רלב"ג - ביאור המילות/דברים/ה

רלב"ג - ביאור המילות ‏ דברים ה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

שמע ישראל את החקים ואת המשפטי' אשר אנכי דובר באזניכם היום ולמדתם אותם. למדנו מזה שחייב אדם ללמד תורה לא ללמוד לבד עם שבמצות הלמוד לאחרים נכללה מצות הלמידה כי מי שלא למד לעצמו לא יוכל ללמוד לאחרים:

ג

לא את אבותינו כרת את הברית וגומ'. הרצון בזה כי לא נתנה התורה לאבות לבד אך להם ולזרעם אחריהם לאין תכלית ולזה ראוי שיחשוב כל דור ודור כאלו לו נתנה התורה:

ה

אנכי עומד בין יי' וביניכם בעת ההיא וגומ'. הנה זה היה בעת שאמרו לו ישראל דבר אתה עמנו ונשמעה כי יראתם מפני האש הנה מפני זה נתבאר בפרש' יתרו שיראו העם ועמדו מרחוק אחרי שמעם מפי הגבורה זה הקול הנפלא עשרת הדברים באמרו את הדברים דבר יי' אל כל קהלכם בהר מתוך האש בענן ובערפל:

ולא עליתם בהר. רוצה לומר כי אף על פי שלא עליתם בהר לא יה לכם רשות לעלות בו אף על פי כן יראתם והנה אמר זה להעיר שאם היו מסכימים לשמוע כל דברי הורה מפי השם יתעלה היו שומעים אותם כמו ששמעו עשרת הדברם כי לא עשה זה השם יתעלה ליראם ולבהלם לכוונה שיברחו מלשמוע והראיה כי משה היה בהר וישראל לא עלו בהר ולזה לא היה להם לירוא כל כך ולזה הוא מבואר שכבר היה לישראל להאמין שאר מצות התורה כמו האמנתם עשרת הדברים ששמעו אותם מפי הגבורה:

הנה כבר ביארנו כל זה ותועלותיו בפרשת יתרו ומשם ילקח הביאור בו זולתי מעט שבא בזה המקום והוא שכבר אמר פה שמור תמורת אמרו זכור בפרשת יתרו ולזה יהיה הרצון באמרו לקדשו שתקדשהו בדברים כדי שתשמור את השבת ולזה יחוייב שיהיה זה הקדוש סמוך לכניסתו כדי שיזכיר כי שבת הוא וישמור מעשות מלאכה בו ומזה המקום למדו רבותינו זכרונם לברכה שהנשים מחוייבות בקדוש היום כי הן מחוייבות בתכלית אשר בעבורו צותה התורה לקדשו בדברים והיא השמירה מעשות בו מלאכה:

ועוד נתחדש בו גם כן בפרשת יתרו נתן הסבה בענין מצוות השבת להזכיר לנו כי השם יתעלה חדש העולם בשבת ימים וביום השביעי שבת וינפש כי זאת פנה גדולה מפנות התורה רוצה לומר אמונת החדוש ואולם בזה המקום נתן הסבה במצות שבת לזכור המופתים שעשה לנו השם יתעלה בהוציאו אותנו מארץ מצרים כי אז היינו עבדים ולא היה לנו רשות לנוס מהעבודה הקשה אשר היה מעביד אותנו פרעה ועמו והנה אין זה סתירה בחק התורה וזה כי התורה תצוה מה שתצוה לתועלות רבים כאשר היה אפשר לה זה כמו העניין בטבע שישתמש לפעמי' במה שיעשהו לתועלת יותר מאחר כמו שנזכר בספ' בעלי חיי':

יח

ולא תתאוה. הנה התאוה היא בלב לבד ולפי מה שביאר' בפר' יתרו מההדרגה באלו הדברות ראוי שתתברר שהתאוה מביאה לידי חמוד והנה ההבדל שיש בין החמוד ובין התאוה הוא כי התאוה הוא בלב לבד והחמוד הוא לקיחת דרך שיגיע לו הדבר שהיתה בו התאוה ויוציא זה לפועל כאלו תאמר שישתדל עם האיש ההוא בעל הבית שיוכרח למכור לו ביתו או שדהו או מה שהתאוה וזה יהיה אם בהבאתו לו אנשים יבקשו ממנו זה לא יוכל להשיב פניה' או במה שידמה לזה והראיה בזה שדבר החמוד דבר שיש בו מעשה מה שאמר ולא יחמוד איש את ארצך בעלותך לראות את פני יי' אלהיך ואמר לא תחמוד כסף וזהב עליהם ולקחת לך:

יט

קול גדול ולא יסף. רוצה לומר שלא יסף להתחדש שם קול אחר קול אך הקול ההוא היה נמשך ומתדבק בזולת הפסקים וגם כן לא פסק הקול ההוא אחר דברו עשרות הדברים אך היה נמשך אל ישראל להתרחקו מעל המקום ההוא שלא ישמעוהו והנה אמר זה להוסיף אמות לישראל שכל התורה היה אפשר להם לשמוע בזה האופן לולי יראתם מפני האש והקולות הנפלאים ההם כמו שקדם או יהיה הרצון באמרו ולא יסף שלא יסף עוד להתחדש כמו זה הקול הנפלא מהשם יתעלה באופן שישמעו דבריו כלל עם אחד והביאור הראשון ידמה שיהיה נאות יותר ואם שניהם כאחד טובים:

כ

כשמעכם את הקול מתוך החשך. הוא הערפל שזכר תחלה כאמרו מתוך האש הענן והערפל ויכתבם על שני לוחות אבנים ביאר בזה כי המכתב אשר בלוחות לא היה נעשה במלאכה אך השם יתעלה חדש המכתב ההוא בהם על דרך המופת וזה גם כן עוד לאות על שנתנו אלו הדברים מהשם יתעלה ובזה אמר במה שקדם והלוחות מעשה אלהים המה והמכתב מכתב אלהים הוא חרות על הלוחות:

כא

ותאמרו הן הראנו יי' אלהינו את גדלו ואת כבודו וגומ' ואת תדבר אלינו את כל אשר ידבר יי' אלהינו אליך ושמענו ועשינו. הנה התחלה אמרו כל אשר ידבר יי' נעשה להעיר שלא יאמינו רק מה אשר יתברר להם אשר דברו יי' ולזה הוצרכו להתחדש אלו הקולות הנפלאים כדי שישמע העם אלו הדברים מהשם יתע' אך אחר שראו זה הפלא וייראו מלשמוע השאר בזה האופן פן ימותו והאמינו במשה ואמרו לו שישמע הוא הדברים מהשם יתעלה ויביאם אליהם והם ישמעו דברי משה ויעשו אותם:

כו

והנה ספר שיישר בעיני יי' מה שאמרו למשה מי יתן והיה לבבם זה ליראה אותי ולמדנו מזה שהדברים המיוחסים אל הבחירה אין השם יתעלה מבריח אחד מחלקי האפשר על דרך החיוב שאם היה הענין כן לא היה אומר השם יתעלה מי יתן והיה לבבם זה להם שכבר היה זה ביד השם יתעלה לפי זאת ההנחה רוצה לומר לחייב שתהיה בחירתם תמיד אל ההמשך בדרכי התורה ואף על פי שמצאנו שהשם יתעלה יטה הבחירה בעת מה למי שירצה כמו שמצינו בהקשותו לב פרעה וסיחון ומה שידמה לזה הנה זה הוא על דרך המופת ומה שזה דרכו לא יהיה תמיד כמו שביארנו בששי מספר מלחמותיי':

ולשמור את כל מצותי כל הימים. למדנו מזה שאלו המצות בכללם רצה השם יתעלה שיעמדו כל הימים כי עליהם אמר זה המאמר ולזה הוא מבואר שלא ימיר השם יתעלה את התורה ולא מצוה ממצותיה ולבניהם לעולם רוצה לומר כל הימי' וזה מבואר מהפסוק' בעצמו:

כז

לך אמור להם שובו לכם לאהליכם. אמר זה שכבר הוזהרו מלגשת אל אשה קודם זה כדי שיהיו נכונים לשמוע דברי השם יתעלה כאמרו היו נכונים לשלשה ימים אל תגשו אל אשה ואחר שנפרדו מאלו הדברים הקדושים הותרו לגשת אל נשותיהם:

כח

ואתה פה עמוד עמדי. ביאר בזה שהם לבדם הותרו לשוב לאהליהם לא משה כי תמיד היה עם השם יתעלה ומדבר עמו ולזה היה ראוי שיהיה מקודש לנבואה תמיד ולזה פרש משה מן האשה כמו שיראה ממה שדברו אהרן ומרים במשה על אודות האשה הכושית אשר לקח שפרש ממנה כמו שנזכר בסוף פרשת בהעלותך:

ואדברה אליך את המצוה ואת החוקים והמשפטים אשר תלמדם ועשו בארץ. ידוע כי במצוה האחת חקים ומשפטים אשר תלמדם ועשו בארץ. ידוע כי במצוה האחת חקים ומשפטים כמו שמצאנו במצות קרבן שנאמר בה ככל חקותיו וככל משפטיו תעשו אותו כחקת הפסח וכמשפטו כן יעשה והנה אמר אשר תלמדם ולא אמר אשר תדבר אליהם להעיר שמשה היה מלמד לישראל המצוה ופרושיה ודקדוקיה ולזה אמר הואיל משה באר את התורה הזאת וזהו אמרו גם כן וזאת המצוה והחקי' והמשפטים אשר צוה יי' אלהיכם ללמד אתכם ולא אמר להגיד לכם ולזה רמז לפי מה שאחשוב אמרו הואיל משה באר את התורה וגומ' כי אז למדה וביארה וגלה סתומיה ועמוקותיה:

כט

לא תסורו ימן ושמאל. רמז בימין אל ההוספה ובשמאל אל הגרעון כי המוסיף יחשוב לעשות טוב כי הוא עושה מצות השם יתעלה ויותר מזה והוא יפסיד בזה כוונת התורה כמו שזכרנו במה שקדם:

ל

למען תחיון וטוב לכם והארכתם ימים בארץ. ידמה כי רמז באמרו למען תחיון בחיי הנפש והם הטוב אמתי באדם במה שהוא אדם ובהארכת הימים בארץ רמז אל הטיוב הגופיי המישיר אל הטוב הנפשיי:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.