צרור המור/דברים/ד

From אוצר הספרים היהודי השיתופי
Jump to navigation Jump to search

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך


תרגום אונקלוס


רש"י
רמב"ן
דעת זקנים
בכור שור
פירוש הרא"ש
הטור הארוך
חזקוני
ספורנו
רלב"ג - ביאור המילות


אברבנאל
אדרת אליהו
אלשיך
הכתב והקבלה
העמק דבר
הרחב דבר
יריעות שלמה
מזרחי
מלבי"ם
מנחת שי
משאת המלך
משך חכמה
נחל קדומים
עמר נקא
צרור המור
תולדות יצחק
תורה תמימה


מראי מקומות


פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"לפרק זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

צרור המורTriangleArrow-Left.png דברים TriangleArrow-Left.png ד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


א[edit]

ואמר ועתה ישראל שמע אל החוקים. כלומר אבל אתה עתה ברוך ה'. שכבר מתו אנשי המלחמה ושרית עם אלהים ועם אנשים. וכשם שישראל אתה מכונה. שמע אל החוקים ובאתם וירשתם את הארץ. ואני נשארתי לבדי עם מתי מדבר בעבור חטא קטן שהוספתי על דברי השם. ולכן אתם לא תוסיפו על הדבר ולא תגרעו ממנו. כמו שאני עשיתי שאמר לי השם ודברתם אל הסלע ואני הכיתי אותה ולא חלה. עיניכם הרואות את אשר עשה ה' בבעל פעור. רמז בזה שלא יחשבו לומר שאע"פ שיעבדו אלהים אחרים שהם יצילום ויגינו עליהם. כי זה שקר כי תוהו המה. כי כבר ראיתם את אשר עשה ה' בבעל פעור. אשר עשה בו שפטים. וכל האיש אשר הלך אחרי בעל פעור השמידו ה'. ולא היה כח בבעל פעור להצילו מיד השם. וכן יעשה לאלהי העמים אשר סביבותיכם. ורמז עוד באומרו כי כל האיש אשר הלך וגומר ואתם הדבקים. שלא יחשבו לומר אע"פ שנחטא שלא יעניש אותנו אלא עם הרבים בבוא עתם כמו שעשה ליושבי כנען. ולז"א אינו כן כי בעיניכם ראיתם האיש שהלך אחרי בעל פעור השמידו ה' לו לבדו. והדבקים בה' נשארו חיים לפי שאין אתם נידונים בדיני יושבי כנען. כאומרו ולא תקיא הארץ אתכם כאשר קאה את הגוי אשר לפניכם. כולם ביחד. אבל אתם כל אשר יעשה מכל התועבות האלה ונכרתי הנפשות העושות לבדם מקרב עמם. ועמם בשלום כמאמר ספרי. וכן אמר בפרשת נצבים והתברך בלבבו לאמר שלום יהיה לי. עד תום כל הדור ויסופו הרבים עם היחיד. וזהו למען ספות הרוה כמו שנפרש במקומו בעז"ה. לזה אמר שלא יהיה כן. אבל אז יעשן אף ה' וקנאתו באיש ההא לבדו. וכולם בטלים. ולכן אמר בכאן כי כל האיש אשר הלך אחרי בעל פעור השמידו ה' אלהיך מקרבך. ואתם הדבקים בה' נשארתם חיים כלכם היום:

ד[edit]

ואמר חיים כלכם. להורות על מעלת ישראל שיש בהם יחידי סגולה הנרשמים במלת ואתם הדבקים. כמו שפי' באומרו ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש. וכולם בכלל חיים וקיימים. וזהו חיים כולכם היום. כאלו היו כולם יחידי סגולה. וזה היתרון יש לישראל מעמלקים כאומרו אשריך ישראל מי כמוך עם נושע בה'. כי בכל העמלקים אם ימצא בכולם איש יחידי מסוגל בחכמה הוא פלא. אבל בישראל הוא להפך כי הם עם חכם ונבון. אע"פ שהם גוי גדול ורב. וזהו אשריך ישראל מי כמוך כולם מאושרים. וזהו עם נושע בה'. כלומר כי בסבת ה' אחד שהוא פטרונם. הם כולם גוי אחד בארץ יחידי סגולה דומים לפטרונם. ולכן אמר קרח רב לכם כי כל העדה כולם קדושים. בסבת פטרונם שהוא בתוכם. ומדוע תתנשאו אתם ביחידי סגולה. אחר שכולם יחידי סגולה ככם. וזה תמצאהו מבואר בדברי קרח במזמור לבני קרח מזמור שיר יסודתו בהררי קדש. שרמז בזה שנתייחד במקום קדוש. ולפעמים הכנת המקום מסייע כמו שפירשתי באומרו מה נורא המקום הזה. וכל שכן היות בני קרח אנשים חכמים. באופן שכל דברי המזמור הם מיוסדים על אדני פז ויש בו דברים גדולים. או יאמר יסודתו בעבור הררי קדש לספר מעלתם. וזהו שאמר אוהב ה' שערי ציון שהוא בירושלם אשר הרים סביב לה מכל משכנות יעקב. וזהו בסבת התורה והמצות שמקיימים שם החכמים אשר ניתן להם הכבוד. כאומרם אין כבוד אלא לחכמים. וזהו נכבדות מדובר בך. ולפי שדברי הכבוד הם מתמוטטים ואין להם קיום. עד שלזאת הסבה אין האושר תלוי בכבוד. לזה אמר כי זה הכבוד הוא דבר קיים. וזהו עיר האלהים סלה. אחר שעוסקים תמיד בזה העיר בדברי התורה. באופן שכל יושביה הם מאושרים ויחידי סגולה. משא"כ בעמלקים כולם. שבכולם לא נמצא אלא איש אחד פרטי. וזה שאמר אזכיר רהב ובבל. לפי שבמצרים היו חכמים גדולים כאומרו ומכל חכמת מצרים וכן פלשת וצור עם כוש. ובכולם לא נמצא אלא איש אחד פרטי וזה שאמר יולד שם. ונראה שרמז בזה על חירם מלך צור שהיה חכם מאד כמוזכר ביחזקאל. שקראו חותם תכנית מלא חכמה וכליל יופי במדות. עד שאמר עליו בעדן גן אלהים היית כל אבן יקרה מסוכתך. ומנה שם עשרה מיני אבנים להורות שהיה חכם בעשר חכמות. ושלמה בחכמתו לא היה יכול להשיג חכמתו ולנצח אותו. עד שהשם נתן חכמה לשלמה. וזהו וה' נתן חכמה לשלמה כאשר דבר לו. ואז ויהי שלום בין חירם ובין שלמה ולא קודם לכן. עד שכתבו בזוהר בפרשת תרומה כי חירם מלך צור בכישופיו היה עושה עצמו אלוה ופורח באויר ולא היה יכול שלמה לנצחו בחכמתו. עד שהשם נתן חכמה עליונה לשלמה ואז בחכמתו נצחו שלמה לחירם מלך צור. באופן שבכל האומות לא נמצא אדם חכם כמוהו. אשר עליו רמז זה יולד שם על צור הנזכר. אבל לציון יאמר איש ואיש שיולד שם הוא איש פרטי. ויהי רצון שיכוננה השם תמיד בזה הסדר. ולפי שזה דבר תימה איך אפשר שבכולם לא נמצא אלא איש אחד פרטי. ואולי אם השם יספור ומונה אותם ימצא בהם יחידי סגולה רבים. לזה אמר שאינו כן. שהשם מנה זה החשבון מדוייק מאד והוציאו בכתב לפי שבמנין שנעשה בכתב אין בו טעות. ועם כל זה לא מצא אלא איש אחד פרטי שהוא האיש הרמוז. וזהו ה' יספור בכתב עמים זה יולד שם. אבל בישראל שרים כחוללים. אע"פ שעל הרוב אינם חכמים כל מעייני החכמה בך. וז"ש בכאן ואתם הדבקים בה' אלהיכם חיים כולכם היום. וזה פלא גמור היות דבקים בה' ויחידי סגולה בכל העם:

ולפי שזאת המעלה באה לישראל מצד התורה והמצות. סמך מיד ראה למדתי אתכם חקים ומשפטים לעשות כן בקרב הארץ וגומר. ושמרתם ועשיתם כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים וגו'. ואמרו רק עם חכם ונבון הגוי הגדול הזה. שרמז בזה שאע"פ שהחכמה האמיתית היא השכל וידוע אותי. והיא החכמה האמיתית ולא בעשיית המצות יקראו חכמים ונבונים. עכ"ז הבטיחם כי בשמירת המצות ועשייתם. יקראו חכמים לעיני העמים אע"פ שאין זה כן. אבל כשרואים האומות לישראל שמקיימין המצות ויוצאים מעוטפים בטלית ואומרים שלש עשרה מדות ומורידים הגשם בעתו ועוצרים המגפה. אומרים כי בזה הם חכמים גדולים כולם בכלל. וזהו ואמרו רק עם חכם ונבון הגוי הגדול הזה. וזה פלא גמור כי בכולם לא נמצא בהם אלא איש פרטי. וישראל גוי גדול כולם חכמים כולם נבונים כולם יודעים את התורה. באופן שבקיום המצות. השם קרוב אליהם ועונה אותם בתפלתם. וזהו כי מי גוי גדול אשר לו אלהים קרובים אליו. כמוזכר במדרש מן הארץ עד לרקיע מהלך חמש מאות שנה וכו'. וקרני החיות כנגד כולם והשם למעלה מכולם. והאדם מתפלל אחרי העמוד והשם מצוי שם. כדכתיב קרוב ה' לכל קוראיו. וכתיב מי כה' אלהינו בכל קראנו אליו. אבל העולם הזה היא קרובה והיא רחוקה. סוף דבר (אף) [האם] יצעק אליו ולא יענה:

ח[edit]

ואמר ומי גדול אשר לו חוקים ומשפטים צדיקים. לרמוז שאולי נאמר שהשם קרוב אלינו בכל קראנו מצד אהבתו אלינו. וכן האומות יאמרו כי מצד שמירת החוקים אנו חשובים חכמים. אבל החוקים והמשפטים מצד עצמם אינם הגונים ומקובלים. לזה אמר שאינו כן בי הם מצד עצמם חוקים ומשפטים צדיקים. והנה בתחלת הפרשה הודיע להם שבשמירת החוקים יזכו לרשת את הארץ. כאומרו שמע אל החוקים למען תחיו ובאתם וירשתם את הארץ. ואחר כך הודיע להם שבשמירת החוקים בארץ יחשבו חכמים ונבונים. כאומרו ראה למדתי אתכם חוקים ומשפטים. ואחר שהדבר כן. השמר לך פן תשכח את הדברים אשר ראו עיניך. לאומרם בפה. ופן יסורו מלבבך. בענין שיהיו הפה והלב שוין. ולא די לך שתדבר בהם. אלא שתודיעם לבניך. באופן שיהיה נזכר לדורות הבאים. וכן תודיע לבניך יום אשר עמדת בחורב. כי הוא מהדברים הגדולים שבעולם. שרצה השם להוריד שכינתו וכבודו לדבר עמכם פנים בפנים. באופן שכשיבא שום אדם או נביא להכחיש אתכם לא תשמעו אליו. אחר שראיתם אותו פנים בפנים ותאמרו לי אין אנו מאמינים לך עד שיוסיף השם להראות לו וכמו שנראה כבראשונה. וזה שכתוב הקהל לי את העם ואשמיעם את דברי. בענין שילמדו ליראה אותי ואת בניהם ילמדון. וידבר ה' אליכם מתוך האש קול דברים אתם שומעים וגומר ויגד לכם את בריתו עשרת הדברים. ולכן ונשמרתם מאד לנפשותיכם כי לא ראיתם כל תמונה. ולכן השמרו לכם פן תשחיתון ועשיתם לכם פסל תמונת כל. מכל התמונות שבעולם שהזכיר. ולפי שתכלית הבהמות והדגים הם דברים שאין בהם ממש ואין צריך אזהרה גדולה. אבל אולי תשא עיניך השמימה וראית את השמש ואת הירח. שהם דברים שנראה שיש בהם ממש. ונדחת והשתחוית להם. לזה אומר אני לך שאין בהם ממש. אבל חלק ה' אותם לכל העמים. שהם תחת מערכת הכוכבים. אבל אתכם לקח ה' לחלקו. ויוציא אתכם הכור הברזל ממצרים. ושבר כל המערכות להנחילכם את הארץ הטובה. ובשבילכם לקיתי ולא זכיתי לעבור לארץ. וזהו כי אנכי מת אינני עובר ואתם עוברים. ואחר שזה כן השמרו לכם פן תשכחו את ברית ה' ועשיתם לכם פסל. לרמוז שאע"פ שיעברו שאר כל מצות התורה השם לא יקפיד כל כך. אבל בענין ע"ז שהוא דבר שלא יכילהו השכל. לעשות פסל מעץ יבש ולעבדו. ולעזוב השם שהוא אש אוכלה. בזה הוא אל קנא. ומתחרה ברוגזו לכלות עובדי ע"ז. וזהו כי ה' אלהיך אש אוכלה הוא אל קנא. ורמז גם כן באומרו אש אוכלה הוא. על עונש ע"ז שהוא שריפת בתים וחרבן ערים. כאומרו ממרום שלח אש. והוא העונש המפורש למטה כאומרו העידותי בכם היום וגומר:

כה[edit]

ואמר כי תוליד בנים ובני בנים ונושנתם בארץ. הרמז בזה שאע"פ שהיה אומר להם ועשיתם לכם פסל. יודע היה שהם ובניהם ובני בניהם לא יהיו כל כך כפויי טובה. שישכחו נפלאות השם והטובות שעשה עמהם. אבל אני יודע שאחר זמן רב שתוליד בנים ובני בנים ונושנתם בארץ זמן רב. תעשו לכם פסל ומצבה תועבת ה' ותעשו הרע בעיני ה' להכעיסו. ולכן העידותי בכם היום כי אבד תאבדון מעל הארץ. בעונש הנזכר של אש אוכלה. ולא תגלו כולכם ביחד אלא נפוצים בארבע הפאות. כי זהו רע גדול. וזהו והפיץ ה' אתכם בעמים. ואפילו אחר כל אלו העונשים לא תניחו מעשיכם הרעים. ועבדתם שם אלהים אחרים שאין בהם ממש. ואע"פ שבעבור זה הייתם חייבים כלייה. עכ"ז ובקשתם משם את ה' אלהיך ומצאת:

ואמר משם לרמוז שהם בח"ל ואין השכינה שורה שם. כאומרם כל הדר בח"ל דומה כמי שאין לו אלוה. עכ"ז ובקשתם משם את ה' אלהיך ומצאת. וכן אמר משם לרמוז שאחר שנשארו מתי מספר בגלות מעונים ומדוכאים. יחזרו אל השם. ואע"פ ששבו אל השם כאשר צר להם ולא היה ראוי לענות אותם. עם כל זה ובקשתם משם את ה' אלהיך ומצאת. לפי שהוא ה' ובעל רחמים והוא אלהיך מימות האבות. ואמר ובקשתם לשון רבים. ואח"כ חזר לומר לשון יחיד את ה' אלהיך ומצאת. לרמוז שאחר שהם בארץ כנענים וכן שבאים מתוך צרה. שצריך שאע"פ שיהיו רבים שיבאו כולם כאיש אחד בלב אחד לבקש את ה' ואז ימצאוהו. וזהו שכתוב כי תדרשנו בכל לבבך. ולא יהיה לבבכם חלוק. וכן בכל נפשך אפי' נוטל את נפשך. שבזה תהיה בטוח שכשתשוב מתוך צרה. השם יענה אותך. וזהו בצר לך ומצאוך. או יאמר בצר לך. לפי שעד כאן לא דבר אלא מיד בזמן שיגלו ויהיו נפוצים בארצות. ועדיין לא הגיעו אליהם אלא קצת הצרות. אבל כשיהיה באחרית הימים שאז כבר עברו עליכם הצרות. כאומרו בצר לך ומצאוך כל הדברים האלה ולא הדברים. אז ושבת עד ה'. אתה מעצמך תכיר מעלת התשובה. ושמעת בקולו שאמר אנכי ה' אלהיך לא יהיה לך אלהים אחרים. ואז השם יושיעך מצד ב' דברים. הא' כי אל רחום ה' והוא מלך רחמן. והב' מצד זכות האבות כאומרו ולא ישכח את ברית אבותיך:

לב[edit]

ואמר כי שאל נא לימים ראשונים. לפי שאמר למעלה ושמעת בקולו. ואמר שראוי להם לשמוע בקולו אחר שהוא מהדברים הגדולים שבתורתינו. שיתראה השם בכבודו ובעצמו לדבר אל עם דל ודך. וזה שכתוב כי שאל נא לימים ראשונים הנהיה כדבר הגדול הזה. והוא השמע עם קול אלהים. ולאחר שאתה שמעת דבר גדול כזה. ראוי לך לשמוע בקולו ולא תעבור על דבריו. אחר שדבר עבודה זרה לא מסרו לנביא וחוזה. אלא הנה אלהינו זה נתן קול גדול ולא יסף במתן תורה. ואפי' בלא זה היית צריך לשמוע בקולו ולדבקה בו. אחר שעשה עמך נסים ונפלאות גדולות ביציאת מצרים. וזהו שאמר הנסה אלהים לבא לקחת לו גוי מקרב גוי במסות באותות ובמופתים. או יאמר כי שאל נח. לפי שאמר למעלה שאם ישובו אל ה' יושיעם מצרתם כאומרו לא ירפך ולא ישחיתך. ואולי יאמרו ישראל שכבר הם נואשים בגלות באחרית הימים. אחר שעשו הרע בעיני ה' איך אפשר שברוב ימים יפקדו. לזה אמר לא תאמר כן שכבר ראית דבר גדול מזה בימים הראשונים. שלא היית ראוי לעשות עמך נס ופלא. והשם למען שמו עשה עמך נסים ונפלאות במתן תורה בזמן יציאת מצרים. שהיית עובד עבודה זרה והיית טמא בגלולי מצרים. וזהו כי שאל נא לימים ראשונים למן היום אשר ברא אלהים אדם הראשון על הארץ. שאז אע"פ שהוא היה חייב כלייה בעונו. והשם עשה עמו חסד והחיהו. אבל אח"כ לא נהיה כדבר הגדול הזה ולא נשמע כמוהו. לשמוע עם חוטא ואשם. קול אלהים ויחי כמוך. או הנסה אלהים לבא לקחת לו גוי מקרב גוי. כמאמרם ז"ל כי שניהם היו מינים וגוים. ישראל ומצרים. וכמו שמצרים היו רשעים ועובדי גלולים. כן היו ישראל. וזהו גוי מקרב גוי. וכל זה על צד הפלא במסות באותות ובמופתים. ואם כן יש לך לבטוח בה' ולהשען באלהיך. שכמו שעשה נסים ונפלאות עמהם אע"פ שלא היו ראויים. כן יעשה עמך באחרית הימים אם תשוב אליו. וכל זה מצד רחמיו ומצד זכות אבותיך. וזהו ככל אשר עשה לכם ה' אלהיכם במצרים לעיניך כן יעשה עכשיו:

לה[edit]

ואמר אתה הראית לדעת. בא עתה לחזור ולהזהירם על עבודה זרה. ושראוי להם לשמוע בקול אנכי ה' אלהיך. ואחר שהשם הראה להם שיראו בעיניהם כי אין עוד מלבדו. וזהו אתה הראית לדעת כי ה' הוא האלהים אין עוד מלבדו. בשמים ממעל ועל הארץ מתחת. ופירש הדבר ואמר מן השמים השמיעך את קולו ועל הארץ הראך את אשו הגדולה. שהיה מגיע מן הארץ עד השמים. ודבריו שמעת מתוך האש. בענין שתכיר איך הוא אחד בשמים ובארץ. בלי פירוד וקיצוץ. אחר שדבריו שמעת מתוך האש. שהיה אחוז בשמים ובארץ. וראו איך אין עוד מלבדו. וזהו מאמרם ז"ל שאמרו על פסוק אתה הראית לדעת. כשם שקרע להם העליונים כך קרע להם התחתונים והראה להם שהוא אחד. וזהו אין עוד מלבדו. ורמז בזה גם כן שהשגות השם עמקו. כאומרו עמוק עמוק מי ימצאנו. והאדם א"א להשיג בו דבר. עם רוחק היחס בינותינו מצדו ומצדנו. מצדו שהוא רם ונשא וגבוה מאד. מצדנו שאנו מוטבעים בטיט היון ויש לנו מניעות גדולות מצד דברי זה העולם שאנו נגררים אחריהם. וזה שאמר החוקר ותתן בטבע מדענו אלו המסכים והמניעות. מסכים מצד היות מסך עב מבדיל בינינו לבין אלהינו לפי שהוא גבוה מעל גבוה. ומניעות מצד חומרנו ועבות שכלינו המונע לנו ההשגות העמוקות. ולכן אמרו בכאן כי במתן תורה השם קרע העליונים. שזה רמז על מניעתו מצד היותו רם ונשא. ולכן כדי שנשיג השגת השם קרע להם העליונים. וירד ה' על הר סיני לשתף עצמו עמהם. בענין שישיגוהו כאומרו פנים בפנים דבר ה' עמכם. וכן קרע להם התחתונים. המניעות שהיו להם מצד עצמם. ונתן להם הכנות גדולות להסיר שקם ועובי שכלם. בלחם אבירים הוא המן שהיה מזכך שכלם. בענין שבזה ראו והשיגו איך הוא אחד בשמים ובארץ. וזהו אתה הראית לדעת וגו'. מן השמים השמיעך את קולו ועל הארץ הראך את אשו הגדולה. וכל זה מצד רחמי השם כאומרו כי אל רחום ה' אלהיך. וכנגד זכות האבות שאמר ולא ישכח את ברית אבותיך. אמר ותחת כי אהב את אבותיך ויוציאך בפניו ממצרים:

לז[edit]

ואמר ויבחר בזרעו אחריו. ולא אמר בזרעם. לרמוז כי זכות האבות עם זכות זרעו המיוחד לו. שהוא זרע נבחר כמו זרע (עמים) [עמרם] שהיו משה ואהרן. וכמו שכתבנו בענין הסנה שיש לו חמשה עלין. אמר לו הקב"ה למשה אין להם לישראל אלא זכות אברהם יצחק ויעקב ומשה ואהרן שהם חמשה. וזה שאמר ותחת כי תהב את אבותיך אברהם יצחק ויעקב. ויבחר בזרעו המיוחד לו הם משה ואהרן ויוציאך בפניו ביד משה ואהרן. ואולי יאמר ויבחר בזרעו אחריו על אברהם לבדו לפי שהוא מובחר האבות וראש שלהם. ולפי שידוע שישראל יצאו ממצרים בזכות אברהם לבדו. כי ירידת אברהם למצרים בזמן הרעב ועלייתו משם. הוא רמז על גלות בבל ועל גאולתם. וענין בארות יצחק שקרא אותם עשק ושטנה. הוא רמז על גלות בבל ועל גאולתם. שהיתה במדת הדין הוא פחד יצחק דכתיב ביה חצים מחזיקים ברמחים. וענין יעקב וצרותיו והצלתו. הוא רמז על גלות אדום כי כן יעקב היה ירא מעשו הוא אדום וניצל ממנו. ולכן כתב וזכרתי את בריתי יעקוב בוא"ו שהוא רמז על הגאולה העתידה להיות באלף הששי כנגד הוא"ו. ולכן הזכיר יעקב בראשונה כמו שכתבתי שם. ולכן בכאן אחר שגאולת מצרים היתה בשביל אברהם. אף ע"פ שכללם בכלל אבותיך עיקר גאולה זו היה אברהם. ולכן אמר ויבחר בזרעו אחריו על זרע אברהם. וזהו ויוציאך בפניו בפני אברהם. כאומרם ז"ל כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות. ולא אמר אראך אלא אראנו כנגד אברהם. ובמדרש הנעלם אמר אבותיך. אלו אברהם יצחק ויעקב שהיו ג' רגלים של המרכבה. ויבחר בזרעו אחריו. זה דוד שנתחבר עם האבות והיה רגל רביעי מהמרכבה. כאומרם אבן מאסו הבונים וגו'. וכנגד זה עושים בתפילין שי"ן של ג' רגלים ושי"ן של ארבע רגלים וכמו שכתבתי בהלכות תפילין בצרור הכסף:

לט[edit]

ואמר וידעת היום והשבות אל לבבך. לרמוז שאחר שהשם קרע להם העליונים והתחתונים והראה להם שהוא אחד. ראוי שישובו אל לבם ויאמרו כי ה' הוא האלהים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת. ובמדרש הנעלם אמרו שבזה הפסוק סוד האחדות השלימה. בחון ומנוסה בראיה ברורה. ואמרו אל לבבך. אל לבך מיבעי ליה. אבל אמרו כי כשיבא אדם ח"ו לומר שתי רשויות הם אחר שהוא בשמים ובארץ. לזה אמר והשבות אל לבבך. שאתה אדם אחד ויש בך שתי לבבות יצר טוב ויצר רע. ואעפ"כ אינך אלא אדם אחד. כן יש לך לידע כי ה' הוא האלהים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת. ועכ"ז הוא ה' אחד אין עוד מלבדו. ועל כן זה הפסוק חשוב כמלכות. כמו שמע ישראל. לפי שבו סוד האחדות. וא"כ אחר שהוא אחד. ושמרת את חוקיו ואת מצותיו. באי זה צד שיבואו לידך. כמו שעשיתי אני בהבדלת שלש ערים. ואע"פ שאינם קולטות עכשיו אמרתי מצוה שבאה לידי אקיימנה. ולכן סמך לכאן אז יבדיל משה שלש ערים. ואמר את בצר במדבר לראובני. על דעת חז"ל כי לפי שהיה ראובן ראש להצלה דכתיב וישמע ראובן ויצילהו מידם. לפיכך נתן הקב"ה בגבולו עיר מקלט להציל הרוצחים בשוגג. וכבר הארכתי במקומו כי על כל פנים ראובן שגג בהליכתו שהלך. אחר שידע שאחיו היו שונאים אותו. וכמעט הוא סבב תקלת יוסף. ולכן נתנו לו עיר מקלט בגבולו להודיעו ששגג. ואעפ"כ אחר שהיתה דעתו לשם שמים נתנו לו שכר בזה. כאומרם מר ואהלות קציעות כל בגדותיך אל תיקרי בגדותיך אלא בגידותיך:

מד[edit]

ואמר וזאת התורה אשר שם משה. על עשרת הדברות שיזכיר. ואולי לפי דרכנו יאמר וזאת התורה של מצות ערי מקלט שהבדיל משה. אע"פ שלא היו קולטות. סדר משה לפני בני ישראל שיעשו הם כמוהו כשתבא המצוה לידם. כי בענין עשרת הדברות לא התחיל עד ויקרא משה אל כל ישראל ואמר אלה העדות. להורות שלא היה מחדש להם משה דבר מדעתו. אלא העדות והחוקים שדיבר להם בצאתם ממצרים. דבר להם עכשיו בעבר הירדן בגיא מול בית פעור לכפר על מעשה פעור. בארץ סיחון אשר הכה משה ובני ישראל. להורות כי בסבת החוקים והמשפטים וקיום התורה. נצחו מלחמות סיחון ועוג וירשו את ארצו ואת ארץ עוג. וזה לאות כי כן יעשו למלכי כנען בקיום המצות:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.