ריב"א על התורה/בראשית/לז

ריב"א על התורה בראשית לז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

וישב יעקב בארץ מגורי אביו וגו'. ממשמע שנ' בארץ מגורי אביו איני יודע שהוא ארץ כנען שהרי לא יצא יצחק אביו מארץ כנען. אלא אלו לא נאמ' אלא בארץ מגורי אביו הייתי אומר מגורי אביו אברהם שבני בנים הרי הם כבנים. לכך נאמ' בארץ כנען. ואלו לא נאמ' אלא בארץ כנען לא הייתי יודע באי זה עיר לכך נכתבו שניהם:

ב

ויבא יוסף את דבתם רעה אל אביהם. פרש"י כל רעה שהיה רואה באחיו בני לאה היה מגיד לאביו שהיו אוכלין וכו'. וקשי' דמשמע מנא לן שהיו אוכלין אבר מן החי והלא לא נצטוו בני נח על כך לכך נראה אל הר"ר אליקים שכך צ"ל רש"י כל רעה שהיה רואה באחרים על אחיו בני לאה היה מגיד לאביו. ועוד פירש הר"ר אליקי' דלא קאי שהיו אוכלין וכו'. אבל רעה שהיה רואה באחיו. והר"ל ר"ש כל רעה שהיה רואה באחיו בני לאה היה מגיד לאביו וגם היה מגיד לו שהיו אחיו אוכלין מן החי. וא"ת היאך היה יוסף מכזב על אחיו לומ' שהיו אוכלין אבר מן החי. ושמעתי מפרש מדכתי' את דבתם רעה ולא כתו' דבה רעה שמ"מ שהיה בהם דבר אמת שלא נזהרין מעשו' דבר שממנו היה נראה שהיו עושין עברה כי שמא היו חותכין אבר מן הבהמה לאחר שחיטה בעודה מפרכסת ואוכלין אותו. והיו סבורין שהיו אוכלין אבר מן החי או כיוצא בזה. ומ"מ לקה יוסף על אותה דבה כי לא היה לו לספר שום דבה אפי' אמתית וברורה. וכ"ש זו שהיתה שקר. ועל פי פי' זה יוכל לפרש פרש"י כמשמעו והכי ר"ל רש"י כל רעה שהיה יוסף סבור לראות באחיו היה מגיד לאביו שהיו אוכלין אבר מן החי:

ה

ויחלום יוסף חלום וגו'. ויוסיפו עוד וגו'. אומ' הר"ר אליקים שלכך לא פי' הכתוב החלום לפי שלא נתקיים כמו האחרים וזהו שנאמר ויוסיפו עוד שנוא אותו על חלומותיו ועל דבריו חלום זה שלא נתפרש וחלום האלומות הרי כאן ב' חלומות. וי"מ שחלום הזה שלא נתפרש הוא שפרש"י בפר' ויחי י' נרות לא יכלו לכבו' נר אחד וכו'. וקצת תימ' למה לא נתפרש כאן כמו האחרים וצ"ע:

יב

לרעות את צאן אביהם. י"מ הטעם שכתוב את בכל רעיית בהמה היינו לפי שמלת את היא אחת מן הדברים המעידים על שרשי המקרא שהם יוצאים באחים כאשר כתוב בספר ידידות. והר"ר אליקים פי' שכך ר"ל רש"י נקוד על את וכל נקוד על תיבה בא לדרוש ואף זה בא לדרוש שלא הלכו לרעות אלא עצמם. כלומ' שעל ידי אותה הליכה נתגלגל הדבר וירדו למצרים ונדונו ברעב:

יח

ויתנכלו אותו להמיתו פרש"י אותו כמו אתו עמו כלומר אליו אומר ר"מ שכך פתרונו כמו שאתו ר"ל עמו כך אותו ר"ל אליו וסרס פריש' רש"י ודרשהו והר"ר אליקים אומ' בשם הר"ר חיים שכך פתרונו אותו ור"ל לשון ימין כמו אתו כלו' הימינו עצמ' עליו להרגו אבל עמו ר"ל לשון שמאל כמו אליו והוא החלוק שיש בין אתו לעמו ולפי' גרסי' בפרש"י אותו כמו אתו עמו אליו ולא גרסי' כלומ' אליו:

כב

למען הציל אותו מידם. פרש"י רוח הקדש מעידה על ראובן שלא אמ' זה אלא להצילו ויבא הוא ויעלנו משם וכו'. וק' שהרי היה בבור נחשי' ועקרבים והיינו כפרש"י והבור רק. וי"ל שראובן אמ' להשליכו בבור שלא היו בו נחשים ועקרבים והיינו דקאמ' השליכו אותו אל הבור הזה כלו' שאין בו נחשים והם לא עשו כן שהשליכוהו בבור אחר שהיו בו נחשים. וזהו וישב ראובן אל הבור זהו הבור שאמר ראובן להשליכו בו כפ"ח. וק' על זה שהרי כתו' וישליכוהו אותו הבורה דמשמע לאותו בור הידוע והמבורר כבר כדפרש"י בפר' לך לך חלוק הרה וההרה. לכך י"ל שמא לא ידע ראובן שהיו בו נחשים ועקרבים ולכך מעיד עליו הכתו' שלטובה נתכוון כ"ש. וי"מ דודאי לטובה נתכוון כדאמרי' בפ' ב' דיבמות ראוהו שנפל לחפירה של נחשים ועקרבים אין מעידין עליו שמת דחיישינן שמא חבר הוא. כלומר ויכול להנצל מהם ע"י לחש:

כג

ויפשיטו את יוסף וגו'. צ"ל שהפשיטו אותו מלמטה למעלה דאם לא כן היה להם להפשיטו כתנת הפסים שהוא מלבוש עליו קודם כתנתו שהוא חלוקו:

כד

והבור רק אין בו מים. פרש"י מים אין בו אבל נחשים ועקרבים יש בו. ואם תאמר מנלן לומר כן. וי"ל דהוי מיעוט אחר מיעוט ואין מיעוט אחר מיעוט אלא לרבות. וק' דלמא לרבות אבנים או דבר אחר אבל נחשים ועקרבים לא. וי"ל מדכתיב המוליכך במדבר הגדול וגו'. נחש שרף ועקרב וצמאון אשר אין מים. נמצא שמקום שאין בו מים י"ל שיש בו נחש שרף ועקרב. ושמעתי מתרצין דכתי' והבור רק א"כ קרא דאין בו מים לא בא אלא לרבות דבר שפעמים הבור רק ממנו. וזהו נחש ועקרב שיש בהם חיות ולא אבנים שאין בהם חיות:

כה

וישאו עיניהם וגו'. ויאמר יהודה אל אחיו מה בצע וגו'. לכו ונמכרנו לישמעאלים וגו'. ובטרם באו הישמעאלים אליהם ויעברו אנשים מדינים סוחרים וימכרוהו בני יעקב לאותם מדינים סוחרים וימשכו ויעלו המדינים סוחרי' את יוסף מן הבור וימכרוהו לישמעאלים והישמעאלים ומדינים מכרוהו למצרים אל פוטיפר על ידי עדות הישמעאלים כמו שפי'. ומצאתי כתוב בפי' אחד מחומש הם מדינים הם ישמעאלים מדינים היו ויושבין בארץ ישמעאלים ולאותו פי' יתישבו המקראות:

כח

וימשכו ויעלו את יוסף וגו' פרש"י ויעלו בני יעקב את יוסף וימכרוהו לישמעאלים וישמעאלים למדינים ומדינים מכרו אותו למצרים עכ"ל. ובדין הוא שהיה לו לכתו' בפרש"י ומדינים מכרו אותו אל מצרי' ושמא טעות סופר הוא. ורשב"ם אומ' לישב הדבר על דברי רש"י שכתב מדינים שמדינים ומדנים אומה אחת הן דמדן ומדין אחי הוו כדכתי' בפר' חיי ותלד את זמרן וגו' ואת מדן ואת מדין. וק' לפ"ז שהרי פרש"י גבי כתנת הפסים וז"ל מדר' אגדה על שם צרותיו שנמכר לפוטיפר לסוחרים לישמעאלים למדינים משמע שב' אומות הן דאם לא כן לא תמצא ד' מכירות כמנין אותיות פסים. וי"ל דהך קושי' ליתא דשמא נמכר לאומה אחת ב' פעמים ומ"מ צ"ל שמה שפרש"י כאן חלוק למדרש אגדה שהוא גבי כתנת פסים. כי לפי מה שפרש"י כאן משמע שלא נמכר יוסף רק ג' פעמים. והר"ר אליקים מצא ראיה לדבריו במדר' תנחומא ויעברו אנשים מדינים סוחרים וגו' והישמעאלים מכרו אותו למדינים והמדינים לפוטיפר נעשו עליו ג' אניות כיון שנמכר התחילו הכל וכו' עכ"ל. והיינו כפרש"י דהכא ושמא מה שכתב רש"י והמדינים מכרוהו למצרים ולא כתו' והמדנים על פי התנחומא וכו'. עוד יש סעד לרש"י שפי' כאן שלא נמכר יוסף רק ג' פעמים מתוך המדרש דאיתא התם שהיה לו ליוסף קמיע בצוארו בא גבריאל ועשה לו חלוק ממנו והלבישו וכשהעלוהו אחיו מן הבור למכור לישמעאלים ראוהו שהיה לו חלוק התחילו אחיו להתקוטט עם הישמעאלים כי אמרו שלא מכרוהו אלא ערום ונתנו להם הישמעאלים תחת חלוקו מנעלים והוליכו בחלוקו וזהו מה שיסד הפייט באלה אזכרה ובעד מנעלים נתנוהו עוד יש בתנחומא שאמר יוסף לאחיו איני רוצה אלא לידע לבנימין זה מי נתן לו עצה לגנוב הגביע כיון ששמע בנימין כך אמ' בפרישותו של אחי יוסף לא נגעתי בו לא בהפשטה שהפשיטוהו ולא בהשלכה שהשליכוהו לבור ולא במכירה שמכרוהו לישמעאלים עכ"ל. משמע מכל אלה שאחי יוסף מכרוהו לישמעאלים וא"כ ע"כ לא תמצא רק ג' מכירות שאי אתה מוצא ד' מכירות אלא א"כ אתה אומ' שמכרו בני יעקב את יוסף למדינים סוחרים כאשר יתפרש לקמן גבי והמדינים מכרו אותו אל מצרים לפוטיפר ור"ת פי' כדי לקיים דברי רש"י שלא יהיו סותרים זה את זה שודאי בני יעקב מכרו את יוסף לישמעאלים והם היו יראים למשכו מן הבור מפני הנחשים שהיו בו עד שבאו המדינים והישמעאלים שכרו אותם כדי להוציאו מהבור לפי שהיו כשפנים כמו שנ' וילכו זקני מואב וזקני מדין וקסמים בידם. ולפי שהוציאוהו נראה שמכרוהו. אבל ודאי יוסף לא נמכר מכירה רק שלש פעמים כדפרש"י גבי וימשכו:

לא

שעיר עזים. פרש"י דמו דומה לדם אדם. פי' חזקו' וההוא דפרק הניזקין גבי נבוזראדן דלא אידמי היינו משום שהיו כמה דמים מעורבים בדמו של זכריה:

לה

ויבך אותו אביו. פרש"י זה יצחק. אומר הר"ר אברהם אבן עזרא שלכך פי' רש"י כן לפי שאין לפרש על יעקב שאם כן לא היה לו לכתוב אלא אותו בלא אביו דפשיטא דקאי ליעקב שקודם. וי"מ שלכך פרש"י כן לפי שאין לפרשו על יעקב שהרי כתוב קודם לכן ויתאבל ואין אבלות קודם לבכי:

לו

שר הטבחים. פרש"י שוחט בהמות המלך וק' שהרי כתיב כי תועבת מצרים כל רועה צאן ואומר הרר"א דשמא היו אוכלין בקר. וי"מ שלא היו עובדי' לצאן אלא בחדש ניסן שהוא מזל טלה:< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.