יצחק ירנן/עבודה זרה/ג

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף

משנה תורה להרמב"ם
והשגות הראב"ד


נושאי כלים

לחם משנה
כסף משנה
מגדל עוז
משנה למלך


מפרשי הרמב"ם

אבן האזל
אור שמח
בני בנימין
יצחק ירנן
מעשה רקח
סדר משנה
עבודת המלך
פרי חדש
קובץ על יד החזקה
קרית ספר
שרשי הים


לפרק זה במהדורה המנוקדת של 'משנה תורה לרמב"ם' באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע" לפרק זה במהדורה הדיגיטלית של אתר "שיתופתא"


יצחק ירנןTriangleArrow-Left.png עבודה זרה TriangleArrow-Left.png ג

ו[עריכה]

והמלביש והמנעיל. כן הוא במתני' דסנהדרין דף ס"ג ומדחשיב מנעיל בפני עצמו והמלביש בפנ"ע רצה לידון לכאורה הגאון בשער אפרים סי' קכ"ד לאדם שהתקשר נגד חבירו להלבישו ושוב טוען שלא להנעילו דאינו חייב דמלביש לחוד ומנעיל לחוד וסיים דיש לדחות ופשוט דודאי דמ"ש הכא במתני' והמנעיל לחידושא דאפי' שהוא דבר קל חייב ולכאורה היה נראה להביא ראיה דלא הוי מנעיל בכלל מלביש ממ"ש רש"י ז"ל בחומש סדר קדושים איזהו כבוד מאכיל ומשקה מלביש ומנעיל וכו' הרי דמלביש לחוד ומנעיל לחוד ברם הא ליתא ואדרבא משם ראיה להפך דמנעיל הוא בכלל מלביש דאין זה נוסחא אמיתית דבש"ס קדושין שהובאה ברייתא זאת גריס כן מלביש ומכסה וכן בתורת כהנים סדר קדושים גרסינן כן וכן נראה בפירוש מתוך דברי הרא"ם.
ושוב חפשתי בפירוש רש"י דפוסים ישנים וראיתי דכתוב בהן כלשון הש"ס והתורת כהנים מלביש ומכסה ופירושו לכסותו במיטה כשהוא שוכב ברם מנעיל בכלל מלביש ולכן לא הזכירו לחוד דודאי גם בהנעלה חייב כהלבשה ונכנס בכלל מלביש נ"ל דמנעיל בכלל מלביש. והחכם השלם רפאל אשכנזי הי"ו הביא ראיה להפך דלא הוי בכלל ממתני' סוף פ"ו דערכין אחד המקדיש וכו' אין לו בכסות אשתו וכו' ולא בסנדלין חדשים שלקחן לשמן וכו' הרי דלא נכנס בכלל כסות סנדל וליתא דאדרבא נהפוך הוא והוא במה שיש לדקדק במה דנקט גבי סנדלים תיבת חדשים דגם בכסות הוא גם כן חדשים וכמ"ש רש"י בב"ק דכן נראה בפירוש מחלוקת ולא בצבע שצבען לשמן וא"כ ה"ה בסנדלים ולמה נקט חדשים אלא ודאי דמאי דנקט האי חילוקא הוא לחידושא דאף דבסנדלים לא נעשה מלאכה לשם אשתו ובניו אלא לשמן לחוד לפי דכך הם נלקחים כמו שהן לשמן חשיב דידהו משא"כ כסות שנעשית בה מלאכה לשמן וכן בצבע שנצבעין לשמן נעשית בהן מלאכה לשמן קמ"ל אף בסנדלין שלקוחין לשמן אין להקדש בהם כלום ומשו"ה פרט סנדלין אף דנכנס בכלל כסות וא"כ נמצא דמשום הך חידושא נקט לה הא לא"ה היה נכנס בכלל כסות ועוד נ"ל להביא ראיה דמנעל בכלל לבוש מסוגית ביצה דף ט"ו אמר ר' פפא ערדלין אין בהם משום כלאים ופרש"י מנעלין וכו' דקשין הן הא לאו קשין אסורין דכתיב לא תלבש שעטנז הרי דמנעל הוי בכלל לבישה וכן כתב הריטב"א הובאו דבריו בשיטה מקובצת שם וז"ל כללו של דבר הוא כעין תחתית מנעל שעושין אותו מבגד קשה תחת פרסת הרגל והמנעל ואוירו עד העקב אבל קלסונס של בגד רך ודאי יש בהן משום כלאים שהוא מחמם עכ"ל. ועיין להרדב"ז פ"י מהל' כלאים הט"ו וכן למהר"י קורקוס שם במ"ש על דברי רבינו דלכולם מה שיש מן הפיטור במנעל כשהוא קשה אבל באינו קשה אסור משום כלאים ונכנס בלא תלבש שעטנז וכמ"ש הריטב"א בקאלסוניס ופשוט.

המגפף וכו'. עיין מ"ש פרק כ"א מהל' איסורי ביאה ה"א.

ט[עריכה]

וכן [העושה] עבודה זרה בידו לאחרים וכו'. וכתב רבינו בספר המצות מצות ל"ת ב' וז"ל שהזהירנו מעשות ע"ז וכו' וחייב מלקות ואפי' שעשאה לו זולתו במצותו ואפי' לא עבדה ע"כ וקשה לי כיון דקי"ל אין שליח לדבר עבירה והמשלח פטור אמאי לא נאמר דלא תעשה לך פסל הוי דוקא בעשאה בעצמו אבל ע"י זולתו פטור וי"ל דשאני הכא דהוי שוכר שיעשה לו דאינו עושה לו בחנם וכבר כתב רבינו בפ"ב מהל' רוצח דהשוכר הורג להרוג וכו' חייב מיתה לשמים וזה הוא דעת הריטב"א דדוקא שוכר דעביד מעשה אבל בדיבורא בעלמא לא וכתב שם הרב משנה למלך דזה הוא דעת רבינו יעו"ש וכיון שמצינו מיתה בידי שמים ע"י שכירות ה"ה מלקות ועדיין נראה דיש לגמגם דשאני ההיא מיתה שהוא בגדי שמים משא"כ מלקות דהוי בידי אדם ואף דהוי קיל ולפשוט זה צריך ראיה מבחוץ ומ"מ יותר יש לגמגם דהו"ל לרבינו לפרש דאי מצוה שיעשה לו בחנם פטור ואחר זמן מצאתי למהר"ם די בוטון דף קכ"ח ע"ב דקשיא ליה הכי משם החבי"ב על דברי הרב לח"מ יעו"ש והרב המחבר טרח טובא להליץ בעד מר אביו ואנכי תמיה על הני אשלי רברבי מה להם לצעק על הלח"מ בלא"ה תקשי להו לרבינו כמו שהקשתי אני הדיוט ובכל מה שישב שם יש לגמגם כמו שגמגמתי בהלצתי.
ושוב כתב מהר"ם ז"ל וז"ל אבל אפשר לומר דמה שכתב רבינו אע"פ שלא עשאה בידו ה"ק שלא עשאה אלא קנה עבודה זרה מאחר ושהה אצלו והקנין הוי מעשה כמ"ש בריש הל' חמץ ומצה אינו עובר בבל יראה ובל ימצא אא"כ קנה וכו' ויש קצת ראיה לזה הפירוש ממ"ש רבינו במצות ל"ת מצוה ג' וז"ל ועובר ג"כ משום שקנו ע"ז וכו' אלו תוכן דבריו.
ואנכי הדיוט ישבתי משתומם דמאחר שירד לראות מ"ש בספר המצות איך לא ראה מ"ש בסמוך מצוה ב' ואע"פ שעשאה לו זולתו במצותו הרי דאף דלא איירי בקנין ואפ"ה לקי וחזרה קושיא לדוכתא ועיין בספרי תועפת ראם דף ל"ח ע"ג.


מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.