משאת המלך/דברים/ל

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך


תרגום אונקלוס


רש"י
רמב"ן
דעת זקנים
פירוש הרא"ש
הטור הארוך
חזקוני
ספורנו
רלב"ג - ביאור המילות


אברבנאל
אלשיך
הכתב והקבלה
העמק דבר
הרחב דבר
יריעות שלמה
מזרחי
מלבי"ם
מנחת שי
משאת המלך
משך חכמה
נחל קדומים
עמר נקא
צרור המור
תולדות יצחק
תורה תמימה



פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"לפרק זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

משאת המלך TriangleArrow-Left.png דברים TriangleArrow-Left.png ל

משאת המלך על התורה - דברים ל

יב[עריכה]

לא בשמים הוא (ל יב)

כתב המהר"ץ חיות דהאי כללא דלא בשמים היא זהו כשנאמר מהשמים איזה הלכה, אבל כשאמרו מהשמים מציאות לברר איסורא כגון שבשר זה של כשרה וזה של טריפה, אין ע"ז כללא דלא בשמים היא.

וילה"ק דהנה נחלקו ב"ש וב"ה בקידושי אשה אם בפרוטה או בדינר, ואמרו בגמ' קידושין (י"א.) דטעמא דב"ש שכן אשה מקפדת על עצמה ואינה מתקדשת בפחות מדינר, ומעתה נמצא דפלוגתא זו אינה מחלוקת בהלכה אלא במציאות אי מקפדת או לאו [מיהו יש לומר דפלוגתייהו אם בשיעור קפידא כזה די בו כדי שלא יהיו הקידושין וצ"ע], ומעתה הרי אם בשמים יאמרו לנו שהלכה בזה כחד מינייהו בפשטא אינו ענין ללא בשמים היא דאי"ז אלא לברר מציאות הקפידא.

ומעתה הנה הא דנחלקו ביבמות (י"ד.) אם עשו ב"ש כדבריהם, ולחד מ"ד עשו ב"ש כדבריהם אף לאחר שיצתה בת קול דהלכה כב"ה ומשום דאין משגיחין בב"ק, א"כ הא דאמרו התם (י"ד:) דאע"פ שנחלקו ב"ש וב"ה וכו' בפרוטה ובשו"פ לא נמנעו ב"ש מלישא נשים מב"ה ולא ב"ה מב"ש וכו', ולכאורה בפלוגתא דפרוטה מאי קמ"ל דלא נמנעו והרי בודאי ב"ש לא עשו בזה כדבריהם לאחר הב"ק, דהרי לענין מציאות הקפידא בודאי משגיחין בב"ק דהלכה בזה כב"ה דמקודשת אף בפרוטה.

ונראה דהנה אמרו בעירובין (י"ג:) דג' שנים נחלקו ב"ש וב"ה הללו אומרים הלכה כמותנו והללו אומרים הלכה כמותנו יצאה בת קול כו', ויש להבין מהו ענין פלוגתא זו שנתעצמו לומר הלכה כמותנו, הרי בודאי כאו"א ס"ל דהלכה כמותו.

ונראה פשוט דהנה ביארו בתוס' ביבמות (י"ד.) ובב"מ (נ"ט:) דהספק אם הלכה כב"ה או כב"ש הוא דאמנם כתיב (שמות כ"ג ב') אחרי רבים להטות וב"ה הוי רובא אבל ב"ש מחדדי טפי, וי"ל דהיינו הפלוגתא החדשה שנחלקו הללו אומרים הלכה כמותנו כו', שנחלקו בביאור ענין אחרי רבים להטות אם תליא ברוב גברי או במחדדי טפי, ואכן היה יתכן לפי"ז פלוגתא הפוכה דב"ה הוו סברי דתלוי בתר רוב חידוד וב"ש הוו סברי דתלוי ברוב גברי, ואז היו נחלקים איפכא הללו אומרים הלכה כמותכם והללו אומרים הלכה כמותכם, אלא שכך היה שבפלוגתא זו היה ס"ל לב"ש דאזלינן בתר רוב חידוד וב"ה סברי דאזלינן בתר רוב גברי.

ולפי"ז י"ל דה"נ כשיצאה בת קול ואמרה הלכה כב"ה אין המכוון שהבת קול פסקה בכל דין ודין ובכל פלוגתא ופלוגתא הדין עם מי, אלא שהב"ק פסקה רק הלכה זו דאחרי רבים להטות תלי ברוב גברי ולא במחדדי. וא"כ מובן היטב דעשו ב"ש כדבריהם אף בפלוגתא דפרוטה ושו"פ, שהרי אף בזה לא פסקה הב"ק מהו המציאות, אלא פסקה בירור הלכה זה של אחרי הרבים להטות דתליא ברוב גברי.

*

הנה התוס' (שם) הקשו מאי שנא דהלכה כבת קול דב"ה ואין הלכה כבת קול דרבי אליעזר (ב"מ נ"ט:), ותי' דבת קול דר"א יצאה משום כבודו, והדברים מתמיהים וכי ח"ו יצאה ב"ק לומר דבר שאינו נכון משום כבודו של ר"א דבר שא"א לאמרו.

ונראה דהנה כשיצאה הבת קול לומר הלכה כב"ה ב' מילי קמ"ל, חדא דבמתיבתא דרקיעא פסקו הלכה כב"ה, ועוד לאורויי לן דאף בארעא הלכתא כב"ה, דבודאי כן הוא דאף לדידן יצאה הב"ק דאל"כ מה לה לגלות מה פסקו במתיבתא דרקיעא. אמנם הב"ק דר"א רק חדא קמ"ל דבמתיבתא דרקיעא פסקו כוותיה דר"א, אבל אכתי אין בזה כדי לפסוק האיך הלכתא בארעא, דהרי בבת קול דר"א ליכא הוכחה לומר דאף למפסק כן בארעא דאל"ה למאי אתיא הב"ק, די"ל דאה"נ דלא אתיא אלא לומר לן האיך פסקו במתיבתא דרקיעא ולא לן, ומה דהוצרכה לגלות האיך פסקו במתיבתא דרקיעא זהו משום כבודו דר"א ותו לא.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף

ספרי משאת המלך מונגשים לציבור לשימוש אישי לעילוי נשמתו הטהורה של המחבר הגאון רבי שמעון משה ב"ר יהושע זליג דיסקין זצ"ל.
הזכויות שמורות לבני הגהמ"ח יבלחט"א