יצחק ירנן/עבודה זרה/ד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

יצחק ירנן ‏ עבודה זרה ד

יא

בהמה חציה וכו'. ועיין מ"ש מרן ומה שהקשה עליו הרב זרע אברהם חלק יו"ד סי' כ"ז דף קי"א ע"א דכיון דאכתי לא ידע אי שחיטה מטהרתה מידי נבלה דבתר הכי קא מבעי ליה וסלקא בתיקו ועל צד דשחיטתה מטהרתה מידי נבלה הא שפיר מהניא ליה שחיטה וכמאן דפליגא דמיא והנכון לו על פי מ"ש פרק משילין דף ל"ז גבי מ"ש שנים שלקחו בהמה וחבית בשותפות רב אמר בהמה אסורה חבית מותרת והיינו טעמא דשאני בהמה דינקי תחומין מהדדי וא"כ היינו טעמא דבהמה דהכא דבהמה בחייה ינקי אבריה מהדדי יעו"ש.
ולענ"ד בריה קלה במ"ש יש לי לידון בדבריו אלה והוא דמה שהקשה ז"ל כבר הרגיש רש"י בסוגיא עצמה גבי דבעיא וז"ל בד"ה לא שנא שחטה משחט וכו' אבל דרך שחיטה מהניא ליה לטהרה מידי נבלה דנהי דלאכילה איתסר ואיסור הנאה הוא אבל תיהני לטהרה מידי נבלה עכ"ל וכונתו פשוטה דשאני איסור אכילה והנאה מאיסור נבלה. ובעל ספר פרשת הכסף חילק ביניהם מדעתו ואמת יהגה חכו וכבר רש"י ביארו באותות ב' ונעלם גם מעיניו ואף גם זאת מה שחילק מהר"א יצחקי ז"ל דבהמה ינקי תחומין מהדדי הוא אמת ויציב ורמזו רש"י ז"ל בד"ה עיסה כל אימת דבעי פליג לה ואין חלק של עיר הנדחת מעורב בו ע"כ ויש לדקדק בכונתו דאיך כתב דאינו מעורב והא מעורב הוא בכל חלק וחלק אין לך כל שהוא שאינו מעורב אלא ודאי כונתו דאינו מעורב כ"כ דיניק קצתו מקצתו ויכולים להתחלק קצתו מקצתו משא"כ בהמה דינקי תחומין מהדדי וחילוק זה איצטריך לן לכשהבהמה בחייה והוא פשוט מעצמו אלא דרש"י אתי למאי דקשיא לן עדיין דניחא כשהבהמה קיימת אבל כשנפלוג אותה לאבריה מאי איכא למימר ואהא קאמר חדא דאי אפשר לפלוגא בלא שחיטה וא"ת לאחר שחיטה מאי איכא למימר ואהא כתב דאין בשחיטה כלום כיון דלמיתה קיימא וכו' נמצא דכל מ"ש רש"י הוא לחלק בין בהמה לעיסה כשמתה ברם בחייה החילוק ברור ופירשו גבי עיסה נמצא דעל פי ראות מ"ש רש"י ז"ל בכל הסוגיא הזאת ליכא קושיא ותימה.
ולענ"ד דברי מרן ורש"י הם דברים אחדים אלא שמרן לא העתיק הדברים כלשונם ולעולם מ"ש רש"י כתב ואף גם זאת מ"ש הרב מרכבת המשנה שגירסת רש"י היתה בש"ס אי אפשר לכזית בשר בלא שחיטה לא ידעתי מה ראה על ככה בדברי רש"י ולא שהם דברי רש"י וע"פ מה שהקדמתי בכונת רש"י בסוגיין אין מקום למ"ש עוד הרב הנזכר יעו"ש ושוב ראיתי לספר יצא מחדש קרבן אליצור בקונטרס ברירה דף קפ"ה שהבין מדברי רש"י כמו שהבין הרב הנזכר דהיה גורס בש"ס אי אפשר לכזית בשר בלא שחיטה וגם דא"א לפרש בש"ס כההיא דפרק משילין וכבר כתיבנא דליכא מדברי רש"י גלוי וההיא דפרק משילין יתכן בסוגין גם כדברי רש"י.
ודע עוד דע"פ דברי רש"י שהבאתי בבעית הש"ס בד"ה לא שנא שחטה משחט שכתב אבל דרך שחיטה מהניא ליה לטהרה מידי נבלה וכו' לא באתי לכונת הפר"ח ז"ל בחידושיו על רבינו שכתב וממית דכתב רש"י לאו דווקא דא"כ היכי מבעיא לן תו אי מהניא שחיטה לטהרו מידי נבלה אלא הכי קאמר וכו' והא רש"י הרגיש בזה וישבו. גם מה שכתב ומסתברא דחציה של עיר הנדחת לא אסירא אלא באכילה משום דליכא סימנים להתירה אבל בהנאה שריא דבלא שחיטה וכו' כמו עיסה עכ"ל והא רש"י ז"ל כתב בפירוש וז"ל אבל דרך שחיטה מהניא ליה לטהרה מידי נבלה דנהי דלאכילה איתסר ואיסור הנאה וכו' הרי לך להדיא דגם בהנאה אסור ועיין בספר יצא מחדש הנזכר שקיל בזה דהנאה ולא הבנתי גם לו יעו"ש.
וראיתי למהרא"י ז"ל שם דקשיא ליה לרב חסדא דהא אין ברירה בדאורייתא אם לא שנאמר דס"ל דכל מידי דקאי לחלק לא שייך בזה ברירה וכמאן דפליגא דמיא ולא אמרינן אין ברירה בדאורייתא ואחר נשיקת ידיו ורגליו ליתא להאי חילוק דהא בפרק השולח רבי דס"ל אין ברירה אמרו גם במידי דקאי לחלק דהיינו גבי טבל וחולין מעורבין זה בזה יעו"ש. ושוב ראיתי להפר"ח שהקשה כן ובכלל הקושיא כתב ואמרינן בפרק השולח וכו' טבל וחולין מעורבין זה בזה ונראה ודאי דרצונו לשלול חילוק זה דליתיה.

טו

וכתבי הקדש שבתוכה הרי אלו יגנזו. ואמרו שם בגמ' מתני' דלא כר' אליעזר דאמר כל עיר שיש בה מזוזה אפי' אחת אינה נעשית עיר הנדחת שנא' לא תעשון כן לה' אלהיכם ופרש"י הואיל וכתיב בה אזכרות אי אפשר לשרפה והקשה הגדול בעל משנה למלך הביאו בספר בני דוד דליתי עשה דושרפת ולידחי לא תעשה דלא תעשון כן. וראיתי להרב מרכבת המשנה ז"ל תירץ דשאני הכא דעובר הלאו בכל אזכרה ואזכרה דבמזוזה וכה"ג לא אמרינן אתי עשה ודוחה ל"ת והכי דייק לה מלשון רש"י דכתב וכתיב בה (אזכרה) [אזכרות] אלו דבריו ואחר המחילה רבה ליתא דלפי דבריו יוצא דאם ימחוק אדם מזוזה בבת אחת עובר על כל אזכרה ואזכרה ואין הדין כן אלא דעובר דוקא הלאו אחד ומנא אמינא לה ממאי דגרסינן במסכת מכות דף כ' ת"ר לא יקרחו קרחה יכול אפי' קרח ד' וה' קרחות לא יהא חייב אלא אחת ת"ל קרחה לחייב על כל קרחה וקרחה הני ד' וה' קרחות היכי דמי אילימא בזה אחר זה וה' התראות פשיטא אלא בחדא התראה מי מחייב והתנן וכו' לא צריכא דסך ה' אצבעותיו נשא ואותבינהו בבת אחת דהויא התראה לכל אחד ואחד והיינו טעמא מיתורא דקרחה וכמ"ש התוס' שם בפירוש דאי לא תימא הכי אוכל ב' זתים מאיסור בבת אחת יהא לוקה שתים יעו"ש וכן בשריטה על דרך זה שעשאו בבת אחת לוקה הרבה דשם נמי איכא קרא יתירה כמו קרחה ואף דלא פסקו רבינו אלא בקרחה יעו"ש בפי"ב מהלכות אלו הט"ו ולא כתב כן בשריטה הלכה י"ג משום דבש"ס אתמר בקרחה כן כתבו ג"כ הוא בקרחה וה"ה בשריטה דאל"ה מה נענה ומה נאמר להכרח הש"ס בקרחה דהוי ג"כ בשריטה דהקשו אילימא בזה אחר זה וה' התראות פשיטא אלא בחדא התראה מי מיחייב וכו' יעו"ש והש"ס כתב כן בקרחה וה"ה בשריטה המורם מן האמור דמשום יתורא דקרא הוא דחייב על כל אחת ואחת אפי' שהם בבת אחת משא"כ בשאר לאוי דאם עשאם בבת אחת כגון אוכל ב' זתים מאיסורא וכן מוחק שמות בבת אחת בהתראה אחת אינו לוקה אלא אחת ומ"ש רש"י ז"ל אזכרות כיון דאיכא אזכרות טובא נקט אזכרות ולא אזכרה.
ולעיקר הקושיא לפי חומר הנושא נראה דלא ס"ל לר' אליעזר אתי עשה ודחי ל"ת דזה הוא נלמד מכלאים בציצית מסמיכות לא תלבש שעטנז גדילים תעשה לך יעו"ש ביבמות דף ב' ואמרו שם דאף מאן דלא דריש סמוכים במשנה תורה דריש שכן ר' יהודה דלא דריש ובמשנה תורה דריש גבי אנוסת אביו ואמרו שם דא"כ ת"ק דפליג עליה דר"י אמאי פליג כיון דאיכא סמיכות ומשני דלא חשיב ליה סמיכות יעו"ש וההוא [ת"ק] דר"י הוא ר' אליעזר כמו שנראה בברייתא בברכות דף כ"א נמצא ר"א לא דריש סמיכות אלא סמיכות דאלים טובא וא"כ האי סמיכות דלא תלבש שעטנז עם גדילים תעשה לך לא אלים טובא דשם ביבמות נושא ונותן טובא בסמיכות הזה עד דמסיק בדף ה' ע"ב אלא משעטנז כולה נפקא ועיי"ש בתוס' ד"ה כולה שהקשו כמה קושיות בזה ואף שתירץ לא ניחא ליה לר"א בהכי ומשו"ה נייד מסמיכות הזה ולא דריש להתיר כלאים בציצית ולא נפקא [ליה] האי דינא דאתי עשה ודחי ל"ת.
ואחר סמוך קצת ימים מצאתי להתוס' פרק ר' אליעזר דמילה דף ק"ל ע"ב ד"ה שלא שהקשה לר"א דהתיר מכשירי מילה בשבת דרך רשות הרבים דהא אפשר דרך גגות וכל מקום דאפשר לקיים שניהם לא אמרינן אתי עשה ודחי ל"ת יעו"ש דלא תירצו כלום ולפי קדימתינו דלא ס"ל לר"א אתי עשה ודחי ל"ת ומילה היא היתר ולא דיחוי והיא הלכה למשה מסיני אף מכשירי מילה שרו ליה כמילה גופא דהותרה היא מילה ומכשיריה לדידיה.

מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.