מראי מקומות/ברכות/ב/ב

From אוצר הספרים היהודי השיתופי
Jump to navigation Jump to search

מראי מקומות TriangleArrow-Left.png ברכות TriangleArrow-Left.png ב TriangleArrow-Left.png ב

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זה (לעת עתה זמין למנויים בלבד - למעט דף ב.)לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רב נסים גאון
רש"י
תוספות
רשב"א
ריטב"א
שיטה מקובצת

חי' הלכות מהרש"א
לבוש עם מפרשי הים
הגהות הב"ח
אבן עוזר
פני יהושע
חדות יעקב
הג"מ יחזקאל לנדא
הגהות הגר"א
הג"מ בצלאל רנשבורג
גליון הש"ס
גליון מהרש"א
רש"ש
אברהם את עיניו
שפת אמת


מראי מקומות
חומר עזר
שינון הדף בר"ת
שאלות חזרה
מבחן אמריקאי


לא עני וכהן חד שיעורא הוא[edit]

הקשה התבנית:צל"ח אם כן מדוע לא נקטה הברייתא בזמן צאת הכוכבים אלא נקטה בזמן שעני נכנס לאכול פתו במלח, וכעין שהקשתה הגמרא לעיל על זמן שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן, ובשלמא התם קמ"ל מילתא אגב אורחה זמן אכילת תרומה בכהן שנטמא אך בעני אין זה שייך. ויישב, שנקט לה אגב סיפא שסוף הזמן הוא שעה שעומד ליפטר מתוך סעודתו[1].

קא סלקא דעתך דעני ובני אדם חד שעורא הוא ואי אמרת עני וכהן חד שעורא הוא חכמים היינו רבי מאיר[edit]

בצל"ח העיר שיכלה הגמרא להקשות עוד שאם זמנו של רבי מאיר זמן צאת הכוכבים הוא, אם כן ליתני צאת הכוכבים, ובשלמא לענין כהן אשמועינן דין זמן אכילת כהן שנטמא בתרומה, וכן גבי עני נקט לה משום סיפא[2] אך לענין בנ"א בערבי שבתות מאי קמ"ל. ויישב, שאה"נ יכלה הגמרא להקשות כן אלא שעדיפא מיניה פריך חכמים היינו רבי מאיר.

ובספר זכרון יעקב יישב, שהא קמ"ל שבערבי שבתות שרי לאכול קודם קריאת שמע משום מצווה, וכדרך שביאר הצל"ח עצמו בהתר אכילת כהנים בתרומה בצאת הכוכבים אף שעדיין לא קראו קריאת שמע שזמנה בצאת הכוכבים[3].

עני וכהן חד שיעורא הוא עני ובני אדם לאו חד שיעורא הוא[edit]

בפני יהושע (ד"ה שם לא) הקשה מדוע לא דנה הגמרא הי מינייהו מאוחר כהן או בני אדם, כדרך שתדון למסקנא דעני וכהן לאו חד שיעורא הוא הי מינייהו קדים. וכעין זה הקשה בלחם סתרים מדוע לא דנה הגמרא הי מינייהו מאוחר עני או בני אדם כנ"ל. ובספר זכר אברהם יישב, שאין נכון לדון כן אלא למסקנא, ולמסקנת הגמרא עני וכהן לאו חד שיעורא הוא ושוב אפשר לומר שעני ובני אדם חד שיעורא הוא או כהן ובני אדם חד שיעורא הוא, לדעה המובאת ברש"י שרב אחאי או רב אחא איירי בבני אדם בימות החול.

והפני יהושע יישב, שכאן ע"כ כהן מאוחר מבני אדם, שהרי רבנן העמידו דבריהם על דברי רבי מאיר והביאו ראיה לדבריהם מהפסוק "והיו לנו הלילה משמר" וגו' ומשמע שבזה באו לסתור דברי ר"מ שלדעתו מכי ערבא שמשא ליליא הוא, והיינו קודם זמן צאת הכוכבים שהוא זמנם של חכמים.

משעה שרוב בני אדם נכנסין להסב[edit]

רש"י הביא שיש מפרשים שהכוונה לסעודתם בימות החול, ויש המפרשים שהכוונה לסעודת ליל שבת, ולשני הביאורים הוא זמן מאוחר מעני וכהן, וביאר רב האי גאון (הוב"ד ברשב"א וריטב"א) לפי שתחילת הלילה מספרים ברחוב העיר על פתחיהן זה עם זה.



שולי הגליון


  1. ועיין להלן מה שהעיר כעין זה אברייתא דרבי מאיר.
  2. ראה לעיל.
  3. ומה שיישבה הגמרא לעיל שהזכיר התנא זמן אכילת כהן בתרומה לאשמועינן דכפרה לא מעכבא, ולא פירשה שאשמועינן שרשאים לאכול אף שהגיע זמן קריאת שמע, כן הקשה הצל"ח שם ועי"ש מה שיישב.


< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף