רש"י/דברים/לד
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
א[עריכה]
מערבת מואב אל הר נבו. כמה מעלות היו ופסען משה בפסיעה אחת (סוטה י"ג):
את כל הארץ. הראהו את כל ארץ ישראל בשלותה, והמציקין העתידים להיות מציקין לה:
עד דן. הראהו בני דן עובדים עבודה זרה, שנאמר (שופטים י"ח) ויקימו להם בני דן את הפסל, והראהו שמשון שעתיד לצאת ממנו למושיע:
ב[עריכה]
ואת כל נפתלי. הראהו ארצו בשלותה וחרבנה, והראהו דבורה וברק מקדש נפתלי נלחמים עם סיסרא וחילותיו:
ואת ארץ אפרים ומנשה. הראהו ארצם בשלותה ובחרבנה, והראהו יהושע נלחם עם מלכי כנען שבא מאפרים, וגדעון שבא ממנשה נלחם עם מדין ועמלק:
ואת כל ארץ יהודה. בשלותה ובחרבנה, והראהו מלכות בית דוד ונצחונם:
עד הים האחרון. ארץ המערב בשלותה ובחרבנה. ד"א, אל תקרי הים האחרון אלא היום האחרון, הראהו הקב"ה כל המארעות שעתידין לארע לישראל עד שיחיו המתים (ספרי):
ג[עריכה]
ואת הנגב. ארץ הדרום. ד"א, מערת המכפלה שנאמר ויעלו בנגב ויבא עד חברון (במדבר י"ג):
ואת הככר. הראהו שלמה יוצק כלי בית המקדש, שנאמר (מלכים א ז') בככר הירדן יצקם המלך במעבה האדמה (ספרי):
ד[עריכה]
לאמר לזרעך אתננה הראיתיך. כדי שתלך ותאמר לאברהם ליצחק וליעקב, שבועה שנשבע לכם הקב"ה קימה. וזהו לאמר , לכך הראיתיה לך, אבל גזרה היא מלפני ששמה לא תעבר , שאלולי כך הייתי מקימך עד שתראה אותם נטועים וקבועים בה ותלך ותגיד להם:
ה[עריכה]
וימת שם משה. אפשר משה מת וכתב וימת שם משה אלא עד כאן כתב משה, מכאן ואילך כתב יהושע. רבי מאיר אומר אפשר ספר התורה חסר כלום והוא אומר (לא, כו) לקח את ספר התורה הזה" אלא הקב"ה אומר ומשה כותב בדמע (ספרי. ב"ב ט"ו, מנחות ל'):
על פי ה'. בנשיקה:
ו[עריכה]
ויקבר אתו. הקב"ה בכבודו. רבי ישמעאל אומר הוא קבר את עצמו, וזהו אחד משלושה אתין שהיה רבי ישמעאל דורש כן. כיוצא בו ביום מלאת ימי נזרו יביא אתו (במדבר ו'), הוא מביא את עצמו. כיוצא בו והשיאו אותם עון אשמה (ויקרא כב) וכי אחרים משיאין אותם אלא הם משיאים את עצמם:
מול בית פעור. קברו היה מוכן שם מששת ימי בראשית לכפר על מעשה פעור, וזה אחד מן הדברים שנבראו בין השמשות בערב שבת (אבות פ"ד. פסחים נ"ד):
ז[עריכה]
לא כהתה עינו. אף משמת:
לא נס לחה. לחלוחית שבו, לא שלט בו רקבון ולא נהפך תאר פניו:
ח[עריכה]
בני ישראל. הזכרים, אבל באהרן מתוך שהיה רודף שלום ונותן שלום בין איש לרעהו ובין אשה לבעלה נאמר (במדבר כ, כט) כל בית ישראל, זכרים ונקבות (פרדר"א פי"ז):
י[עריכה]
אשר ידעו ה' פנים אל פנים. שהיה לבו גס בו ומדבר אליו בכל עת שרוצה, כענין שנאמר ועתה אעלה אל ה' (שמות לב), עמדו ואשמעה מה יצוה לכם (במדבר ט'):
יב[עריכה]
ולכל היד החזקה. שקבל את התורה בלוחות בידיו:
ולכל המורא הגדול. נסים וגבורות שבמדבר הגדול והנורא (עי' ספרי):
לעיני כל ישראל. שנשאו לבו לשבר הלוחות לעיניהם שנאמר ואשברם לעיניכם (דברים ט) והסכימה דעת הקדוש ברוך הוא לדעתו, שנאמר אשר שברת (שמות לד), יישר כחך ששברת:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |