שיח השדה/שבת/כא/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שיח השדה TriangleArrow-Left.png שבת TriangleArrow-Left.png כא TriangleArrow-Left.png ב

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רבינו חננאל
רש"י
תוספות
רמב"ן
רשב"א
מהרש"ל
מהר"ם
חי' הלכות מהרש"א
חי' אגדות מהרש"א
פני יהושע
חתם סופר
גליון מהרש"א
מהר"צ חיות
רש"ש
אילת השחר
שיח השדה

מראי מקומות
חומר עזר
שינון הדף בר"ת


כבתה אין זקוק לה. כתבנו בזה בטעמא דקרא אחר פ' וישב בעניני חנוכה:

מצוה להניחו על פתח ביתו מבחוץ. וכ' התוס' ומיירי דליכא חצר כו'. אבל הרמב"ם פ"ד מחנוכה ה"ז לא חילק בין בית הסמוך לרה"ר אי לא משמע דס"ל דלעולם מניחו על פתח ביתו ומה שהק' התוס' מחצר ויש לו ב' פתחים כ' בהג"מ דהר"מ מפרש דל"ד חצר אלא בית שיש לו ב' פתחים ומה שהק' התוס' מנר שיש לו ב' פיות צ"ל דהר"מ מפרש כמש"כ הר"ן דמיירי שב' בנ"א דרו בחדר א' והדליקו כאו"א לעצמו, ונ' דהתוס' לא רצו לפ' כן משום שכתבו בד"ה והמהדרין דמהדרין מן המהדרין לא היו מדליקין נר לכ"א מבני הבית ולכך כ' כאן משמע לשני בתים דמסתמא כולי סוגיא כמהדרין מן המהדרין אבל הרמב"ם לשיטתו ברפ"ד מחנוכה שהמהדרין מן המהדרין צריכין ג"כ להדליק נר לכ"א מבני הבית לכן מיירי ההיא דנר שיש לו ב' פיות בב' בנ"א בבית א' שמדליק כ"א לעצמו ואולי זהו מקור הרמב"ם שכיון שמפרש על פתח ביתו ממש ק"ל הא הוי לזה מימין ולזה משמאל וע"כ שכ"א מבני הבית מדליק ומסתמא מיירי במהדרין מן המהדרין:

ובשעת הסכנה מדליקה על שלחנו ודיו. רש"י מפ' סכנת חבר שלקחו הנר והר"ן מפ' סכנת שמד שגזרו על המצות וכ' הב"ח סי' תרע"א דהר"ן לא ניחא לי' לפרש כרש"י דכיון שאין הגוי מתכוין להעביר על דת הו"ל לבטלה אפי' על שלחנו דהרי גם בבתים היו מחפשים כמש"כ התוס' אבל לפי' הר"ן א"ש דבגזרת שמד יהרג ואל יעבור אבל לשנות המקום מותר כמ"ש ריש כתובות גבי תקנת יום ד' ע"ש ורעק"א בשו"ע הק' עליו שהרי במ"ע ל"א יהרג ואל יעבור אפי' בגזרת שמד כמ"ש ביו"ד סי' קנ"ז ולא הבנתי הקושיא שהרי במניחה על שלחנו לא הי' שום סכנה לפי' הר"ן ונ' דרש"י ותו' מפרשים דהאי סכנה דהכא לאו סכנת פקו"נ רק סכנה שהיו לוקחין את הנר וזהו שעת הגזרה (כמו בכ"ד בגמ' שעת השמד או שעת הסכנה אפי' בעת חשש פחד גוים) ומה שלא היו מדליקים בחוץ הוא משום שלא היו מקיימים המצוה בזה דכמו דלפ"ד מ"ד כבתה זקוק לה אין מדליקין בפתילות ושמנים שאין נמשכין שצריך להדליק באופן שלא יכבה ה"נ כיון שהגוי יקח הנר לפני שידלק הזמן הו"ל כפתילות ושמנים שעומדים לכבות ואע"ג דקי"ל כבתה אין זקוק לה ומדליקין בפתילות ושמנים המסכסכים מיהו הכא שודאי יקחו גרע והו"ל כלא הדליק שיעור השמן דלכו"ע לא יצא עי' בשו"ע, ועיקר הטעם דהר"ן לא פי' כרש"י הוא משום קו' התוס' לקמן מ"ה א' וכ"כ התו' שם וע"ש ברש"י:

בתו"י ד"ה ובהא. אלא בהדיא הול"ל כו'. צ"ע א"כ מה כתבו התוס' לא הומ"ל מדליק סתם דה"א דוקא בחול ואיך הייתי אומר כן א"כ ניתני נר חנוכה מותר להשתמש לאורה וצ"ע:


מעבר לתחילת הדף
Information.svg

ספרי רבנו הגר"ח קניבסקי זללה"ה מונגשים לציבור בהורמנא דמרן זללה"ה (הזכויות שמורות)