בית שאול/ברכות/א
|
|
א[עריכה]
בשעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן. עיין תוי"ט מ"ש בתרומתן. ומצאתי בשו"ת רמ"ע מפאנו סי' א' שכפי הנראה נתכוין ליישב זאת וכתב דדוקא בתרומה דדגן תירוש ויצהר שצריך ליתן לכהן הוא דרשאי לאכול אף מחוסר כפורים אבל המורם מתודה וחזה ושוק אסור כל זמן שלא יביאו קרבן ע"ש. ולדבריו היה מיושב קושית התוס' שהקשו דכבר תני במשנה העריב שמשו מותר לאכול בתרומה. ולפמ"ש הרמ"ע א"ש דאשמעינן כאן דדוקא תרומתן הוא דשרי ולא המורם מתודה אבל גוף דבריו חדשים הם וצריך סעד לתומכו:
במשנה ולא זו בלבד אלא כל מה שאמרו חכמים וכו'. מ"ש ולא זו בלבד ולא אמר סתם נראה עפ"י מה שהקשה השאגת אריה דאיך שייך בקריאת שמע עד חצות כדי להרחיק את האדם מן העבירה דשאני כל הני דגזרי שלא יבא לידי כרת אבל כאן כל החשש הוא שמא יתבטל מק"ש ומאי תקנו בזה שאמרו עד חצות א"כ לא יקרא ק"ש כלל. אמנם נראה דאם היה תקנת חכמים רק בקריאת שמע בלבד שפיר קשה אבל כיון דחכמים תקנו בכל הדברים שזמנם עד עמוד השחר להיות עד חצות לכך כללו גם קריאת שמע שיהיה רק עד חצות ויש שאמר ולא זו בלבד אלא כל מה שאמרו חכמים ובא ליישב קושיא זו ודו"ק: