בני בנימין/עבודה זרה/ד

From אוצר הספרים היהודי השיתופי
Jump to navigation Jump to search

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


משנה תורה להרמב"ם
והשגות הראב"ד


נושאי כלים

לחם משנה
כסף משנה
מגדל עוז
משנה למלך


מפרשי הרמב"ם

אור שמח
בני בנימין
חידושים ומקורים מנחת חינוך
חידושים ומקורים ר"ז מווילנא
יד דוד
יצחק ירנן
מעשה רקח
מקורי הרמב"ם לרש"ש
סדר משנה
עבודת המלך
פרי חדש
ציוני מהר"ן
קובץ על יד החזקה
קרית ספר
שער המלך


לפרק זה במהדורה המנוקדת של 'משנה תורה לרמב"ם' באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע" לפרק זה במהדורה הדיגיטלית של אתר "שיתופתא"


בני בנימיןTriangleArrow-Left.png עבודה זרה TriangleArrow-Left.png ד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


ד[edit]

מש"כ הכ"מ ואע"ג דדחוי' היא כוונתו פשיטת הגמ' נדחתה כמש"ש בגמ' הנן כו'. מ"מ פסק רבינו כדברי הפשטן ול"י למה נדחק המל"מ בכונתו:

ו[edit]

עי' השגת הראב"ד ז"ל ואולם מר"ן הגר"א ז"ל אמר בזה ד"נ מאוד בפשט דברי המשנה שלהי סנהדרין ותוכן הדברים שאם רבים העובדים ע"ז דינם כב"נ במיתתם והיינו שב"נ א"צ התראה וממונו הפקר וכן הוא בעה"נ אך יחיד העע"ז דינו כמפורש בישראל העע"ז שחייב סקילה וממונו פלט וזהו פשט דברי המשנה זה חומר במרובים מביחידים יעו"ש בלקוטים שבמשניות סוף פ' זרעים והוא מתוך מדרש פי צדיק יהגה חכמה:

ואולם צלע"י מנ"ל ד"ז דממונו הפקר לפ"מ דקיי"ל גזילו אסור כשל ישראל וקיי"ל נמי דיורש את אביו ד"ת כבקדושין (י"ז) וא"כ יורשו הבן וצ"ע ואולי ל"ש בב"נ יכין רשע וצדיק ילבש ועי' שערי משפט סת"ט שכ"כ באמת ועדין צ"ע ואפשר דבן לבד יורש את אביו עכו"ם ולא יורש אחר וא"כ בעה"נ שגם הטף הורגים לא נשארו יורשים אחרים אך ז"א דמי הא משכ"ל בן גדול בעיר אחרת ואולי י"ל דכיון דנכסי צדיקים שבתוכם אובדים כ"ש נכסי רשעים עצמם וי"ל דבדיניהם דיינינן להו ויל"ה בכ"ז אלא שהוא רק משום דרוש וק"ש דלהלכה אין נפ"מ כלל ע"כ עת לקצר. מש"כ המגדול עוז מתוספתא ל"נ לפניו:

מכין כו'. עי' כ"מ ובפה"ת לרמב"ן מענין זה ועמש"ל פ"ו מתשובה הי"א בס"ד:

והורגין את כל נפש אשר בה. עכ"מ וצ"ע דלא כ' כלל בתורה את כל בהמתה רק את בהמתה ואולי את לבדו דרש ואולם מקור הדברים הם בירושלמי ס"פ חלק ע"ש:

יא[edit]

העיסה ג"כ מותרת. הש"א תמה דבדאורייתא דקיי"ל א"ב ה"ל לאסור ול"נ לכמש"כ האחרונים דהא דקיי"ל דבדאורייתא א"ב הוא משום דסד"א דחומרא דהא דא"ב הוא רק משום ספק ולכן בדאו' לחומרא ובדרבנן לקולא וכבר כ' הכ"מ פי"א מכלאים הכ"ז דמה שפסק רבינו שם לקולא בסד"א אף דבכ"מ הוא לחומרא משום דהא בסדל"א הוא רק מדרבנן וע"כ במילתא דל"ש לגר גם בספק ע"ש וא"כ א"ש דאין לנו בתורה מילתא דל"ש יותר ממשפט עה"נ עד שנמצא תנא שאמר של"ה יל"ע להיות ואם דלא קיי"ל הכי מ"מ לעתים רחוקות מאוד שאירע כן וא"כ הוה גם לרבינו רק מדרבנן לקולא בספק הזה. כ"א הרב ר' צבי תאומים שליט"א [זצ"ל] ושפת"י:

יג[edit]

קדשי בה"ב יפדו. זה לי רבות בשנים הקשתי לשאול לפ"מ דקיי"ל פירות המחוברים מותרים משום דמחוסרים תלישה א"כ ה"נ מחוסרים פדי' דגם מחוסר פדי' מיקרי חסרון כדאי' בחולין (פ"ד קל"ה.) והארכתי בכ"מ מחידושי בס"ד וכעת ראיתי שכבר דברו בו אחרוני זמנינו:


מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.