תוספות/ברכות/ב/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
Finger-pointing-icon-right-to-left.pngחיפוש בדף עם כל מפרשיו
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


דיוני הלומדים על
התוספות כאן

לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רב נסים גאון
רש"י
תוספות
רשב"א
תוספות הרא"ש
ריטב"א
שיטה מקובצת
לבוש עם מפרשי הים
חי' הלכות מהרש"א
הגהות הב"ח
אבן עוזר
פני יהושע
חדות יעקב
צל"ח
הג"מ יחזקאל לנדא
הגהות הגר"א
בית מאיר
הג"מ בצלאל רנשבורג
גליון הש"ס
גליון מהרש"א
רש"ש
בית נתן
אברהם את עיניו
שפת אמת
בן יהוידע

מראי מקומות
עבודה ברורה (בהיברובוקס)
חומר עזר
שינון הדף בר"ת
שאלות חזרה
מבחן אמריקאי


תוספות TriangleArrow-Left.png ברכות TriangleArrow-Left.png ב TriangleArrow-Left.png ב

דילמא ביאת אורו הוא. פי' רש"י עד שיזרח אורו של יום השמיני ומאי וטהר טהר גברא שיטהר האיש בהבאת קרבנותיו. ותימא לפירושו לפרוך אההיא דהערל (דף עד:) דהעריב שמשו אוכל בתרומה וכו' מנלן דביאת שמשו הוא. ועוד היכי מצי למימר דמיירי בזריחה דאי בזריחה הוא הוה מצי למכתב בקרא וזרח השמש וטהר כמו ממזרח השמש (במדבר כא) או לשון יציאה כמו השמש יצא על הארץ (בראשית יט)[1] ונקט בקרא ובא השמש אלמא דהיינו שקיעת החמה. ועוד דבסמוך קא מבעיא ליה האי ובא השמש אי ביאת אורו הוא ופשיט מברייתא זכר[2] לדבר וכו' תפשוט ממתניתין[3] נגעים פי"ד) [4]העריב שמשו אוכל בתרומה אלמא דהיינו ביאת שמש. וי"ל דה"פ ממאי דהאי ובא השמש וטהר ביאת שמש[5] הוא ממש ומאי וטהר טהר יומא דהיינו צאת הכוכבים דילמא ביאת אורו הוא דהיינו תחלתה של שקיעת החמה והוא תחלת הכנסתה ברקיע ועדיין יש שהות ביום חמש מילין עד צאת הכוכבים ומאי וטהר טהר גברא והשתא למתניתין דהערל לא קשה מידי[6] דמצי למימר [7]העריב שמשו דהתם היינו ביאת אורו ואף מהתם לא תפשוט דהיינו צאת הכוכבים. משום הכי איצטריך לאתויי הכא הברייתא דצאת הכוכבים[8]:

אם כן לימא קרא ויטהר. אף על גב דבכמה מקומות כתיב וטהר. התם ליכא למיטעי אבל הכא דאיכא למיטעי הוה ליה למכתב ויטהר[9]:

משעה שהעני[10] נכנס לאכול פתו במלח. תימא עני גופיה מתי יתפלל דהא אמרת זמן אכילתו היינו זמן ק"ש וכיון שבא זמן ק"ש אסור להתחיל בסעודה עד שיתפלל ברישא כדתניא לקמן (דף ד:) וקורא ק"ש ומתפלל ואוכל פתו ומברך וכל העובר על דברי חכמים חייב מיתה[11] ויש לומר דזמן תפלה הוי קודם לזמן סעודה דלאו דוקא משעני נכנס לאכול אלא פורתא מעיקרא קאמר שעד שיכינו לו סעודתו יקרא ויתפלל:

אע"פ שאין ראיה לדבר. ראיה גמורה אינה דהא לא מיירי התם לענין ק"ש:

ואי ס"ד דעני קדים רבי חנינא היינו ר' אליעזר. ולא מצי למימר דעני קדים לקדוש היום או קדוש היום קדים לשעורא דעני. דלא מסתברא לחלק כל כך בשעורי זמן שכיבה דכל זמנים הללו אית ביה:

אמר ליה ר' יהודה והלא כהנים מבעוד יום הם טובלים. תימא תיקשי ליה לנפשיה שהרי פלג המנחה מבעוד יום היא והוא אומר (לקמן דף כז.) מיד כשיעבור פלג המנחה הוי זמן ערבית[12]. ויש לומר דלדידיה לא קשיא דלא דריש בשכבך ובקומך אבל לרבנן דדרשי קשיא דאינו זמן שכיבה:




שולי הגליון


  1. על הארץ מדנקט בקרא ובא השמש וכו' (הגהות הב"ח).
  2. מברייתא סימן לדבר (הגהות הב"ח) וכ"ה בתוס' רבינו פרץ.
  3. המהרש"א הקשה מפני מה לא הקשו התוס' תפשוט ממתניתין דידן שהרי בקריאת שמע של ערבית עסקינן ומוכח דהאי וטהר טהר יומא, וכה"ק הבעל המאור [השלם מקור]. ויישב, שקו' התוס' אינה שהיה יכול להקשות ממשנה ולא מברייתא אלא שהיה יכול להקשות ממשנה העוסקת בדיני תרומה ולא מברייתא או משנה העוסקת בהלכות קריאת שמע.
  4. בתוס' רבינו פרץ תיפשוט ממתני' דפרק בתרא דמסכת נגעים דהעריב שמשו וכו'.
  5. בתוס' רבינו פרץ שמשו, וכנדצ"ל.
  6. בתוס' רבינו פרץ והשתא ממתני' דפ' בתרא דמס' נגעים לא הוה מצי למפשט מידי.
  7. העריב שמשו דהתם (היינו ביאת אורו). תיבות אלו מוקפים בחצאי לבנה ונכתב בצדו ס"א היינו לאו דוקא שקיעת החמה (הגהות הב"ח). ובתוס' רבינו פרץ היינו זמן שקיעת החמה.
  8. עי' פני יהושע שרש"י לא ניחא ליה בפירוש התוס' משום שהלשון 'ביאת אורו' משמע טפי צאת הכוכבים מהלשון 'ביאת השמש', ובאמת הרשב"א והבעל המאור[השלם מקור] גרסו בגמרא להפך 'וממאי דהאי כו' ביאת אורו הוא דילמא ביאת שמשו', אך גירסת תוס' ורש"י כלפנינו ולגירסא זו קשה לפרש כפירוש התוס'. ועי' ביאור הגר"א (או"ח סי' רס"א ס"ב) מש"כ בביאור הגמ' (הובא בהגהות רי"א חבר).
  9. עי' ראש יוסף שהתוס' לשיטתם (ד"ה דילמא) דויטהר היינו בשקיעת החמה, שהרי לדעת רש"י דאיירי בשחרית צריך לכתוב ויטהר בלשון ציווי שיביא קרבנותיו.
  10. בתר"פ שעני, וכנדצ"ל.
  11. הקשו בתרתי, א' עני גופיה מתי יתפלל, ב' כיון שבא זמן ק"ש אסור להתחיל בסעודה. ובמהרש"א העיר מדוע לא הקשו התוספות כן בדברי המשנה משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן, וכיצד יאכלו קודם ק"ש. וביאר דאה"נ כוונת המשנה שנכנסים לאכול ומותרים באכילה מצד דיני התרומה, אלא דמ"מ צריכים קודם לקרוא ק"ש. ובגנזי יוסף יישב דטעימה קודם ק"ש שריא, אבל העני אוכל סעודתו וזה אסור קודם ק"ש. עוד יישב דבמתני' אפ"ל שהתחיל בסעודה קודם הזמן בחולין ואח"כ אוכל תרומה, וכיון שהתחיל אינו מפסיק, משא"כ עני מתחיל סעודתו בשעה זו, ואפילו אם היה מתחיל קודם היה לו להפסיק דלדעת הברייתא סוף זמן ק"ש כשעומד מסעודתו וכבמצוה שזמנה עוברת אף אם התחיל מפסיק. ובספר קדשי יחזקאל (סימן א) הביא יישוב האבה"ע בטעם שלא הקשו התוספות קושייתם במתני', והוא ע"ד יישוב הגנזי יוסף, וזאת עפמ"ש הט"ז (סימן רלה) שטעימת פירות מותרת קודם מנחה. וגבי מנחה כתב הדגול מרבבה (סימן רלב) בשם הכסף משנה, וכ"כ הפמ"ג, דטעימת פירות עד כביצה חשובה טעימה ובפת עד כזית, וכיון דאכילה היא בכזית, נמצא שאת דברי המשנה 'נכנסים לאכול בתרומתן' אפשר להעמיד באכילת פרות פחות מכביצה המותרת כדין טעימה, אך עני הנכנס 'לאכול פתו' ע"כ היינו יותר מכזית, ופת יותר מכזית אסורה. ובגנזי יוסף כתב שאפשר שהמהרש"א ס"ל דטעימה אסור כדעת הסוברים כן. וביישוב עיקר קושייתם כתב הרש"ש, שהעני נכנס לביתו כשהוא רעב וסעודתו עדיין אינה מוכנת כי ביתו ריק, ולכן אוכל תחילה פת במלח לשבור רעבונו וסעודתו העיקרית מתעכבת עד שתלך אשתו לקנות צרכי הסעודה, לתקנה ולבשלה. ובזמן זה יקרא הוא ק"ש ויתפלל.
  12. קושיית התוס' לשיטתם לעיל (ב. ד"ה מאימתי) דלדעת רבי יהודה שזמן מנחה כלה בפלג המנחה וזמן ערבית מתחיל, ה"ה זמן קריאת שמע מתחיל באותה שעה. אך עי' ברשב"א (שם) ובעוד ראשונים שחילקו שזמן קריאת שמע תלוי בזמן שכיבה ואף רבי יהודה מודה שאין זמנה מתחיל בפלג המנחה.
< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף