רש"ש/ברכות/ב/ב: הבדלים בין גרסאות בדף
(עריכה) |
(מעביר לדף שיחה) |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | {{ניווט כללי עליון}} | ||
'''גמרא משהעני נכנס לאכול פתו במלח עד שעה שעומד ליפטר מתוך סעודתו.''' נ"ל פירושו, דדרך העני כשבא לביתו בעתותי ערב והוא רעב וסעודתו עדיין לא הוכנה כי ביתו ריקן, אוכל פת במלח כדי לשבור רעבונו קצת, וסעודתו העיקרית עוד תתמהמה זמן לא מעט עדי שתלך אשתו לקנות צרכי הסעודה ולתקנה ולבשלה{{הערה|ומ"מ לא תתאחר כ"כ עד סוף האשמורה הראשונה, ולכן אמרינן בגמרא 'סיפא ודאי פליגא אמתניתין'.}}. ובזה יתיישב מה שגמגמו המפרשים בזה, וקושיית התוס' {{ממ|[[תוספות/ברכות/ב/ב#משעה|ד"ה משעה]]}} עני גופיה מתי יתפלל{{הערה|שהרי לדברי רבינו אין הכוונה לסעודה אחת, אלא תחילה אוכל פת במלח ואחר זמן אוכל את סעדותו, ובזמן שבין אכילת הפת לסעודה יתפלל. ואף שהתוספות הוסיפו, וכיון שבא זמן קריאת שמע אסור להתחיל בסעודה עד שיתפלל ברישא, ועל זה לא הועיל רבינו בדבריו, מ"מ כוונת התוספות להקשות שתי קושיות ורבינו בא ליישב הקושיה הראשונה. עיין גנזי יוסף | '''גמרא משהעני נכנס לאכול פתו במלח עד שעה שעומד ליפטר מתוך סעודתו.''' נ"ל פירושו, דדרך העני כשבא לביתו בעתותי ערב והוא רעב וסעודתו עדיין לא הוכנה כי ביתו ריקן, אוכל פת במלח כדי לשבור רעבונו קצת, וסעודתו העיקרית עוד תתמהמה זמן לא מעט עדי שתלך אשתו לקנות צרכי הסעודה ולתקנה ולבשלה{{הערה|ומ"מ לא תתאחר כ"כ עד סוף האשמורה הראשונה, ולכן אמרינן בגמרא 'סיפא ודאי פליגא אמתניתין'.}}. ובזה יתיישב מה שגמגמו המפרשים בזה, וקושיית התוס' {{ממ|[[תוספות/ברכות/ב/ב#משעה|ד"ה משעה]]}} עני גופיה מתי יתפלל{{הערה|שהרי לדברי רבינו אין הכוונה לסעודה אחת, אלא תחילה אוכל פת במלח ואחר זמן אוכל את סעדותו, ובזמן שבין אכילת הפת לסעודה יתפלל. ואף שהתוספות הוסיפו, וכיון שבא זמן קריאת שמע אסור להתחיל בסעודה עד שיתפלל ברישא, ועל זה לא הועיל רבינו בדבריו, מ"מ כוונת התוספות להקשות שתי קושיות ורבינו בא ליישב הקושיה הראשונה. עיין גנזי יוסף.}}. ובחדושי הארכתי: | ||
'''תוס' ד"ה דילמא. וי"ל דה"פ ממאי כו'.''' פי' דביאת האור אל תחת לאופקנו הוא תיכף בשקיעת החמה מאצלינו כי אז תשלח קוי אורה לשמה ואח"כ כשתבוא השמש בעצמה לשמה אז אצלינו לילה ממש דהוא צאת הכוכבים ובק"א להט"א בסופו הארכתי קצת בזה. דרש נא שמה: | '''תוס' ד"ה דילמא. וי"ל דה"פ ממאי כו'.''' פי' דביאת האור אל תחת לאופקנו הוא תיכף בשקיעת החמה מאצלינו כי אז תשלח קוי אורה לשמה ואח"כ כשתבוא השמש בעצמה לשמה אז אצלינו לילה ממש דהוא צאת הכוכבים ובק"א להט"א בסופו הארכתי קצת בזה. דרש נא שמה: |
גרסה מ־20:39, 4 בנובמבר 2021
גמרא משהעני נכנס לאכול פתו במלח עד שעה שעומד ליפטר מתוך סעודתו. נ"ל פירושו, דדרך העני כשבא לביתו בעתותי ערב והוא רעב וסעודתו עדיין לא הוכנה כי ביתו ריקן, אוכל פת במלח כדי לשבור רעבונו קצת, וסעודתו העיקרית עוד תתמהמה זמן לא מעט עדי שתלך אשתו לקנות צרכי הסעודה ולתקנה ולבשלה[1]. ובזה יתיישב מה שגמגמו המפרשים בזה, וקושיית התוס' (ד"ה משעה) עני גופיה מתי יתפלל[2]. ובחדושי הארכתי:
תוס' ד"ה דילמא. וי"ל דה"פ ממאי כו'. פי' דביאת האור אל תחת לאופקנו הוא תיכף בשקיעת החמה מאצלינו כי אז תשלח קוי אורה לשמה ואח"כ כשתבוא השמש בעצמה לשמה אז אצלינו לילה ממש דהוא צאת הכוכבים ובק"א להט"א בסופו הארכתי קצת בזה. דרש נא שמה:
- ↑ ומ"מ לא תתאחר כ"כ עד סוף האשמורה הראשונה, ולכן אמרינן בגמרא 'סיפא ודאי פליגא אמתניתין'.
- ↑ שהרי לדברי רבינו אין הכוונה לסעודה אחת, אלא תחילה אוכל פת במלח ואחר זמן אוכל את סעדותו, ובזמן שבין אכילת הפת לסעודה יתפלל. ואף שהתוספות הוסיפו, וכיון שבא זמן קריאת שמע אסור להתחיל בסעודה עד שיתפלל ברישא, ועל זה לא הועיל רבינו בדבריו, מ"מ כוונת התוספות להקשות שתי קושיות ורבינו בא ליישב הקושיה הראשונה. עיין גנזי יוסף.
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |