רש"י/ברכות/יא/א
גמ' בשבתך בביתך פרט לעוסק במצוה. לקמיה מפרש מאי משמע:
ובלכתך בדרך פרט לחתן. ואע"ג דחתן נמי עוסק במצוה הוא אי לאו קרא יתירה לא נפקא לן מקרא קמא דכיון דעוסק במצוה לא כתיב בקרא בהדיא אלא מיעוטא בעלמא הוא דקא דרשינן מביתך וממעטינן מינה עוסק במלאכת מצוה דאיכא טרדא אבל חתן דטרדא דמחשבה בעלמא הוא שמחשב על עסק בתולים אי לאו קרא יתירה לא אתמעוט[1]:
הכונס את הבתולה פטור. שטרוד במחשבת בעילת מצוה:
מאי משמע. פרט לעוסק במצוה:
כי דרך. בשבתך ובלכתך הוקשו לדרך:
מי לא עסקינן כו'. כלומר מנלן דבדרך רשות לחודא איירי קרא הא קרא דרך סתמא כתיב וממילא משתמע נמי מיניה דרך מצוה ואפילו הכי אמר רחמנא ליקרי:
אי משום טרדא. דמחשבה פטרת ליה אפילו טבעה ספינתו נמי:
אלמה[2] אמר רבי אבא[3]. כמו למה[4] אמר [5]אע"פ שטרוד בצערו חייב בכל המצות חוץ מן התפילין שנאמר בהם פאר [6]ליחזקאל פארך חבוש עליך וגו' וכיון דבעו פאר ואבל מתגולל בצערו בעפר אין זה פאר:
טריד טרדא דמצוה. וכיון דאנן מיעוט בעלמא דרשינן פרט לחתן מסתייך אם ממעטת מיניה טרדא דמצוה:
וב"ה אמרי לך. נהי נמי דקרא למדרש מיניה פרט לחתן אתא ממילא ש"מ בלכת דידך הוא דמחייבת אלמא בדרך נמי קרי[7]:
עוסקין במלאכתן וקורין. לקמן מוקמינן לה בפרק שני (ד' טז.):
הטה רבי אלעזר בן עזריה. כב"ש:
לאחד שאמרו לו זקנך מגודל אמר להם יהיה זה כנגד המשחיתים. משל שלך דומה לאחד שאומרים לו זקנך נאה ומגודל והוא אומר להם הואיל וקלסתם אותו אף הוא יהיה כנגד המשחיתים הגדול הזה יהיה נתון לתער ולמספרים שאביא עליו ואשחיתנו:
עכשיו שאני הטתי. הרי אני כמקלס את מעשיך שהיית מוטה ואתה נזקפת:
ב"ה נמי אית להו מטין. דבמטין נמי שרו כדאמרינן לעיל מטין וקורין:
אבל. עכשיו כיון דעד השתא היית זקוף ועכשיו הטית אם לא נזקפתי אני יראו התלמידים ויקבעו הלכה:
לא קיימת כו'. וכי היכי דעשה כדברי ב"ה לא עשה ולא כלום לדברי ב"ש אף העושה כדברי בית שמאי לא עשה ולא כלום לדברי ב"ה:
מתני' בשחר מברך שתים וכו'. כדאמר בברכות ירושלמי שבע ברכות הללו על שם (תהלים קיט) שבע ביום הללתיך:
אחת ארוכה ואחת קצרה. אשתים לאחריה דערבית קאי (נ"א ארוכה אמת ואמונה קצרה השכיבנו[8]):
לחתום. בברוך:
שלא לחתום. כגון ברכת הפירות ומצות:
גמ' מאי מברך. שתים לפניה דשחר מאי ניהו:
- ↑ דכיון דעוסק במצוה לא כתיב בקרא בהדיא, אלא מיעוטא בעלמא הוא דקא דרשינן, מיסתייך אי ממעטת מיניה עוסק במלאכת מצוה בידים, אבל חתן דטירדא דמחשבה בעלמא הוא שמחשב על בעילת בתולים אי לאו קרא יתירא לא ממעיט (תשלום פירוש רש"י).
- ↑ בדפו"ר אלמ' וכ"ה בכ"י פרמה, וככת"י בגמ' הגורסים אלמא, וכ"ה בכ"י לונדון (ואין בעדי הנוסח כלפנינו בגמ').
- ↑ "רבי אבא" ליתא בכת"י [לונדון ופרמה], והמשך דברי רש"י "כמו למה אמר" הוא פירוש על ב' תיבות אלו.
- ↑ בכ"י פרמה כמו על מה אמר (וכ"ה "על מה" בכ"י לונדון).
- ↑ למה אמר אבל אע"פ (הגהות הב"ח) וכ"ה בכ"י לונדון ופרמה.
- ↑ בכ"י לונדון ופרמה דכת' פארך חבוש עליך ליחזקאל נאמר כשמתה אשתו וכיון דבעי פאר וכו'.
- ↑ אלמא בדרך נמי קרי שמע (תשלום פירוש רש"י).
- ↑ כנ' ע"פ תוס' ורש"י שברי"ף, אמנם בדפו"ר וכת"י ליתא, ואין כוונת התוס' אלא לפרש ע"פ רש"י שכ' אשתים לאחריה דערבית דלפי"ז הכוונה לאמת ואמונה והשכיבנו, וכלשון תוס' רבינו יהודה "פרש"י אשתים דלאחריה דערבית קאי דאמת ואמונה ארוכה והשכיבנו קצרה".
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |