תוספות הרא"ש/ברכות/ב/ב
משעה שהעני נכנס (לביתו) לאכול פתו במלח עד שעה שעומד ליפטר מתוך סעודתו. וא"ת ועני זה מתי יקרא את שמע וכי בעניים כותים יהיב שיעורא למילתיה, ור"ח גורס עד שעה שעומד לישן משמע לגירסתו שיתפלל ויקרא ק"ש אחר אכילתו קודם שילך לישן, ולא נהירא דאמרינן לקמן אדם בא מן השדה וכו' וקורא ק"ש ומתפלל ואוכל פתו ומברך, וכן נמי קשה למ"ד לקמן בשעה שבני אדם נכנסין להסב דמשמע שיקרא ויתפלל אחר אכילה, וי"ל שיקרא ויתפלל בשעה שיכינו לו סעודתו ולהכי נקט משעה שעני נכנס משעה שרוב בני אדם נכנסין:
ואע"פ שאין ראי' לדבר זכר לדבר. וא"ת והלא ראיה גדולה היא דדרשינן מיניה במגילה (דף ך:) דמצאת הכוכבים עד עמוד השחר הוי לילה לענין כל דבר שמצותו בלילה, וי"ל דודאי לילה אבל לענין שכיבה שתהא זמנה באותה שעה אינה אלא זכר, ותימא כיון דקיי"ל דצאת הכוכבים לילה הוא ואמרינן בשילהי במה מדליקין כוכב א' יום ב' ביה"ש ג' לילה א"כ למה נחלקו תנאים לענין ביה"ש ניחזי אנן בכוכבים, וי"ל לפי שאין אנו בקיאין בשיעור הכוכבים דאמרינן התם לא גדולים הנראין ביום ולא קטנים הנראין בלילה אלא בינונים, ותימא למה לא נחלקו כמו כן בעמוד השחר ויתנו בו זמן מתי הוא, וי"ל לפי שזמנו קבוע מתי הוא והכי איתא בירושלמי (כמה) [ר' חנינא] חבריהון דרבנן בעי כמה דתימר בערבית נראו ג' כוכבים אע"פ שהחמה נתונה באמצע ויימר אף בשחרית כן אמר (רבא) [ר' בא] כתיב השמש יצא על הארץ וכתי' ובא השמש וטהר הקיש יציאתו לביאתו מה ביאתו משיתכס' מן הבריות אף יציאתו לכשיתודע לבריות א"ר (אבא) [בא] כתיב הבקר אור התור' קראה לבוקר אור תני ר' ישמעאל בבקר [בבקר] (שמות י"ט) כדין ליתן תחום לבקרו של בקר א"ר יוסי בר בון אם אומר אתה ליתן עוביו של רקיע ללילה בין בערבית בין בשחרית נמצאת אומר שאין היום והלילה שוין [ותני באחד בתקופת ניסן ובאחד בתקופת תשרי היום והלילה שוין א"ר הונא] נלפינה מדרך הארץ שרי מלכא נפיק אע"ג דלא נפק אמרי דנפק שרי (מלכא) על לא אמרי דעל עד שעתא דייעול:
ר' אחאי ואמרי לה ר' אחא משעה שרוב בני אדם נכנסין להסב. פרש"י בלשון אחר בערבי שבתות, ולא נהירא דלפי מאי דמסקינן דעני וכהן לאו חד שיעורא משמע שחוזר לסברתו הראשונה להא דקאמר דעני ובני אדם בערבי שבתות חד שיעורא הוי דאל"כ אלא תלתא שיעורא הוו א"כ הי' לו לדקדק עני ובני אדם הי מיניהו מאוחר אלא עני ובני אדם חד שיעורא וא"כ קשיא דר' אחא היינו ר' חנינא, הילכך נראה כפי' שני דבחול איירי ופשיט ליה שהוא מאוחר מכולם שאין דרך בני אדם למהר סעודתן בחול דהא מתעסקין בצרכיהן קצת בבואם מבית הכנסת קודם שיאכלו:
ר' חנינא היינו ר' אליעזר. ותימא ולימא ב' שיעורין הן עני וקדש היום, וי"ל דלא מסתבר ליה לחלק כ"כ בשיעור דזמן שכיבה קודם צאת הכוכבים, ורב האי גאון פי' דחלוקתם של הני רבנן שנחלקו בברייתא כל חדא וחדא תלויה בדבר דר' אליעזר דאמר משעה שקדש היום סבר ובא השמש ביאת שמשו הוא דהיינו תחילת שקיעותו ומאי וטהר טהר גברא, וקדש היום ר"ל שהוא ראוי לקדש שהוא זמן הראוי להוסיף מן הקדש אל החול ולא בבה"ש שהוא חצי מיל, ור' יהושע סבר ביאת אורו ומאי וטהר טהר יומא ור"מ כר' יהושע אלא דמקדים מעט כשיעור טביל', ור' חנינא אומר דלא תלינן שיעורא בתחילת הלילה אלא משעה שהעני נכנס לאכול פתו לאחר שמספר עם שכיניו ואז הוא זמן שכיבה לרוב בני אדם, ור' אחא אומר משעה שרוב בני אדם נכנסין להסב שהוא מאוחר יותר לפי שמספרים בתחילת הלילה ברחוב העיר על פתחיהן זה עם זה, וכיון שכן הוא אי שיעורא דר' חנינא קדים לשיעורא דר' יהושע אין לך שיעור אחר לתלות אלא שיעור דר' אליעזר דהוא ביאת שמשו:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |