שיחה:בבלי/שבת/כא/ב
מאי טעמא דרב קסבר כבתה אין זקוק לה ואסור להשתמש לאורה[עריכה]
"א"ר זירא אמר רב מתנה ואמרי לה א"ר זירא אמר רב אפתילות ושמנים שאמרו חכמים אין מדליקין בהן בשבת מדליקין בהן בחנוכה בין בחול בין בשבת א"ר ירמיה מאי טעמא דרב קסבר כבתה אין זקוק לה ואסור להשתמש לאורה."
קשה, מנ"ל שרב סבר שאסור להשתמש לאורה, אולי זה שהתיר בשבת הוא משום שיש נר שבת בבית להשתמש לאורו. או משום שנ"ח מונח על פתח הבית. (ע"פ חפץ השם ראה להלן אות ד).
בשולחן ערוך תרעג ב כתב: "הדלקה עושה מצוה לפיכך אם כבתה קודם שעבר זמנה אינו זקוק לה ואפילו כבתה בערב שבת קודם קבלת שבת כושעדיין הוא מבעוד יום אינו זקוק לה וכן אם לאחר שהדליקה בא לתקנה וכיבה אותה בשוגג אינו זקוק לה."
וקשה הרי רב סבר כאן שאין זקוק לה, ולפ"ד הש"ע הסיבה היא משום שההדלקה עושה מצווה, והנה להלן כב, א סבר שאין מדליקים מנר לנר, ולהלן כב, ב נאמר שאם הדלקה עושה מצווה מדליקים מנר לנר (מר דרור. ואין ליישב עפ"ד התוס' להלן כב, ב דרב אסר רק בקינסא, ע"ע, שהרי הרשב"א להלן חלוק עליהם וסבור שרב אסר גם בהדלקה מנר לנר. ועיין כנה"ג וט"ז שם). (ממשתמש:עמנואל בן חיים) מצולות ים (שיחה) 21:48, 25 בנובמבר 2020 (IST)
משמיה דר' ירמיה ולא קיבלה[עריכה]
"אמרוה רבנן קמיה דאביי משמיה דר' ירמיה ולא קיבלה כי אתא רבין אמרוה רבנן קמיה דאביי משמיה דר' יוחנן וקיבלה."
צל"ב מדוע לא קיבל את הדברים משמו של רב ירמיה. ובחפץ השם הסביר שאכן אביי קיבל מפי רב ירמיה את גוף הדברים בשם רב, אך הוא לא קיבל את ההסבר שרב אסר להשתמש לאורה, וזאת מכמה טעמים שהתבארו לעיל אות ג. וצ"ע, א"כ מדוע לא הקשה על דברי רב ירמיה ורב יוחנן מחמת אותם הטעמים. (ממשתמש:עמנואל בן חיים) מצולות ים (שיחה) 21:52, 25 בנובמבר 2020 (IST)
ואי נמי לשיעורה[עריכה]
ה. "ואי נמי לשיעורה."
וצ"ע, הרי מדליקים בפתילות ושמנים שאין האש נדלקת בהם יפה, וא"כ ליכא שיעורא (עמ"ש בזה ראש משביר). (ממשתמש:עמנואל בן חיים) מצולות ים (שיחה) 21:52, 25 בנובמבר 2020 (IST)
אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן שני זקנים היו בצידן כו'[עריכה]
"אמר רבה בר בר חנה א"ר יוחנן שני זקנים היו בצידן אחד עשה כב"ש ואחד עשה כדברי ב"ה זה נותן טעם לדבריו כנגד פרי החג וזה נותן טעם לדבריו דמעלין בקדש ואין מורידין." (הובא להלכה ברי"ף!)
וכתבו פר"ח ומהר"ם בן חביב בדרשותיו והגר"א, שרבה בב"ח הביא את הטעמים של אותם זקנים ללמד שהמהדרין מן המהדרין עושים גם נר לכל אחד ואחד, מה שלא נכון לפי הטעם דמעלין בקודש. ודלא כתוס' שמשמע מדבריהם שאינם עושים אלא ההידור של נר איש וביתו שיהיה ניכר שהנרות כנגד הימים היוצאים. ובביאור הלכה העיר שאולי הדברים נאמרו (ונפסקו ברי"ף) כדי ללמד שאפשר לעשות כב"ש בדבר שאינו מדינא, אלא בעניין ההידור. וצ"ע. (ממשתמש:עמנואל בן חיים) מצולות ים (שיחה) 21:52, 25 בנובמבר 2020 (IST)
אמר רבא צריך נר אחרת להשתמש לאורה[עריכה]
בפשטות היינו לפי שאסור להשתמש לאורה, וזה הטעם בהדלקת נר שמש בכדי שהשימוש יהיה לאור הנר שמש ולא לאור שאר הנרות. וצריך ביאור שהרי דעת רבא (עמוד א) בדעת רב הונא קסבר כבתה זקוק לה ומותר להשתמש לאורה. ואולי יש לומר דבדעתיה דרב הונא קאמר לה וליה לא סבירא ליה.
אך יותר היה נראה לומר שאכן דין זה שצריך נר אחרת להשתמש לאורה הוא גם למאן דאמר מותר להשתמש לאורה והיינו שבכדי שיהיה פרסומי ניסא בעינן שיהיה הכר שהנר הזה הוא נר של מצווה. ולפי זה את שפיר מה דסגי בנר שמש אף שרוב הנרות הם נרות של מצווה. אך צ"ב להלכה שקיימא לן אסור להשתמש לאורה למה סגי בנר שמש.
וכן מבואר ברש"י שכתב (ד"ה נר אחרת) נר אחרת, לעשות היכר בדבר. וכן כתב בד"ה ואי איכא מדורה כו' לפי שמשתמש לאור המדורה ויש היכרא שהנר של מצוה היא. וכ"כ בד"ה צריך נר אחרת, דאי לא לא הוי היכר. מצולות ים (שיחה) 14:03, 27 באפריל 2020 (UTC)
שם[עריכה]
רש"י: "צריך נר אחרת - דאי לא לא הוי היכר."
ולא פירש משום שאסור להשתמש לאורה, משום שלעיל פירש את דברי ר"ה שמותר להשתמש לאורה ומשמע שסבר כדבריו. (פר"ח [תרעג], מר דרור, ראש משביר והגר"א [על הש"ע, וכאן מחק המילים "להשתמש לאורה"].) וצ"ע א"כ מדוע רבא אמר לעיל בטעמא דר"ה שמותר להשתמש לאורה, הרי ממה נפשך - אם ישנו נר אחר אינו משתמש לאורה (כפי שנפסק בש"ע), ומניין לרבא שרב הונא סבר שמותר להשתמש לאורה; ואם מן הסתם ר"ה דיבר גם כשאין נר אחר - א"כ בהכרח שרבא חלק על ר"ה בחדא, והרי שאע"פ שפירש דבריו לא סבר כמותו. (ממשתמש:עמנואל בן חיים) מצולות ים (שיחה) 21:52, 25 בנובמבר 2020 (IST)
לשנה אחרת קבעום ועשאום ימים טובים בהלל והודאה[עריכה]
קשה טובא, מדוע לא הזכיר את העובדה שחייבו להדליק נרות חנוכה (ועיין מש"ב נר מצווה [משאש]). (ממשתמש:עמנואל בן חיים) מצולות ים (שיחה) 21:52, 25 בנובמבר 2020 (IST)