רב נסים גאון/ברכות/ב/ב
חלוקתם של רבי יהודה ורבי יוסי בבין השמשות שנויה היא בהא ברייתא דפרק במה מדליקין (דף לד) תנו רבנן בין השמשות מן היום ומן הלילה, ספק כולו מן היום ספק כולו מן הלילה, ומטילין אותו לחומרי שני ימים. איזהו בין השמשות משתשקע החמה כל זמן שפני מזרח מאדימין, הכסיף התחתון ולא הכסיף העליון בין השמשות, הכסיף העליון והשוה לתחתון לילה, דברי רבי יהודה. רבי נחמיה אומר, בין השמשות משתשקע החמה כדי הילוך חצי מיל. רבי יוסי אומר, בין השמשות כהרף עין זה נכנס וזה יוצא אי אפשר לעמוד עליו. וכולן שוין הן שהעת הנקרא בין השמשות ספק יום ספק לילה הוא אין יוצאין בו ידי חובת היום ולא ידי חובת הלילה. כל המצות הנוהגות ביום אין יוצאין בהן ידי חובה בבין השמשות, שאינו ודאי יום. וכל המצות הנוהגות בלילה אין יוצאין בהן ידי חובה וכו'. וגם הם שוין בטבילה, שצריכה להיות בשעה שהוא יום ודאי שאין בה ספק, (כדתנן) [כדתניא] (בפסחים דף צ ועוד) כל חייבי טבילות טבילתן ביום, נדה ויולדת טבילתן בלילה, לא חלקו אלא בשעה שהיא בין השמשות אי זו היא וכמה שיעורא, וסבר רבי יהודה כי מעת שקיעת החמה ועד שיסתלק זהרה מעל הארץ ויכסיף דמדומה מן הרקיע זהו בין השמשות שהוא ספק יום ספק לילה, והטבילה צריכה להיות קודם זה העת לדעתו. ורבי יוסי חלק עליו ואמר כי זה העת שקרא אותו רבי יהודה בין השמשות, יום הוא ודאי, ואין בו ספק, ומותר לטמא לטבול בו. וכי בין השמשות שהוא ספק, עת דחוק הוא למאד, ושיעורו כהרף עין סמוך ליציאת הכוכבים, דאמרינן (שבת דף לה) אמר רב יהודה אמר שמואל בין השמשות דרבי יהודה לרבי יוסי טובלין בו כהנים. ואמרינן התם במסכת נדה בפרק בא סימן התחתון (דף נג) האיך תנא סבר שלים בין השמשות דרבי יהודה והדר מתחיל בין השמשות דרבי יוסי והאי תנא סבר בין השמשות דרבי יוסי מישך שייך בדרבי יהודה.
ועל עיקר זו החלוקה שישנה ביניהם, באו הדברים שבין רבי מאיר ורבי יהודה בכאן. כי רבי מאיר התיר לקרוא קריית שמע של ערבית משעה שהכהנים טובלין וכשהשיב עליו רבי יהודה לפי דעתו כי הטבילה אינה (אלא) לאחר שקיעת החמה כי אותו העת מתחילין בין השמשות להכנס ואינה לטבילה אלא קודם שקיעת החמה והאיך יוצאין באותו העת ידי חובתן מקריית שמע של ערבית ועדיין היום עומד. אמר לו רבי מאיר, אני איני סובר כדעתך בבין השמשות, אלא כי העת שאתה קוריהו בין השמשות, הוא אצלי אני, ודאי יום שאין בו ספק ומותר לטבול בו. ואני סובר בבין השמשות כדעתו של רבי יוסי שהוא כהרף עין ואי אפשר לעמוד עליו, ואל תשיבני אתה מדרך הדעת שלך, כי איני סובר כדבריך אלא כרבי יוסי אני סובר. ולפיכך אמרתי משעה שהכהנים טובלין.
ופסקינן הלכתא (שבת דף לה) כרבי יהודה לענין שבת לחומרא. וכרבי יוסי לענין תרומה, דלא אכלי כהני עד דנפיק בין השמשות דרבי יוסי לחומרא נמי:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |