בכור שור/שמות/כד

בכור שור שמות כד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

ואל משה אמר. קודם מתן תורה:

עלה אל ה'. כמו שנאמר בוישמע יתרו ויקרא ה' אל משה אל ראש ההר ויעל משה:

ב

ונגש משה לבדו. כמו שנאמר שהזהירם הק' של ליקרב להר ואח"כ בא משה וסיפר להם:

ד

ושתים עשרה מצבה. שתקן משה מצבה לכל שבט ושבט כמו שנאמר והגבלת את העם סביב שהיו ג' שבטים במזרח וג' במערב וג' בצפון וג' בדרום וי"ל כי שתים עשרה אבנים למספר שבטי בני יעקב ומה שלא כרת כאן בין בתרי בהמה כמו במקום אחר להראות להם שאם לא יקיימו הברית יפרע מהם בדם לכך כרת בדם וכן הוא אומר (ויקרא כ,ו) והבאתי עליכם חרב נוקמת נקם ברית וכן מפ' בהגדה ולכך נאמר נעשה ונשמע נעשה מה שמצוה עלינו ונשמע נקבל ברית כמו אם שמוע תשמעו דמתרגמינן אם קבלה תקבלון:

ה

וישלח את נערי בני ישראל. הבכורים זה היה בה' סיון כמו שאמרו רבות':

ויעלו עולות. מספקא להו בחגיגה אי אילו עולות קאי אפרים דבסוף הפסוק אי עולות של כבשים היו ואע"ג דאיכא למ"ד דפשיטא ליה מ"מ לא ידענא היאך פשיטא ונקד עולות באתנחתא ולא דהיינו אפרים שבסוף הפסוק כדאמר ביומא לרב מספקא ליה לאיסא פשיטא ליה ונקדי' אתנחתא בעולות כי היכי דמצינו כי והכי דשמא האתנחתא מפסקת בין עולות לשלמים אע"ג דתרווייהו פרים ושמא אף בין פרים לכבשים:

ו

זרק על המזבח. קודם שקרא להם הדברים ולאחר שקרא להם זרק את החצי האחר על המזבח כדמת' אונקלוס:

ח

הנה דם הברית. נחלק לחציים הוא דם הברית וחלקתיו כי כן דרך כורתי ברית שחולקין ובין שני הבתרים הברית נכרת כדכתיב באברהם כשנכרת לו ברית בין הבתרים וכמו שכת' העגל אשר עברתם בין בתריו:

י

כמעשה לבנת הספיר. שפר"א בלע"ז והוא כעין תכלת בלי"ב (bleu, blau) בלע"ז ולפי שאין הספיר ניכר לכל אדם חזר ונתן סימן שהוא ניכר לכל:

עצם השמים לטהר. שהוא נטהר מן העננים כדכתיב (איוב ל"ז) ורוח עברה ותטהרם:

השמים. דומה לתכלת בלי"ב, ועוד דאיכא ספיר שהוא אדום כדכתיב (איכה ד') אדמו עצם מפנינים ספיר גזרתם והוא ייגינייצי"א גרנ"ט או רוב"י וזה כעצם השמים:

יא

ואל אצילי בני ישראל. [לא סמכם בידו כ"כ שלא יהו צריכין לאכול כדכתיב ויחזו את האלהים ויאכלו וישתו אלמא שנהנו מזיו השכינה אבל כ"כ לא נהנו שיכלו להתענות כמו שהתענה מ' יום ומ' לילה וכן כתב בפי' אבן עזרא משם יהודא קשטלין וכן אמר משם ר' ישעיה מטרנא הח"ר משה הגה"ה] ואל אצילי הבכורים לא שלח ידו כשנגלה להם הק' היו יראים מאד פן יוזקו כמו שאמר מנוח מות נמות כי אלהים ראינו וכשראו שלא שלח עליהם ידו ולא הוזקו הקבילו פני שכינה בלא היזק ויאכלו וישתו כי היו שמחים הרבה:

יב

ויאמר ה' אל משה. זה היה אחר עשרת הדברות:

יג

ויעל משה. ויהושע נשאר אל רגלי ההר להמתין לו:

יד

ואל הזקנים אמר משה שבו. המתינו לנו לי וליהושע כי יהושע נתקרב אל ההר יותר מהזקנים ומאהרן וחור ולכך לא ידע במעשה העגל:

מי בעל דברים. זהו שהוא רוצה להוציא מחבירו כי המחזיק לעולם שותק:

אליהם. לפי הפשט לדון ורבות' אמרו יגש ראיה עליהם ומכאן אמרו כלל גדול בדין המוציא מחבירו עליו הראיה וכשאין תפוס זה אלא כמו זה ומספקא מילתא יעשו הדיינין שודא כמו שניהם תלמידי חכמים שניהם שכינים שניהם קרובים חלוקים והוא דליכא למיקם עלה דמילתא היום או למחר כל דאלים גבר משום דלא ליתי לזילותא דבי דינאי:

מלכי עזרת השבטים, עשה באויבינו שפטים, ויהיו נזבחים ונשחטים, ולעמך הנמשכים והנמרטים, השפע דם ענב וחלב חטים, ובגדי צבעונין ותקון קישוטים, וכסף וזהב ורוב פשיטים, בסיימי אלה המשפטים.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.