רע"ב/ברכות/א
|
מפרשי הפרק רע"ב מפרשי המשנה פירוש המשנה לרמב"ם חומר עזר |
א[עריכה]
משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן. כהנים שנטמאו וטבלו אין יכולים לאכול בתרומה עד שיעריב שמשן[1] דהיינו צאת הכוכבים. והא דלא תני משעת צאת הכוכבים מלתא אגב אורחיה קמ"ל שאם נטמאו הכהנים בטומאה שטהרתן תלויה בקרבן כגון זב ומצורע אין הכפרה מעכבתן מלאכול בתרומה דכתיב (ויקרא כב ז) ובא השמש וטהר ואחר יאכל מן הקדשים ביאת שמשו מעכבתו מלאכול בתרומה ואין כפרתו מעכבתו מלאכול בתרומה[2].
עד סוף האשמורה הראשונה. שליש הראשון של לילה[3] שהלילה נחלקה לשלשה משמרות[4] ומשם ואילך לא מקרי תו זמן קריאת שמע דשכיבה ולא קרינא ביה בשכבך ומקמי צאת הכוכבים נמי יממא הוא ולאו זמן שכיבה[5] והמקדימים וקורים קריאת שמע של ערבית מבעוד יום סומכים אהא דרבי יהודה דאמר לקמן בפרק תפלת השחר תפלת המנחה עד פלג המנחה שהוא שעה ורביע קודם הלילה וקיי"ל דעבד כר' יהודה עבד ומיד כשכלה זמן המנחה מתחיל זמן קריאת שמע של ערבית[6].
עד שיעלה עמוד השחר. דכל הלילה מקרי זמן שכיבה[7]. והלכה כרבן גמליאל שגם חכמים מודים לו ולא אמרו עד חצות אלא כדי להרחיק את האדם מן העבירה[8]. ומיהו לכתחילה משהגיע עונת קריאת שמע של ערבית דמתניתין דהיינו מצאת הכוכבים אסור לסעוד וכל שכן לישן עד שיקרא קריאת שמע ויתפלל[9].
מעשה שבאו בניו מבית המשתה. בני רבן גמליאל שמעינהו לרבנן דאמרי עד חצות והכי קאמרי ליה הא דפליגי רבנן עלך דווקא קאמרי עד חצות ותו לא ויחיד ורבים הלכה כרבים, או דלמא רבנן כוותך סבירא להו והאי דקאמרי עד חצות כדי להרחיק את האדם מן העבירה ואמר להו רבנן כוותי סבירא להו והאי דקאמרי עד חצות כדי להרחיק את האדם מן העבירה וחייבים אתם לקרות[10].
ולא זו בלבד. כולה מלתא דרבן גמליאל הוא דאמר לבניו[11].
הקטר חלבים. של קרבנות[12].
ואיברים. של עולת[13] תמיד של בין הערבים שנזרק דמו ביום, מצוה להעלות הנתחים כל הלילה דכתיב (ויקרא ו ב) היא העולה על מוקדה על המזבח כל הלילה עד הבקר[14].
וכל הנאכלין ליום אחד. כגון תודה וחטאת ואשם וכיוצא בהם שהם נאכלים ליום ולילה, זמן אכילתן עד שיעלה עמוד השחר והוא המביא לידי נותר[15].
אם כן למה אמרו חכמים עד חצות. בק"ש ובאכילת קדשים, אבל בהקטר חלבים ואיברים לא אמרו בו חכמים עד חצות כלל, ולא נקט ליה הכא אלא להודיע שכל דבר שמצוותו בלילה כשר כל הלילה[16].
כדי להרחיק את האדם מן העבירה. שלא יבא לאכלן אחר שיעלה עמוד השחר ויתחייב כרת, וכן בק"ש שלא יאמר עדיין יש לי שהות ותעבור עונתה[17].
ב[עריכה]
בין תכלת ללבן. בין חוטי תכלת לחוטי לבן שבציצית[18]. פירוש אחר גיזת צמר שצבעה תכלת ויש בה מקומות שלא נקלט הצבע יפה ונשאר לבן[19].
בין תכלת לכרתי. צבע התכלת קרוב לגוון של כרתי כרישין שקורין פורו"ש בלע"ז[20].
עד שלש שעות. ביום עד סוף[21] שעה שלישית שהוא רביע היום בזמן שהימים והלילות שוים. ולעולם זמן קריאת שמע הוא עד רביע היום בין שהימים ארוכים בין קצרים וכן הא דתנן לקמן (ד א) תפלת השחר עד ארבע שעות ביום היינו עד שליש היום וארבע שעות דנקט לפי ששליש היום הוא ארבע שעות בזמן שהימים והלילות שווין. וכל מקום שנזכר במשנה כך וכך שעות ביום על דרך זה אתה צריך לחשב ולדון זו הבנתי מפירושי הרמב"ם ונתקבל לי וטעמא דרבי יהושע דאמר עד שלש שעות ביום שכן דרך בני מלכים שאין עומדין ממטתן עד סוף שעה שלישית ורחמנא דאמר ובקומך עד שעה שכל בני אדם עומדים ממטתם קאמר. והלכה כרבי יהושע, ומיהו לכתחלה צריך לכווין לקרות ק"ש עם הנץ החמה כמו שהיו הוותיקים עושים[22].
לא הפסיד. כלומר לא הפסיד מלברך לפניה ולאחריה, אלא אף על פי שעברה עונתה קורא ומברך לפניה ולאחריה[23].
כאדם שקורא בתורה. אף על פי שלא יצא ידי חובת קריאת שמע בעונתה יש לו קבול שכר כקורא בתורה[24].
ג[עריכה]
יטו. על צדיהם, דכתיב בשכבך דרך שכיבה[25].
יעמדו. דכתיב ובקומך דרך קימה.
כדרכו. בין בקימה בין בישיבה בין בשכיבה בין בהליכה[26].
כדי היית. ראוי היית ליהרג, ואם היית מת היית מתחייב בנפשך[27].
ד[עריכה]
שתים לפניה. יוצר אור ואהבה.
ואחת לאחריה. אמת ויציב.
ובערב. מברך.
שתים לפניה. מעריב ערבים ואהבת עולם.
ושתים לאחריה. אמת ואמונה והשכיבנו.
אחת ארוכה ואחת קצרה. אשתים שלפניה קאי יוצר אור ארוכה שפותחת בברוך וחותמת בברוך וכן מעריב ערבים אהבה קצרה שחותמת בברוך ואינה פותחת בברוך[28].
לחתום. בברוך[29].
שלא לחתום. כגון ברכת הפירות וברכת המצוות[30].
ה[עריכה]
מזכירין יציאת מצרים בלילות. פרשת ציצית אומרים אותה בקריאת שמע של ערבית ואף על פי שאין לילה זמן ציצית דכתיב וראיתם אותו פרט לכסות לילה אומרים אותה בלילה מפני יציאת מצרים שבה[31].
כבן שבעים שנה. הייתי נראה זקן ולא זקן ממש אלא שהלבינו שערותיו יום שמינו אותו נשיא כדי שיראה זקן וראוי לנשיאות ואותו היום דרש בן זומא מקרא זה[32].
ולא זכיתי. לא נצחתי לחכמים ודומה לו בש"ס בפ' בנות כותים בהא זכנהו רבי אלעזר לרבנן כלומר נצחם[33].
- ↑ רש"י (ב. ד"ה מאימתי).
- ↑ גמרא (שם) ורש"י (דפוס שונצינו שנת רמד).
- ↑ רמב"ם.
- ↑ כך דעת רבי אליעזר בגמרא (ג.) וכן דעת רבי נתן (ג:). אך דעת רבי (שם) שהלילה נחלק לארבע משמרות.
- ↑ רש"י (שם).
- ↑ תוספות (שם ד"ה מאימתי, כדברי ר"ת).
- ↑ רש"י (שם ד"ה עד).
- ↑ גמרא (ט.).
- ↑ גמרא (ד:) ובתוספות (שם ד"ה וקורא).
- ↑ גמרא (ט.).
- ↑ שם.
- ↑ רש"י (ד"ה חלבים).
- ↑ רש"י (ד"ה אברים).
- ↑ רמב"ם. וברש"י הביא הפסוק 'לא ילין לבקר'.
- ↑ רש"י.
- ↑ רש"י.
- ↑ רש"י.
- ↑ רמב"ם ; תוספות (ט: ד"ה אלא).
- ↑ רש"י (שם ד"ה בין).
- ↑ רש"י שם, וליעז לפוריי"ש.
- ↑ אמנם ברש"י (ג: ד"ה ור' נתן) פירש שדרכן לעמוד בשלש שעות ביום, בתחלת שעה שלישית.
- ↑ כ"ז מהרמב"ם.
- ↑ רמב"ם.
- ↑ רש"י (י: ד"ה הקורא).
- ↑ רש"י (שם ד"ה יטה).
- ↑ רש"י שם.
- ↑ רמב"ם.
- ↑ ע"כ הכל מדברי הרמב"ם, ודלא כרש"י (יא.) ותוספות (שם ד"ה אחת).
- ↑ רש"י (שם), ודלא כרמב"ם שפירש לחתום, לפסוק במקום שאינו ראוי לפסוק.
- ↑ רש"י.
- ↑ רש"י (יב:).
- ↑ רש"י שם.
- ↑ כ"פ המאירי (יב.), וכ"ה בסידור רש"י על הגדה של פסח, מיוחס לרש"י, רוקח, ארחות חיים וריטב"א. דלא כפירוש הרמב"ם שפירש לא זכיתי לדעת הרמז שנרמז בכתוב בחיוב קריאת פרשת ציצית בלילה עד שדרשה בן זומא, וכ"כ הרשב"ץ.