משאת המלך/בראשית/לז
ג[עריכה]
כי בן זקנים הוא לו (לז ג)
כתב בעל הטורים דזקנים נוטריקון על חמשה סדרים, זרעים קדשים נשים ישועות מועד, ויש להעיר מפני מה לא נרמז גם סדר טהרות.
ונראה דאם נימא שלמדו הסדרים על הסדר, והנה יל"ע דיני עגלה ערופה אי אזלינן בתר המחייב שהיא הרציחה, וא"כ נראה שהוא מסדר נזיקין, או אזלינן בתר הבאתה שהיא כפרה כקדשים, וא"כ יתכן דמקומה בסדר קדשים, וצ"ע.
ואם נאמר דאכן היא מסדר קדשים א"כ ניחא היטב, דהא כתב רש"י לקמן על הכתוב וירא את העגלות (מ"ה כ"ז), דכשנפרד יוסף מיעקב למדו פרשת עגלה ערופה, וא"כ באמת בהמסירה המיוחדת של יעקב ליוסף יתר על השבטים לא היה אלא הד' סדרים ואמצע קדשים, אבל טהרות עדיין לא מסר לו לימוד מיוחד, ולכן בדין לא נרמז סדר טהרות. אמנם הבעה"ט בעצמו לקמן (ל"ז י"ד) פי' האיך למדו פרשת עגלה ערופה, לפי דנו"נ בדין לויה הנלמד מעגלה ערופה ולפיכך אף יעקב ליוהו, ע"ש, וא"כ לא נתבאר שהיה זה בסדר לימודם.
ח[עריכה]
ויוספו עוד שנא אתו על חלמתיו ועל דבריו (לז ח)
במפרשים עמדו בהא דכתיב חלומותיו בלשון רבים אף דלא חלם יוסף עד כאן רק חלום אחד, והנה מפשטות הכתובים לכאורה משמע דחלם עד כאן ב' חלומות, דכתיב ויחלום יוסף חלום ויגד לאחיו ויוספו עוד שנא אותו, ויאמר אליהם שמעו נא החלום הזה אשר חלמתי וגו', וכן דייק האוה"ח, אלא שכתב דעכצ"ל שחלם רק חלום אחד דאל"כ היה הכתוב מפרש את שני החלומות, ועיין מה שפי' בזה.
וחתני הרב משה מאיר שיחי' אמר דיל"פ בזה עפ"י מה דאיתא בברכות (נ"ה:) אר"י ג' חלומות מתקיימין כו', וי"א אף חלום שנשנה שנאמר (להלן מ"א ל"ב) ועל השנות החלום וגו', ולהך י"א י"ל דאכן חלם יוסף ב' חלומות וכמשמעות הכתובים, אלא שחלם אותו החלום ב' פעמים, ולזה לא נתפרש בכתוב החלום אלא פעם אחת, וכל זה סיפר יוסף לאחיו שחלם אותו החלום פעמיים ואות הוא שיתקיים, וזהו שכתוב ויוספו עוד שנא אותו על חלומותיו.
אולם יש לי לדון בדבר, דמה דאמרו בברכות שחלום שנשנה מתקיים והביאו ראיה מפרעה, הנה התם לא חזר החלום באותו סיפור פעם שניה, אלא שהתוכן בשניהם היה שוה שכאן היה שבלים וכאן היו פרות, ומ"מ חשיב השנות החלום דאזלינן בתר התוכן, ומעתה יתכן דאם חזר אותו החלום ממש אין זה נחשב להשנות החלום שאין זה אלא חלום אחד פעמיים, ומעתה כבר א"א לומר שלכן לא פירש הכתוב לב' החלומות הללו לפי דהחלום חזר ונשנה כצורתו, דא"כ שחזר ונשנה כצורתו בזה מסופקני האם חשיב השנות החלום.
כג[עריכה]
ויהי כאשר בא יוסף אל אחיו ויפשיטו את יוסף את כתנתו את כתנת הפסים אשר עליו (לז כג)
ונראה הטעם שהפשיטוהו מכתונת הפסים, לפי שרצו לדונו דין אמת בלא משא פנים, וזה אי אפשר כשהיה לבוש הכתונת פסים, וכדאמרינן בתפילת יה"ר שאומרים בברכת כהנים, כשם שנתת את יוסף צדיקך בשעה שהלבישו אביו כתונת פסים לחן ולחסד ולרחמים בעינך ובעיני כל רואיו, נמצא שלא יהיה כאן דין אמת לאמיתו באם ילבש את הכתונת, ולפיכך הקדימו והפשיטוהו ממנה.
ל[עריכה]
וישב אל אחיו ויאמר הילד איננו ואני אנה אני בא (לז ל)
במדרש לקח טוב איתא אמר להם כסבור הייתי שאמצא תרופה למעשה בלהה, ועתה אנה אני בא, ע"כ. ויש להבין מהו ענין הצלת יוסף להיות תרופה למעשה בלהה, ומפני מה תלה ראובן שבזה שיוסף איננו שוב אין לו תרופה למעשה בלהה.
וכמו"כ איתא עוד במדרש לקח טוב בפרשת ויחי על הכתוב (מ"ט ד') כי עלית משכבי אביך אז חללת יצועי עלה, אע"פ שעלית משכבי אביך, אז חללת יצועי עלה עלה שבחך בהצלת אחיך, שנאמר וישמע ראובן ויצילהו מידם, והרי דהצלת יוסף היה התרופה והתקנה לכפר לראובן עבור מעשה בלהה. אלא דזהו גופא יש להבין וכנ"ל מפני מה ע"י מעשה זה דהצלת יוסף נתכפר לו על מעשה בלהה.
ונראה ע"פ מה דאיתא בזוהר (פ' וישלח קע"ו.) דמעשה בלהה היה משום שלא רצה ראובן שיוליד יעקב עוד בנים, דוכי ח"ו יש פגם בי"ב שבטים שרוצה להוליד אחרים [שהרי לעולם מנינם י"ב], ע"ש. ואשר לפי"ז הרי אם היה נאבד יוסף, היה נמצא שראובן גרם שלא יהיו י"ב שבטים במה שמנע מיעקב להוליד עוד בנים, והלכך שפיר הצלת יוסף הוא המכפר למעשה בלהה, ולכן מטעם זה כשראה שהילד איננו א"כ נמצא שמעשיו גרמו שלא יתקיימו י"ב שבטים, וזהו שאמר ואני אנה אני בא שמעתה איך אמצא תרופה למעשה בלהה.
ספרי משאת המלך מונגשים לציבור לשימוש אישי לעילוי נשמתו הטהורה של המחבר הגאון רבי שמעון משה ב"ר יהושע זליג דיסקין זצ"ל.
הזכויות שמורות לבני הגהמ"ח יבלחט"א