עד שכבר מתו כלם ואתם שהייתם דבקים ביי' ולא רדפתם אחר הזנות חיים כלכם היום לא נפקד איש מאשר לא נמשכו לזה הפועל המגונה וזה ממה שיורה שזה הענין לא היה במקרה כי לא יתכן מה שבקרי שיסכים בכמו זה הרבוי כי מה שבקרי הוא מעטי:

ה[עריכה]

ראה למדתי אתכם חקים ומשפטים. כבר זכרנו הסבה למה הוצרך לשנות זה המאמר אשר נכללו בו המצו' התלויות בארץ:

ו[עריכה]

ושמרתם ועשיתם כי היא חכמתכם ובינתכם. כבר ביארנו אופן החכמה אשר נשיג בעניין הטמאות והטהרות והקרבנות ומתנות כהונה ולויה מצד היותם בשעור שהוגבלו בו ולזה אמר כי הוא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים כי מאלו הדברים נעמוד על חכמת הנמצאות כמו שביארנו:

אשר ישמעון את כל החקים האלה. ר"ל אשר יבינו את דבר כל החקים האלה או ירצה בזה כי מי שישמור כל החקים האלה יכיר תכף אופן החכמה בהם מצד מה שהובדל הדבר בהם בקצת הדברים מקצת וכאלו תאמר שהיתה טמאת השרץ למטה מטומאת נבלת הבהמה וטמאת נבלת הבהמה למטה מטומאת נבלת האדם כי זה ממה שיביא להכיר כי בחכמה נפלאה סודר זה הנימוס התוריי:

ז[עריכה]

כי מי גוי גדול אשר לו אלהים קרובים אליו. הרצון בזה כי הגוים מצד היותם תחת ההשגחה הכוללת לבד לא יהיו נעזרים מהשם יתעלה רק בטובות המסודרות מצד השגחה ההיא אבל ישראל שהם תחת ההשגחה הפרטית הם נעזרים בכל מה שיבקשו מהשם יתעלה וזהו אמרו בכל קראנו אליו רוצה לומר בכל מה שנשאל ממנו:

ח[עריכה]

ומי גוי גדול אשר לו חקים ומשפטים וגו'. אמנם אמר זה לפי שתורתנו השלמה היא מסודרת על צד היושר והחכמו' ולזה לא תכב' על מקיימ' כי עצם דברי ה' גוזר על ההמשך אחריהם ואין העניין כן בתורות שאר האומות ונימוסיהם שאינם מסודרים מהיושר והחכמה ויעמיסו עם זה על בני הנימוס דברי' יכבדו מאד כאמרו כי גם את בניהם ואת בנותיהם ישרפו באש לאלהיהם:

ט[עריכה]

רק השמר לך ושמור נפשך מאד וגו'. הרצון בזה שישמרו נפשם שלא ישכחו מעמד הר סיני הנפלא אשר העיד על היות התורה מסודרת מהשם יתעלה כי כל העם ראו את הקולות ואת הלפידים ושאר המופתים שנעשו שם ולזה צוה אותם שיודיעו זה לבניהם דור אחר דור כי זאת היא פנה גדולה בענין התורה:

יב[עריכה]

קול דברים אתם שומעים ותמונה אינכם רואים זולתי קול. הנה אמר זה להרחיק התמונה מהשם יתעלה כי אינו בעל גוף שתהיה לו תמונה ואותי צוה יי' בעת ההיא ללמד אתכם וגו'. הנה רמז בזה מה שנאמר שם למשה ואלה המשפטי' אשר תשים לפניהם ויתר המצות שנאמרו שם למשה אשר קצתם אינם נוהגות אלא בארץ:

טו[עריכה]

ונשמרתם מאד לנפשותיכם. רוצה לומר שתשמרו מזה בעבור נפשותיכם שיאבדו בזה החטא רצוני לומר אם תתנו תמונה לשם יתעלה:

טז[עריכה]

פן תשחיתון ועשיתם וגו' תמונת כל סמל. הוא כמו צלם תבנית זכר או נקבה ירצה לפי מה שאחשוב תבנית איש או אשה ואחר זה ירד מהדרגה וזכר תחלה הב"ח ההולך ואחר זכר תבנית המעופף ואחריו תבנית הדגה ושם רמש האדמה בין המעופף והדג לפי שהוא יותר פחות במציאותו מהמעופף ולזה תמצא ברבים מהם שהם מולידים ביצה בלתי שלמה כמו הענין בדגים:

יט[עריכה]

ופן תשא עיניך השמימה וראית את השמש וגומ'. רוצה לומר כי כשתראה ותתבונן בענין הכוכבים אשר ישפיע השם יתעלה באמצעותם הרבה מהנמצאות השפלות וסודרו מה' הרבה מהמקרים והמשיגים אשר יקרו לאומה אומה אולי תטעה ותתן להם אלהות או אחד מהם והשתחוית להם ועבדתם כמו שעשו הרבה מהקודמים והזכיר השמש תחלה כי פעולותיו יותר גלויות בענינים הקודמים והטבעים ואחריו היה הירח בזה הענין ואחריהם כוכבי לכת ושאר הכוכבים אחריהם והנה אמר כי זה עם שהוא טעות לכל האנשים אשר יתנו להם אלהות הוא טעות יותר נפלא לישראל וזה כי שאר האומות חלק להם השם יתעלה אלו הכוכבים ולזה אפשר להם לטעות לעשות אלוה מהכוהב המושל עליהם כאלו תאמר שעם כך תחת ממשלת כוכב פלוני ולפי הוראתו לטוב או לרע יהיה ענין האומה ההיא על הרוב ואין הענין כן בישראל כי הם אינם תחת ממשלת הכוכבים כי השם יתעלה לקחם והוציאם מכור הברזל ממצרים להיות לו לעם נחלה במה שמשך אותם לאמונתו ועבודתו בעניין הנפלאות והמופתים שחדש בהוציאו אותם מארץ מצרים ובתורתו השלמה שנתן להם ומפני זה אין ישראל תחת ממשלת הכוכבי' כי השגחת השם יתעלה דבקה בהם מזה הצד:

כא[עריכה]

ויי' התאנף בי גללכם. כבר בארנו למה הוצרך משה לומ' להם בכל פעם שזה העונש השיגהו מצדם והנה הורך להזכיר זה בזה המקום להודיע להם שהוא משתדל שאחר מותו לא יעשו זה העון הנפלא רוצה לומר לעבוד עבודה זרה ולזה הודיעם בזה המקום שהוא מת בארץ ההיא אך הם יעברו את הירדן והוכיחם והזהירם שלא ישכחו את יי' מרוב הטובה שתהיה להם שם ויעבדו עבודה זרה אשר צוה הש' יתעלה שלא יעבדוה כי השם יתעלה יעניש עובדי עבודה זרה עונש נפל כמו האש שתשחית כל מה שתלקח בו כן ישחיתם:

כה[עריכה]

כי תוליד בנים ובני בנים ונושנתם בארץ וגומר. רה איך ראתה התורה עבוד ישראל עבודה זרה אחר שארכו להם הימים בארץ והתחכם השם יתעלה לפי מה שאפשר להצילם מזה:

כו[עריכה]

העידותי בכם היום את השמים ואת הארץ. לפי שהשמים והארץ עומדים לעולם וקיימים נתנם עדים על זה הייעוד הרע להעיד שכבר נתקיים להם זה הייעוד:

כז[עריכה]

והפיץ יי' אתכם בעמים וגו'. הנה עונותיהם הטו שכבר נתקיים זה הייעוד הרע בגלות עשרת השבטים שלא נשאר מהם כי אם מתי מספ' כמו שנזכר בספר מלכי' ובגלות ראשון שגלו לבבל והוכרחו שם להשתחוות לצלם כמו שנזכר בספר דניאל ואליהם ידמה שרמז בזה המקום וכבר נתקיים קצתו בימי השופטים ומצאנו כי תכף שהיו מבקשים את יי' בכל לבבם ובכל נפשם היה השם יתע' שולח להם מושיע כמו שנזכר בספר שופטים:

ל[עריכה]

בצר לך ומצאוך כל הדברים האלה באחרית הימים. בז המקום רמז אל הגלות הזה הארוך אשר אנחנו בו היום נפוצים בעמים בחטאינו ובעונות אבותינו ולזה אמר באחרית הימים להעיר על שזה יהיה אחר זמן ארך אורך נפלא:

ושבת עד יי' אלהיך ושמעת בקולו. רוצה לומ' שאז תשוב אל השם יתעלה ותקיים מצותיו והנה השם יתעלה אל רחום לא יסור השגחתו ממך מכל וכל:

לא[עריכה]

ולא ישחיתך. השחתה כוללת על עונותיך ולא ישכח את ברית אבותיך אשר נשבע להם לתת לזרעם אחריהם ארץ כנען ומבריתו את האבות יתחייב שלא יכלה אתכם כי תופר בריתו בזה. העניין והראיה לך על שומרי בריתו את האבות הנפלאות אשר עשה לך בצאתך ממצרים שלא היו מצד זכותך שתדבק בך כמו זאת ההשגחה הנפלאה אבל יהיו מצד ברית השם יתעלה עם האבות כמו שנתבאר בפרשת ואלה שמות:

לב[עריכה]

כי שאל נא לימים ראשונים. אם קרה כך מעת בריאת העולם באחד ממקומות הארץ שישמע עם קול אלהים מדבר מתוך האש כמו ששמעת אתה במעמד הר סיני כי זה דבר לא נהיה כלל והיה גם כן מן הפלא שהיית אחר דבר אלהיך עמך וכבר היה מפורסם אז כי מי שיראה אלו המראות הנפלאות ימות תכף ולזה אמר יעקב כי ראיתי אלהים פנים אל פנים ותנצל נפשי ואם נסה השם יתעל לקחת לו גוי מקרב גוי על ידי נפלאות רבות המספר כמו שעשה לך השם יתעלה בהוציאו אותך ממצרים ועיניך רואות והנה עשה זה השם יתעלה מצד בריתו עם האבות כמו שזכרנו להביא אותך למדרגה שתאמין בשם יתעל אתה הראית אלו הנפלאות לתכלית שתדע כי יי' הוא האלהים והוא שליט בארץ כמו שהוא שליט בשמים וכבר עמדת על זה מצד הפלאות שחדש לך בארץ כי זה מופת כי ליי' הארץ:

לה[עריכה]

אין עוד מלבדו. שלא יחשוב חושב כי יש אלהים בשמים מנהיג השמים ויש אל אחר בארץ מנהיג הארץ כי זה הוא שקר אך השם יתעלה הוא המנהיג השמים והארץ אין עוד מלבדו וכבר יעיר על זה כי השם יתעלה שנה הסדורים אשר בארץ מפאת הכוחות השופעות שם מהגלגלים וזה דבר לא יכול עליו אם לא היה שליט בשמים ובארץ וזה ממה שצריך אל ביאור יותר רחב אך במה שזכרנו בו די לזאת הכונה בזה הביאור כי לא יכול האריכות הצריך בזה ובמה שידמה לו:

לו[עריכה]

מן השמים השמיעך את קולו ליסרך. רוצה לומר כי במעמד הר סיני השמיעך השם יתעלה את קולו מן השמים לתת לך הנימוס התוריי בדעות ובמדות אשר נכלל כלו בעשרת הדברים ההם כמו שביארנו בפרשת יתרו:

ועל הארץ הראך את אשו הגדולה. שנראה לך שם ושמעת את דברו מתוך האש וזה לך גם כן לאות כי הוא בשמים ובארץ:

לז[עריכה]

ותחת כי אהב את אבותיך וגומ'. הנה לאהבת השם יתעלה את אבותיך ובחר בזרע האבות המיוחס להם והוא זרע יעקב הנה הוציאך ממצרים בפניו רוצה לומר בהשגחתו הפרטית שהוא מיוחסת אל פניו כי המביט מביט בפניו וזהו כוחו גדול כי מפאת זאת השגחה יתחדשו הנפלאות:

לח[עריכה]

להוריש גוים גדולים ועצומים. הנה נעשה זה לתכלת שתירשו תכף את הארץ מיד הגוים הגדולים העצומים ההם כמו שראית בעיניך היום הזה שירשת ארץ שני מלכי האמורי:

לט[עריכה]

וידעת היום והשבות אל לבבך כי יי' הוא האלהים. רוצה לומר אחר שהשם יתעלה הראך את כל זה להודיעך כי הוא אלהי השמים ואלהי האר אין עוד זולתו באלהות הנה צריך שתדע זה ותשיב אל לבבך כי יי' הוא האלהים בשמי ממעל ועל הארץ מתחת אין עוד כמו שיחשבו המאמינים בשניות שיהיו שנים אלהי השמים זולת אלהי הארץ וכבר ביאר הפילוסוף מום זאת האמונה וביאר שהענין הוא כן כמו שהגיד בספרו מה שאחר הטבע ואין הנה מקום זאת החקירה ובהיות הענין כן הנה ראוי לך לשמור מצותיו וחוקיו לטוב לך ולזרעך והנה זאת הטובה הוא בעצמות מה שהוא טוב אנושי והוא הצלחת הנפש וימשך לו ג"כ טוב גופיי בעבור דבקות השגחה האלהית והוא ששמירת חקיו ומצותיו יסבב שתאריכו ימים על האדמה בדרך שתהיה לכם ולזרעכם כל הימים והוא מבואר כי לולי עבור אבותינו על דברי התורה היינו אנחנו מחזיקין בארץ ישראל ולא גלינו ממנה והוא מבואר מספורי דברי הנביאים. הנה זה ביאור זאת הפרשה.

מא[עריכה]

ספר שכבר הבדיל משה אז השלשה ערים שצוה השם יתעלה להבדיל מעבר הירדן מזרחה לנוס שם כל מכה נפש בשגגה בלא כוונה אשר אינו שונא לו מתמול שלשום שאם היה שונא לו אולי סבב הרוצח השגגה בכוונה שאם יקרה שיעבור שם השונא לו ינזק ובזה התנאי ימלט הרוצח בעיר מקלטו מיד גואל הדם אמנם אם הרג מזיד אף על פי שנס אל עיר מקלטו ישפטוהו הסנהדרין ויתנוהו ביד גואל הדם להמיתו כמו שהתבאר בפרשת מסעי והם בצר ורמות וגולן כמו שצוה השם יתעלה.

מד[עריכה]

וזאת התורה. שסדר משה לפני בני ישראל והם העדות והחקים והמשפטים אשר דבר משה אל בני ישראל בצאתם ממצרים כי אז נתנה התורה בכללות ואולם סדר משה לפני בני ישראל אותם הדברים שנאמרו אז בעבר הירדן בגאי מול בית פעור והנה תאר המקום ההוא בתארים רבים מודיעים אותו להוסיף אמות בזה הספור ובזה המקום יתבאר כי כל מה שנזכר בזה הספר נתן למשה בהר סיני אך בקצתו הוסיף ביאור בזה המקום במה שאמ' בעבר לירדן בארץ מואב הואיל משה באר את התורה הזאת לאמר וראוי היה להיות כן כי התורה מצד היותר נימוס אחד כולל לתכלית אחר מוגבל הנה יחוייב שיהיה סדורו יחד לא פעמים בפעמים כמו שנזכר בפרשת בראשית:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.