אילת השחר/שבת/כא/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף


לדף הבבלי
צורת הדף


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהמידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' שיעורים על עמוד זה באתר "קול הלשון"
לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רבינו חננאל
רש"י
תוספות
רמב"ן
רשב"א
מהרש"ל
מהר"ם
חי' הלכות מהרש"א
חי' אגדות מהרש"א
פני יהושע
חתם סופר
גליון מהרש"א
מהר"צ חיות
רש"ש
גליוני הש"ס
אילת השחר
שיח השדה

מראי מקומות
חומר עזר
שינון הדף בר"ת


אילת השחר TriangleArrow-Left.png שבת TriangleArrow-Left.png כא TriangleArrow-Left.png ב

דף כ"א ע"ב

ואסור להשתמש לאורה. נראה דבליעת השמן שבנר חנוכה אינו אסור בהנאה רק הנאת ראי' דנתנו רק לראותן בלבד ולא להשתמש ע"י ראייתן למנות מעות וכה"ג [וע"ע מש"כ להעיר בזה על החוו"ד סי' צ"ט, באילה"ש גיטין נ"ד ע"ב].

ועי' תוס' פסחים (כ"ו ע"ב ד"ה חדש) שהקשו דמבשל בשבת איך מותר לאכול בשבת נימא יש שבח גחלים שהם מוקצה בפת, ותירצו דזה נאמר רק באיסורי הנאה, משמע דמוקצה אינו איסורי הנאה ורק באכילה אסורין, וכיון דאינו איסורי הנאה לא נאמר דיש שבח גחלת בפת, דדין שבח בפת הו"ל רק איסור הנאה ומוקצה אינו איסור הנאה.


תוד"ה והמהדרין. שיסברו שכך יש בני אדם בבית. יל"ע דא"כ גם כשרק אחד מדליק עדיין אנשים לא יודעים, ויסברו שכך בני אדם יש בבית.

והנה בנר חנוכה היא המצוה היחידית שמברכין על הידור, דהרי מי שבירך על אתרוג ואח"כ בא לפניו אתרוג יותר מהודר אינו יכול לברך עליו, ואילו כאן חזינן שהבן ג"כ מברך על נרו, והן אמת שהגרע"א בתשובה (מהדו"ת סי' י"ג) כתב שהבנים מכונים שלא לצאת בברכת בעה"ב, אך בעלמא אין לעשות כן דגורם ברכה מיותרת, וכאן היא מצוה.


מעלין בקדש. צ"ב דאטו מה שמדליקין יותר נרות חשיב הוספת קדושה [שהרי זה מצוה ולא קדושה כדלקמן כ"ב א' וכי נר קדושה יש בו]. וצ"ל דודאי אינו מעלין בקדש כפשטיה, אלא הכונה שיש ענין יותר להרבות להתעסק במצוה, וכדמצינו כעי"ז לקמן (דף ק"ל א') שבמקומו של ר' אליעזר לא בטלה המלכות את המילה, ופירשו המפרשים דכיון שהתעסקו בעשיית המצות מילה יותר משאר מקומות כי התעסקו בעשיית איזמל וכו' לכן עמד להם הזכות שלא יבטלו מצות מילה, הרי שריבוי העסק לשם מצוה הוא יותר מצוה.


נעשה בו נס כו'. האחרונים מקשים למה הוצרך נס בחינם הרי טומאה הותרה בצבור, ונראה שהקב"ה חפץ להראות חיבתם של ישראל מחמת שמסרו נפשם ואע"פ שאלו שמסרו נפשם הי' רק יחידים מ"מ זה נחשב לכל ישראל שאפי' שיכולים להדליק בשמן טמא נעשה להם נס. ונראה דלמנחות הם היו משתמשין בשמן טמא דטומאה הותרה בצבור.


בנר חנוכה פטור. אין הפטור משום דיש לו רשות, דהא קיי"ל ב"ק דף ו') שפותקין הביבין בימות הגשמים ומ"מ אם הוזק בהן אחר חייב, אלא כאן שאני שהוא מצוה. ונראה דגם אם אינו חייב להדליק ברה"ר כגון בשעת הסכנה, מ"מ כשהדליק ברה"ר פטור, כיון שיש לו מצוה, ומ"מ אפשר שהעושה סוכה ברה"ר והוזקו בזה חייב, דאין לו מצוה כלל לעשות ברה"ר, משא"כ בנר חנוכה.


< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

ספרי אילת השחר מונגשים לציבור במסגרת 'אוצר הספרים היהודי השיתופי' לשימוש אישי לעילוי נשמתו הטהורה של רבנו אהרן יהודה ליב ב"ר נח צבי. הזכויות שמורות לבני רבנו יבלחט"א