עמר נקא/שמות/כג

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך


תרגום אונקלוס


מכילתא דרשב"י


רש"י
דעת זקנים
בכור שור
פירוש הרא"ש
הטור הארוך
חזקוני
ספורנו
רבנו בחיי
רלב"ג
רלב"ג - ביאור המילות


אבי עזר (על אבן עזרא)
אברבנאל
אדרת אליהו
אלשיך
הכתב והקבלה
העמק דבר
הרחב דבר
טעמא דקרא
יריעות שלמה
מזרחי
מיני תרגומא
מלבי"ם
מנחת שי
משאת המלך
משך חכמה
עמר נקא
צרור המור
תולדות יצחק
תורה תמימה


מראי מקומות


פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"לפרק זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

עמר נקא TriangleArrow-Left.png שמות TriangleArrow-Left.png כג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


ה[עריכה]

כי תראה וחדלת פעמים אתה חודל הא כיצד זקן ואינו לפי כבודו או כהן והוא בבית הקברות קשה כהן והוא בבית הקברות ייתי עשה וידחה את לא תעשה וכן זקן ואינו לפי כבודו ימחול על כבודו ויעזור דאין חכמה ואין עצה ואין תבונה לנגד ה' וכדאמר בגמ' בהיה לבוש כלאים פושטו ואפי' בשוק. וי"ל דעשה דממון שאני הואיל וממון נתן למחילה לכך לא דחי לא תעשה ולא כבודו של זקן זה:

ז[עריכה]

ונקי וצדיק אל תהרוג מנין ליוצא מב"ד חייב וכו' פי' שאין לפרשו אזהרה לעלמא שלא יהרוג את חברו שהרי כבר אמור וגם אין לפרשו אזהרה לב"ד שלא יהרגו מי שאינו חייב מיתה שהרי כבר נאמ' להם לא תטה משפט לכך פי' בו כל הדרשות הללו שפרש"י בכאן:

ח[עריכה]

ושחד לא תקח אפי' לשפוט אמת שאם להטות הדין הרי נאמ' לא תטה משפט צריך לישב נימא כי לעולם מיירי כדי להטות הדין וכדי לעבור עליו משעת לקיחת השוחד אעפ"י שלא חטא י"ל דא"כ הוה ליה לאקדומי הלאו דלא תקח שוחד ללאו דלא תטה משפט אבל צריך לישב היאך נוכל לומ' דמיירי כדי להטות משפט הלא כת' בסופו כי השוחד יעור וכו' ויסלף דברי צדיקים וי"ל דהיינו מפרשינן יעור ראות הלב שמתוך כך ישכח עונש המטה משפט שקרוי עול ומשוקץ חרם ותועבה. מהר"ר:

דברי צדיקים דברים המצודקים. קשה שהרי מלת דברי היא סמוכה למלת צדיקים ומשמעו לפי דקדוקו הדברים של אנשים צדיקים ולמה פירש שלא כמשמעו. י"ל דמאחר שלקח שוחד אין ראוי לקרותו צדיק:

ט[עריכה]

וגר לא תלחץ בהרבה מקומות וכו' מפני שסורו רע פי' לשון באושה וצחנה בתרגו' ויבאש וסרי כלומ' ריחו רע כלומר לא מבעייא מעשיו ומראהו אלא אפי' ריחו כלומר שכל הנטפלין עמו נענשין על ידו כדי שלא יקרא תגר:

יא[עריכה]

תשמטנה מלעבוד ונטשתה מאכילה לאחר זמן הביעור. ד"א תשמטנה מעבודה גמורה ונטשתה מלזבל ומלקשקש. קשה מאי ד"א י"ל שלפי הפי' הראשון אין פסוק ונטשתה מוסב על הארץ הנזכר' בפסוק ושש שנים תזרע את ארצך אלא על התבואה וזה זר מעט שיהא כנוי תשמטנה מוסב אל הארץ וכנוי ונטשתה מוסב על התבואה ואינה נזכרת במקרא שמן הדין היה לו לפרש כינוי ונטשתה ולכתו' ונטשתה את התבואה לכך פי' ד"א ונטשתה מלזבל ולקשקש דהשתא אתי שפיר כמו שפי' ד"א:

יג[עריכה]

ובכל אשר אמרתי אליכם תשמרו לעשות כל מצות עשה באזהרה וכו' זה שאמ' רב"י מצות עשה יותר ממצות לא תעשה דייק ליה מדכתיב ובכל ולא כתב ומכל. ומה שפי' אח"כ ד"א ובכל אשר אמרתי תשמרו ושם אלהים אחרים ללמדך ששקולה ע"ז ככל העברות וכו' קשה מאי ד"א י"ל שבא לישב למה לא כתב אזהרת ע"ז בתחלה קודם שיאמר ובכל אשר אמרתי אליכם תשמרו שמן הדין כך היה לעשות כדי שאזהרת ובכל אשר אמרתי אליכם תשמרו תחול גם על אסור ע"ז לכך פי' ד"א ואמ' שכתב ובכל אשר אמרתי אליכם תשמרו וא"כ אמ' ושם אלהים אחרים לא תזכירו ללמדך ששקולה ע"ז ויישוב הכתוב כך הוא אם אתם רוצים להשמר בכל אשר אמרתי אליכם שם אלהים אחרים לא תזכירו כלומ' הזהרו באזהרת ע"ז כי היא שקולה כנגד כל העברות ומה שאמ' רש"י העברות ולא אמר המצות לפי שכתו' תשמרו שהוא לשון לאו כדא':

טו[עריכה]

חדש האביב שהתבואה מתמלאת בו באביה. ד"א אביב לשון אב וכו' קשה מאי ד"א י"ל לפי שכתו' למועד חדש האביב ולפי הפי' ראשון היה יכול לומ' למועד האביב ולא היה צריך לכתוב חדש לכך פי' ד"א שעכשיו מתישב יפה שפי' חדש שהוא אב וראשון לבשול פירות:

כא[עריכה]

אל תמר בו לשון המראה וכו' נ"ל שבא רש"י לאפוקי מהמדרש שדרשו בו אל תמירני בו כלומ' לשון חלוף מן לא יחליפנו ולא ימיר אותו:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.