משך חכמה/דברים/ד

From אוצר הספרים היהודי השיתופי
Jump to navigation Jump to search

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך


תרגום אונקלוס


רש"י
רמב"ן
דעת זקנים
בכור שור
פירוש הרא"ש
הטור הארוך
חזקוני
ספורנו
רלב"ג - ביאור המילות


אברבנאל
אדרת אליהו
אלשיך
הכתב והקבלה
העמק דבר
הרחב דבר
יריעות שלמה
מזרחי
מלבי"ם
מנחת שי
משאת המלך
משך חכמה
נחל קדומים
עמר נקא
צרור המור
תולדות יצחק
תורה תמימה


מראי מקומות


פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"לפרק זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

משך חכמה TriangleArrow-Left.png דברים TriangleArrow-Left.png ד

יד[edit]

ואותי צוה בעת ההיא ללמד אתכם כו' חקים ומשפטים לעשותכם בארץ. היינו שסמוך לעשרת הדברות צוה לו דיני עבד ואמה העברים, ודבר זה אינו נוהג רק בארץ, דאינו נוהג אלא בזמן שהיובל נוהג (ערכין כ"ט) ובמדבר לא מנו יובלות עד כיבוש וחילוק הארץ, וכן אמר ירמיה לד' אנכי כרתי ברית כו' ביום הוציאי אותם כו'. יעו"ש ודו"ק.

ללמד אתכם חקים ומשפטים לעשותכם אותם בארץ. לעשותכם פירושו ע"י כפיה [ובגמרא מצאנו שנשתמשו בלשון זה הרבה, מעשין לפסולות וכיו"ב הרבה] שתעשו בעל כרחם, וכמו דקיי"ל האומר איני נוטל לולב כו' מכין אותו עד שתצא נפשו, וזה אינו רק בארץ, דהא מודעה רבה לדאורייתא, וע"כ כמוש"כ הרשב"א שאם לא יקיימו אין להם חלק בארץ שע"מ כן ניתן להם, וא"כ טרם בואם לארץ לא היה דין כפיה עליהם. ודו"ק.

טו[edit]

ונשמרתם מאד לנפשותיכם כו' פן תשחיתון כו' וד' התאנף בי ע"ד כו'. התכת הכתובים נראה כי אחד מן הסבות אשר בגללן היה ברצון הגוזר שימות משה במדבר היה, הוא בשביל כי זה משה האיש הוציא מים מצור חלמיש, פירש כל ימי היותו במדבר מאשה, לחם לא אכל ומים לא שתה, נתן להם לחם מן השמים, הרג מלכי האמורי, בקע ים סוף, אשר לזאת כל ימי חיי בני גילו אשר זכרוהו מנוער ודמו במחשבתם כי המה היו בסוגו ובמעלתו, והוסיפו להתקנא בו ואמרו, הן כל העם כולם קדושים, ומדוע תתנשאו כו' והביטו אחרי משה להטיל דופי במעלליו, לא חששה התורה כלל, אמנם אחרי מות כל הדור הוא והמלינים והמתרעמים תמו ונכרתו, אז נשאר דור חדש אשר מנוער יזכור רק מפעלות משה הבלתי טבעיים, אשר כל מערכות הטבע נקרעו בשבילו, ובפרט בעת היותם נערים לא נחקק בלבם ליחס זה אל השם אשר משה קורא בשמו ומדבר אליו תמיד, חששה חכמה העליונה פן בבואו לארץ ישראל ייחסו אליו, כי הוא האלוד והוא ענין בלתי טבעי מין אנושי אשר צועד על כל מערכות הטבע, ויתבטל בלבבם הרגש האמונה האמיתית ולו יעבדו וישתחוו, וכבר נתעוררו רבותינו במדרש, וידבר העם באלדים ובמשה השוו עבד לקונו, ולכן הסבה שמתו ישראל במדבר ויקום דור חדש, זאת היא הסבה למיתת משה, לכן כאשר צוה על ע"ז אמר וד' התאנף בי ע"ד וישבע לבלתי עברי כו', כי רק על דבריכם שלא תחטאו ולא תקדישו אותי נשבע לבלתי עברי כו'. התבונן איך חשש המקום שלא יעבדו ע"ז. כן נראה תוכן כוונת הכתוב להמעיין ודו"ק.

יט[edit]

ופן תשא עיניך השמימה וראית את השמש וכו' ועבדתם אשר חלק וכו' ואתכם לקח וכו' להיות לו וכו' וד' התאנף בי כו' לבלתי עברי כו' כי אנכי מת כו' אינני עובר וכו'. כוונת הכתובים נראה ע"פ מה שדברנו בדרוש במק"א, שאין האדם צריך להכנע מול המאורות והרוחניים המשפיעים על פי פעולת האלדי בהם כגרזן ביד החוצב על העולם השפל, כי שניהם כאחד מקבלים השפע מהיחיד האמיתי ברצונו האמיתי, וכמו שלא יתפעל ויכנע האדם מן המזון אשר יאכלם, כי אין להם בזה שום הרגש ובחירה כלל, כן הוא המאורות עם הרוחניים, אין להם בזה שום חפץ ורצון, רק צווי הש"ת, והנה ידוע, כי האומות מתנהגים באמצעות המערכה, כמו שאמר יחתו הגוים מהמה, לא כן בית ישראל אין מזל לישראל ומתנהגים עפ"י השגחתו הפרטית, וזה שאמר ופן תשא עיניך השמימה וראית את השמש והירח כו', כי המה המאירים, המה ימתיקו מגדים ועפ"י מערכותיהם יתנהגו עניני בני אדם, והשתחוית להם, שתכנע מפניהם ועבדתם, שתחשבם למשפיעים זולת ההשגחה, אשר חלק ד' אותם לכל העמים, היינו כי המה מתנהגים עפ"י המערכה ואתכם לקח ד' כו' להיות לו לעם נחלה כו' היינו שאצליכם אין פועל המערכה כלל רק ההשגחה הפרטית, ובוא וראה, כי אינך צריך להכנע כלל מן המנהיג, כי מי הוא היותר מנהיג בין כל הנבראים בשמים ובארץ יותר ממשה, ובכ"ז ד' התאנף בי כו' לבלתי עברי כו' כי אנכי מת כו' אינני עובר את הירדן ואתם עוברים וירשתם, הרי אתה רואה איך המנהיג הוא ברצון הבורא לפעול על ידו כגרזן ביד החוצב ואין לו שום יתרון עליך, אדרבא אתה עובר את הירדן ומשה איננו עובר, כן השמש והירח וכן כל צבא השמים. ונכון בהמשך הכתובים. ודו"ק.

והנה בגמרא (עו"ג נ"ה) דרשו אשר חלק ד', שהחליקן בדברים, כדי לטורדן מן העולם והבאור הוא, דאמרו דאברהם התבונן, מפני מה אין השי"ת יוצא ממערב ובא למזרח, אם אלדים הוא, ועל כרחך שהוא מוכרח וכמו שבארתי, ונמצא, דהתדיריות וחק וזמן נתן להם שלא ישנו את תפקידם, מזה מוכח, שששים לעשות רצון קונם, פועל אמת שפעולתו אמת בלתי נשתנית והיא נצחית. וכן הגלגלים שומרים את משטרם ונוטרים תפקידם, וכאשר אמר השם למשה, היום הזה אחל תת פחדך ויראתך על פני כו' תחת כל השמים, והוא שעמדה לו חמה במלחמת סיחון ועוג (עו"ג פ"ב) אם כן נתחזק טעותן של עובדי השמש לאמור, הלא הוא בחירי ובעל רצון וכשרצה קם בהליכתו, ולכן אמר משה אשר חלק ד' אלדיך לכל העמים תחת כל השמים, שבשביל שהוא ד' אלדיך ורצה לפרסם שמך וגדולתך והעמיד לך השמש, נתן מקום לעובדי השמש לטעות ולטורדן מך העולם. ודו"ק.

כט[edit]

ובקשתם משם את ד' אלדיך ומצאת כי תדרשנו בכל לבבך ובכל נפשך. הענין דכללות ישראל המה כאדם אחד וכל אחד מישראל אבר מן האדם הכללי, אבל אימתי, כשיש להם דבקות במרכז מקור החיים האמיתי חי העולמים יתברך, אז המה כקוים היוצאים מן הנקודה המרכזית ונמצא, כי כל קו מחובר לחבירו בסבת מקורם, המרכז האמיתי השי"ת, אבל כשחטאו והן נסתרים מך השגחתו, אז כיון שאין להם דביקות בו יתברך גם המה נפרדים זה מזה ואין להם יחס ושווי ודביקות, וזה שאמר להם ובקשתם לשון רבים ומצאת וכו' בלשון יחיד, כיון שהם כולם מחוברים אל חי העולמים המה ג"כ מחוברין זה לזה איש לאחיו ידבקו. ודו"ק.

לו[edit]

מן השמים השמיעך את קולו ליסרך. פירוש שהיו שומעים שהקול של השי"ת הוא כקולו של משה, ששכינה היתה מדברת מתוך גרונו של משה, לזה נענשו אחרי זה כשלא שמעו למשה ונתיסרו תיכף בעברם על מה שצוה השי"ת מתוך גרונו.

לז[edit]

ויוציאך בפניו. ר"ל בפני אבותיך כמו שאמרו נטל הקב"ה רגליו של יעקב והעמידם על הים כו' אף רגליו של אבות כו' הה"ד בצאת ישראל ונגד אבותם עשה פלא.


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.