בכור שור/דברים/ד

From אוצר הספרים היהודי השיתופי
Jump to navigation Jump to search

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך


תרגום אונקלוס


רש"י
רמב"ן
דעת זקנים
בכור שור
פירוש הרא"ש
הטור הארוך
חזקוני
ספורנו
רלב"ג - ביאור המילות


אברבנאל
אדרת אליהו
אלשיך
הכתב והקבלה
העמק דבר
הרחב דבר
יריעות שלמה
מזרחי
מלבי"ם
מנחת שי
משאת המלך
משך חכמה
נחל קדומים
עמר נקא
צרור המור
תולדות יצחק
תורה תמימה


מראי מקומות


פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"לפרק זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

בכור שור TriangleArrow-Left.png דברים TriangleArrow-Left.png ד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


א[edit]

למען תחיו. איני דורש לכם רק להנאתכם, שבכך תחיו ותירשו את הארץ:

ב[edit]

לא תוסיפו. כי אם לא תוסיפו לא תגרעו. נרא' כך אם תוסיפו ה' פרשיות או ה' מינין או ה' גדילים, אז תוספת מביאה לגירעון, ונפקא מינה שילקה על כל גירוע ולא על כל תוספות. אבל אם צוה הק' ז' ימי סוכה ותוסף ח', הכא אינו לוקה משום בל תוסיף, כי בל תגרע ליכא כדמפר' מה שעשה עשוי. מפי' הר' יוד בן רבי' אליע' ע"ו הגה"ה, אבל תוסיפו תגרעו וכל המוסיף גורע, שאם תעשה חמשה גדילים אז הוספת וגדעת ד', שאינו כלום כל מה שעשיתה שלא עשיתה כמצותה. וכן ארבע פרשיות שבתפילין וכן ד' מינין שבלולב. אבל אם ישבת ח' ימים בסוכה, לא גרעת ז', שהרי לא בא השמיני עם ז' ומה שעשה עשוי. ומיהו לפי הפשט נר' גרוע, שנר' שלא עשית השבעה לשם מצוה שבלא מצוה אתה עושה כמו כן. ומיהו הק' יודע לבית בני אדם וכוונתן תדע שעושה מצותו של הק' חי בהם, והעובר עליהם מת, שהרי כל אותם שהלכו אחר בעל פעור מתו, ואפי' אותם שלא היו בגזירה ראשונה:

ד[edit]

ואתם הדבקים בה'. ובמצותיו:

חיים. וה"ה דמצי לאוכוחי מאותם שלא רצו ליכנס בארץ ומתו במדבר, אלא שיכולים לומ' מחמ' זקנה מתו, שנתעכבו ארבעים שנה במדבר:

ה[edit]

ראה למדתי. מתוך כך שאתה רואה שהק' מקפיד על מי שעבר על המצות, אתה יכול להבין שלא אמרתי לכם אלא מה שציוני הק' לומר לכם שתעשו כן בקרב הארץ:

ו[edit]

ושמרתם ועשיתם. כי אם יאמר רופא לחולה שתה סם זה שבו תחיה, ואפי' הוא מאוס ומזולזל שותה, וכ"ש שאתם צריכין לשמור המצות שהם סם חיים כמו שפיר' למעלה ואתם מתכבדין בהם:

כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים. אפי' בעיני העמים שאינם מאמיני בתורה, ועוד שאתם מתקרבים לפני המקום על ידי המצות:

כי מי גוי גדול אשר לו אלהים קרובים אליו. אם שמרתם ועשיתם. ואם תאמ' יכול אני למצוא בעולם משפטים טובים כאלה ומי גוי גדול אשר לו חקים ומשפטים צדיקים ככל התורה הזאת. ומאחר שאין שום אדם יכול לתקן כמותן, יש להבין כי לא באו מסברת בשר ודם כי אם מאת הק':

ט[edit]

רק השמר לך ושמור נפשך מאוד. כלומ' שמור עצמך מאוד על דבר זה, שלא תשכחנו דאעפ"י שהוכחתי לך על פי הסברא שמצות הללו מאת הק' הם, אינו דומה דבר הידוע לאדם מסברא לדבר שהוא רואה בעיניו, ולפיכך אני מזהירך שלא תשכח:

י[edit]

יום אשר עמדת לפני ה' [אלהיך] בחורב. ושמעתם שדיבר אליכם הק' בעצמו והראה לכם אשו הגדולה כדי שתיראו אותו:

יא[edit]

וחושך וענן וערפל. סביביו כך פי' קרא. ועתה אינן מכחישין זה את זה, במקום אחד אומ' בוער באש עד לב השמים וגו' אומר חושך וענן וערפל סביביו, שלא תוכל לומ' שראיתם שם כל תמונה. וכתב הדברים על לוחות אבנים, דבר שאין רקבון שולט בו, כדי שיהא דבר קיימא. כל זה אני מזהיר עליכם שלא תשכחו, שזה ודאי עיקר אמנה. ורבותינו דרשו מכא' כי השוכח דבר ממשנתו חייב מיתה אם ישב ויסירם מלבו:

טו[edit]

ונשמרתם מאד לנפשותיכם. אע"פ שאני מזהיר אתכם מאד שלא תשכחו, השמרו בנפשכם שלא תחייבו את נפשכם לומר מאחר שהוא מזהיר עלינו כל כך שלא נשכח, נעשה לנו תמונות להזכיר ולהיות לזכרון. כי אין זה זכרון, שהרי לא ראיתם כל תמונה, דאינו לכם לזכרון כי אם להשחתה, אבל בלבך יהא שמור:

יט[edit]

ופן תשא עיניך השמימה. אני מזהירך:

ונדחת. מדרך הישר:

והשתחוית [וגו'] אשר חלק ה'. להאיר:

לכל העמים. שנבראו לשמש לבני העולם ואפי' להדיוט שבועלם:

כ[edit]

ואותך לקח [ה' וגו'] להיות [לו] עם נחלה. וסגולה, ואיך תשתחוה לכל צבא השמים שנבראו לשמש להדיוטות? דבר גנאי הוא זה והשחתה:

כא[edit]

וה' התאנף בי על דבריכם. שאמר לכם המן הסלע כדפירישי':

אינני עובר. לא חי ולא מת, ולכך אני מתרה בכם עכשיו, דלא אוכל לדבר עמכם משתבואו לארץ. ויכולים אתה לידע כי לא לצורכי אני אומ' שתשמרו המצות ותאריכו ימים בארץ כי אני לא אעבור שם:

כג[edit]

השמרו לכם פן תשכחו את הברית [וגו'] כי ה' אלהיך אש אוכלה הוא. ואין קצפו דבר מועט, כי ראו אותי, שהייתי חביב לפניו התאנף על דבר אחד, וקנא הוא לנקום מכעיסיו:

כה[edit]

כי תוליד בנים ובני בנים ונושנתם. שתתיאשו לאמר כבר נתיישבנו בארץ ולא נפסידנה עוד והשחתם עצמכם ועשיתם פסל , הנני מעמיד עליכם עדים שהם קיימים לעולם, השמם והארץ, כי אבד תאבדון מן הארץ מהר, ולא יועיל לכם מה שהחזקתם, ויד העדים תהיה בכם בראשונה, ועצר [את] השמים ולא יהיה מטר והאדמה לא תתן את יבולה. נבואה היא זו, ורמז להם שכך יעמדו בארץ, אלא שהקדים הק' שני שנים לונושנתם:

כז[edit]

והפיץ [ה'] אתכם בעמים. מאחר שתחפצו לעשות כמעשיהם יערב אתכם בהם, ואז ועבדתם שם אלהים אחרים. מטב שתכעיסו המלך שלא בפניו מבפניו, שישראל שבחוצה לארץ אפי' הטובים עובדי ע"ז בטהרה הם כדמפר' בע"ז וכ"ש האנוסים וכ"ש המשומדים:

ל[edit]

בצר לך ומצאוך. ותבינו שאין מועלים לכם אותם אלהות כלום, ולא עוד אלא שאתם לוקים על ידם, ודרשת משם את ה' אלהיך, כי הוא המועיל לך, כדכתי' אלכה לי ואשובה אל אישי הראשון כי טוב לי אז מעתה:

לא[edit]

כי אל רחום ה' אלהיך. ומרחם אותם השבים לפניו בתשובה שלימה, אע"פ שמרדו לפניו בתחילה. ואם תאמרו מפני מה הק' מקפיד על פשיעתינו יותר משאר אומות? לפי שעשה לך ניסגים מה שלא עשה לשום אומה:

לב[edit]

כי שאל נא לימים ראשונים [וגו'] ולמקצה השמים [ועד קצה השמים]. כלומ' שאל לדורות הראשונים, אם נעשה כן לשום אומה שבעולם בימיהם, ושאל למסוף העולם ועד סופו אם יש אומה בעולם שנעשה לה כך:

הנהיה כדבר הגדול הזה. שראה אדם דבר גדול כזה:

או הנשמע כמוהו. או אפי' שמע משום אדם שנהיה דבר כזה:

לג[edit]

ששמע עם קול אלהים [וגו'] ויחי. לומ' ואם היה, היוכל לחיות השומע. כלומ' ניסים כפולים עשה לך הק', אחת ששמעת מה שלא שמע אדם בעולם, ואח' שנצלת ממה שלא יוכל אדם להינצל:

לד[edit]

או הנסה. כל זה שאל אם השמיע או הנסה לקחת אם עשה לשום אומה אפילו אחת משתים גדולות שעשה לך:

במלחמה. טביעת ים סוף קורא מלחמה, מדכתי' שם ה' ילחם לכם. מיהו עשר מכות נרמזו כאן במסות ב', באותות ב', במופתים ב' הרי ו'. ובמלחמה ז', וביד חזקה ח', ובזרוע נטויה ט', ובמוראי' גדולים י'. ואפקיה להאי בלשון רבים שתהא טביעת הים בכלל:

לה[edit]

אתה הראת. ניסים ונפלאות:

לדעת. להודיע כי ה' הוא האלהים [וגו'] :

לו[edit]

מן השמים השמיעך את קולו. קולות וברקים וקול שופר:

ליסרך שתהא אימתו ופחדו עליך וכן על הארץ הראך את אשו הגדולה כדי ליסרך, כדכתי' למען תהיה יראתו על פניכם לבל תחטאו:

ודבריו שמעת מתוך האש. קול הדברות היה בא להם מתוך האש והקולות והברקים מן השמים:

לז[edit]

ויוציאך. וניהג אותך:

בפניו. בשעת הוצאה, כדכתי' ויסע מלאך האלהים:

לח[edit]

והביאך להוריש גוים גדולים [וגו'] כיום הזה. שירשת סיחון ועוג ולכך היה לך להזהר שלא לעבור על דעתו. וכשאתה עובר על דעתו, דין הוא שיקפיד עליך יותר מכל אומה. ולכך אני אומר לך וידעת היום והשבות אל לבבך ואם יאמר לך יצר הרע מה לך לכל הצער הזה? והשיבותם אל לבך הרע כי ה' הוא האלהים ואין להינצל מידו, ובידו להמית ולהחיות. ולכך ושמרת [את] חוקיו [ואת] משפטיו שיטב לך ותאריך ימים בטוב, שתשים לב בדברים הללו, כי ה' הוא האלהים בשמים ומאחר שעשה לך כל הטובות הללו ואין אחר זולתו, דין הוא שתשמור מצותיו:

מא[edit]

אז יבדיל משה. אחרי הכותו את סיחון ואת עוג וירשום ישראל את ארצם. ולפי שסידור התורה והבדלת הערים היו בפרק אחד, לקח פרשה זו הבא ללמוד זריזתו של משה שאעפ"י שלא קלטו עד שנבדלו אותם שבארץ ישראל, כדכתי' והיו שש הערים האלה למקלט בזמן שהם שש הם למקלט. אע"פ כן לא נתעצל במצות. ולכך הוא אומר כאן זאת התורה אשר שם כי בפרק אחד נעשו שני דברים הללו:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.