בכור שור/שמות/כג

בכור שור שמות כג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

לא תשא על פיך שמע שוא. כלומר לא תוציא מפיך דבר שקר אפי' ביחידי וכ"ש שלא תשת ידך עם רשע להצטרף עמו לעדות שקר וחמס כי אז יבא לידי מעשה ורבות' דרשו לא תשא שמע שוא שלא תקבל לשון הרע:

ב

לא תהיה אחרי רבים לרעות. אע"ג שדין לילך אחרי רבים אם נראה בעיניך שאינם מכוונים יפה לא תהיה אחריהם מוטב להיות אחרי המיעוט ותתבטל כי מ"מ המעשה יעשה ברבים:

ולא תענה על ריב. לא תלמד סנגוריא על דברי הרבים לנטות אחרי הרבים לנטות הדין וכמו כפל מילה הוה אלא לעולם אמור סברתך שמא יחזרו לומר כדבריך ויצא הדין לאמיתו ורבות' דרשו לא כהטייתך לטובה הטייתך לרעה ולא תענה על ריב על רב:

ג

ודל לא תהדר בריבו. אל תהי צדיק הרבה שלא תאמר דל הוא וצדקה היא אם אזכנו אין נושאין פנים בדין:

ד

שור אויבך. אפי' איבך ואף מצוה יותר באויב מבאוהב כדי לכוף יצר הרע:

ה

וחדלת מעזוב לו. השנאה שבלבבך בתמיה:

עזב תעזב. השנאה כך תרגם אונקלוס וי"ל לשון סיועא כמו (נחמיה ג') ויעזבו ירושלים עד החומה:

ו

לא תטה משפט אביונך. לחייבו כי כבר הזהיר למעלה שלא לזכותו שלא כדין:

ז

מדבר שקר תרחק. הרחק מעליך דוברי שקרים ורכילים שעליו כבר הזהיר לא תשא שמע שוא ואז נקי וצדיק אל תהרוג כי השקרנים גורמים להרג צדיקים ונקיים:

נקי וצדיק. נקי מי שהוא נקי מן העון צדיק מי שיצא צדיק מן הדין כגון שעשה העברה בלא עדים ובלא התראה ונצדק בדין וא"ת יעשה רשע לחדי שינצל לכך נאמר כי לא אצדיק אני אקח הדין ממנו כי לי גלוי בירור הדבר:

ח

ושוחד לא תקח. אפי' לעשות דין אמת כי השוחד יעורך ויסלפך ותסלף הדין ומיהו שכר ביטולו מותר ליקח מזה כמו שהיה עושה קרנא:

ט

וגר לא תלחץ. בדין להטות דינו ולמעלה הזהיר עליו אפי' שלא בשעת דין ולכך אמר למעלה לא תונה וכאן לא אמר כי אם לא תלחץ ואגב שאמר לא תטה משפט אביונך אמר כאן וגר לא תלחץ ואחר שאמר לא תטה משפט וגר לא תלחץ אמר אך עבד להו חיות ומידת רחמנות:

י

שש שנים תזרע. ואכלו אביונך וגרים בכלל:

יב

ששת ימים תעשה מעשיך וינפש בן אמתך והגר. גם זו לטובה תעשה לו שלא ישתעבד בשבת ואע"פ שאני מזהיר אתכם על הגר לא תתחבר עמו יותר מדאי שלא ידבר עמכם מע"ז שהיתה לו ולכך אומר ובכל אשר אמרתי לכם תשמרו שהזהרתי אתכם על ע"ז תשמרו ואפי' שמותם לא תזכירו ולא ישמע על פיך ולפי שרוצה לומר החגים והוא סקבא דשתא פי' חבורה שמחמת השמחה אדם רגיל לומר דברים שלא כהוגן חזר והזהרם מכל אשר אמרתי שאפי' בשעת השמחה צריך להזהר בעצמו כלומר בכל דרכיך דעהו:

יד

שלש רגלים תחוג לי בשנה. ג' זימני שמחה בשנה ובשלשתם תעשה לי חג כדי שתהא שמחתכם לשמים בחג המצות על שיצאתם ממצרים בו לחירות וחג הקציר בשעת שאדם מתחיל לקצור קצירו שמח כדכתיב ושמחו לפניך כשמחת בקציר כאשר יגילו בחלקם שלל ותעשו שם חג כדי שתהיה השמחה לש"ש וחג האסיף כשאדם אסף תבואתו וכונס קיצו ומוסק את זיתו אז הוא שמח ותעשו אז חג כי אני רוצה להתערב בשמחתם לכך נאמר בחג הסוכות במקום אחר והיית אך שמח כלומר מאחר שאספת את הכל אין לך מחשבה כי אם לשמוח:

יח

לא תשחט על חמץ. כמו שאמרו רבות' לא תשחט את הפסח ועדיין חמץ קיים שלא תמהר לשוחטו:

ולא ילין חלב חגי. שלא תאחר הקטר אימרים עד בוקר שעמוד השחר פוסל בלינה. הגה"ה:

יט

לא תבשל גדי בחלב אמו. לפי הפשט בישול לשון גידול וגמר כמו (בראשית מ') הבשילו אשכלותיה ענבים וה"ק לא תניחנו לגדל ולגמול בחלב אמו שתאחרנו עד שתגדלנה האם בחלבה אלא בראשית תביאנו דומיית תחלת הפסוק שאמר ראשית ביכורי אדמתך. [והאמת כי אסר בשר לבשל בחלב כי החלב שגדלו וחי ממנו איך תבשלו בו דומיא דאותו ואת בנו ולא תקח האם על בנים ושהוא דרך אכזריות וגדי לאו דוקא אלא לפי שעז יש לה רב חלב והגדי דק וקטן שב' וג' יולדות בכרס ויכול לבשלה בחלבה וה"ה לכל בהמה חיה ועוף אלא שר' יוסי הגלילי חולק בעוף שלפי שאין לו חלב אם ולא מפני שהק' חס על הבהמה אלא שלא ינהגו ישראל דרך אכזריות הגה"ה]:

כ

הנה אנכי שולח מלאך. נביא שליח דליכא למימר מלאך ממש דלא אמר הק' לשלוח מלאך ממש עד שעשו העגל שאמר להם בכעס ולא קבלו אלא מלאך זה נביא:

כא

כי לא ישא לפשעכם. אם תמרה בו אין בידו לישא לפשעכם כי המורד בו הוא פושע בי כי שמי בקרבו כי הוא נקרא בשמי והוא שלוחי ואין בידו לסלוח מה שפושעים בי וא"ת א"כ מה יועיל לי כל אשמע לו לכך נאמר אם שמוע תשמע בקולו ועשית כל אשר אדבר כי מה שהוא אומר אני מדבר כי מפי הוא אומר ולכך אם תשמע לו הרי אתה שומע לי:

כה

את לחמך ואת מימיך. שלא יזיק המאכל:

והסירותי מחלה מקרבך. כמו כי אני ה' רופאיך ומשום ר' עובדיה ז"ל שמעתי וברך את וגו' שתהא ברכה ושפע מצויה בהם והסירותי וגו' שתהיה בריא בגופך ותאכלנו יפה כי מה יועיל רוב אוכל אם תהיה חולה לא תוכל לאכול וזה ישר בעיני:

כו

לא תהיה משכלה ועקרה. אשה שמפלת או שמתים בניה בחייה נקראת שכולה כמו (בראשית כ"ז) למה אשכל גם שניכם יום א' וגם עקרה לא תהיה בארצך כי כולם תלדנה:

את מספר ימיך אמלא. שתהיה זקן ומלא ימים ולא תמות בלא עתך כי הרשעים מתים בלא עתם כדכתיב (משלי י') ושנות רשעים תקצורנה:

לא

מים סוף. אשר במזרח ארץ ישראל:

ועד ים פלשתים. אשר במערב:

וממדבר. אשר בדרום:

ועד הנהר. אשר בצפון:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.