רלב"ג/שמות/טו

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־15:53, 21 ביולי 2020 מאת מושך בשבט (שיחה | תרומות) (סדר בשורות, תגים, רווחים, תבניות וכו' (בוט))
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך


תרגום אונקלוס


מכילתא דרשב"י


רש"י
רמב"ן
דעת זקנים
אבן עזרא
בכור שור
פירוש הרא"ש
הטור הארוך
חזקוני
ספורנו
רבנו בחיי
רלב"ג
רלב"ג - ביאור המילות
רשב"ם


אבי עזר (על אבן עזרא)
אברבנאל
אלשיך
הכתב והקבלה
העמק דבר
הרחב דבר
טעמא דקרא
יריעות שלמה
מזרחי
מיני תרגומא
מלבי"ם
מנחת שי
משאת המלך
משך חכמה
נחל קדומים
עמר נקא
צרור המור
תולדות יצחק
תורה תמימה


מראי מקומות


פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"לפרק זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

רלב"גTriangleArrow-Left.png שמות TriangleArrow-Left.png טו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


א[עריכה]

אז ישיר משה וגו' עד ויסע משה את ישראל

ביאור דברי הפרשה והשירה

אז שר משה וזאת השירה ולמדוה ממנו ישראל ושוררות יחד. ויאמרו לאמר הנה ראוי שאשיר ואשבח השם יתע' בהמשלים ודמיונים כי גאה גאה מאד מלספר שבחיו ועצמותו וכאלו אמר זה להתנצל על אשר יתארהו באלו התארים ידבר בהם בלשון בני אדם הנה ירה בים סוס ורוכבו במהירות נפלא עוז השם יתע' להגיע הע כאשר ירצה והפלגת טובו וחסדו וזה הפועל בעינו היה לי לישועה או יהיה הרצון בזה כי הש' יתע' גאה מאד ורחקה מדרגתו מאד מאלו הענינים השפלים רוחק נפלא ועם כל זה הגיע מיתרון השגחתו שירה בים סוף סוס ורוכבו הנה זה המקרה היה עוז וכריתה חזקה ועם כל זה היה לי לישועה כי בו נשלמה ההצלה לישראל מיד המצרים עם שהרע בעינו שהגיע למצרים היה לישראל לישועה כי זה הפלא העצום שראו בזאת המכה הביאם להאמין בבשם יתעלה אמונה שלמה או ירצה בזה שהשם יתע' הוא עוז וטוב ר"ל שכבר יגיע ממנו לנמצאות פעם עוז ופעם טוב ור"ל בעז הרע אשר יתקוף האדם וינצחהו וזה שכבר יגיע ממנו רע מה לנמצאות במקרה אבל היה לי לישועה תמיד ר"ל שמיתרון השגחתו בי יצילני מהרעות הנכונות לבא עלי הנה זה הוא אלי ומנהיגי ולזה לא יזיקני הרע הנכון לבא עלי מפאת הגרמים השמימיים ואתאר אותו בתארים מורים על היותו כח בגוף ואם אין הענין כן כדי לפרסם שבחיו או ירצה בזה שכבר אתאר אותו בתארי מורים על תכלית הנוי והיופי וזה בעינו היה מנהיג אבותי ומשגיח בם וארומם אותו בתארי על כל שאר הנמצאות כי אין בהם מי שיהיה מהיקש ויחס בינו וביניהם הנה השם יתעלה הוא אדון המלחמה כי הוא יביא תמיד הרע על אויביו כאשר ירצה ומי שהוא אדון המלחמה יי' שמו כי אין שם זולתו מי שיהיה שליט בכל אשר ירצה הנה הוא סבב בעומק מחשבותיו להביא בים מרכבות פרעה וחילו במהירות נפלא כי הוא סבב שישובו ישראל לחנות בין מגדול ובין הים בדרך שיחשב פרעה כי הם נבוכים בארץ ויחזק לבו לרדוף אחריהם וסבב גם כן בזה האופן שטבעו בים סוף מבחר גבורי פרעה כדי שייראו הנשארים מרדוף עוד אחרי בני ישראל הנה תהומות הים כסו אותם ירדו במצולות הים כמו אבן שירד שם במהירות נפלא ליתרון כבדותו וכזה אמר שבמהירות נפלא סבב השם יתע' שירדו במצולות הנה ימינך השם יתע' והוא מה שיושפע ממך מהטובות הוא אדיר בכח להביא באמצעיתו רע נפלא לאויבך וזה הוא תכלית הפלא ר"ל שיגיעו מפועל הטובות מהצד אשר הוא פועל הטובות כמו אלו הרעות הנפלאות כי השם יתע' לא יפעל הרע בזולת זה האופן הנה ברוב גאונך ורוממותך מענין הרעות ר"ל שאין מדרכך לפעול אותם מצד מה שהם רעות בו בעינו תגיע הרעה לקמיך עד שתהרוס אותם ותשלח חרונך ויאכלם כקש שיאכלהו האש במהירות נפלא וזה הוא ענין נפלא כמו שקדם וכבר ביארנו באי זה אופן יגיעו מהשם יתע' אלו הרעות בספר מלחמות יי' אמר על דרך משל הנה ברוח אשר יצא מאפך נתקבצו מי הים לצד אחד ונעשו כמו ערמה והנה אמר זה מפני כי מהאף לא יוכל האדם להוציא רוח גדול אבל יוציא הרוח הגדול מפיו וכאלו אמ' שבמעט מכחו השיב זה הרוח הנפלא שדחה מי הים לצד אחד כל הלילה והציבם כמו נד ונגב קרקעית הים אשר הלכו בו באופן שלא היה בו טיט אמר פרעה ארדוף ישראל ואשיג אותם כי הם חונים על הים ולא יוכלו לברוח אחלק שללם לעמי תאספם נפשי אל מקום אחד סמוך לים ולא ימלט אחד מהם הנה כשאשיגם בכמו זה האופן אריך חרבי ואקח כל קניניהם לא ישאר דבר הנה נשפתה ברוחך שחדשת והשב עליהם מי הים וסבבת שנהפך אליהם הרע אשר יזמו לעשות במהירות נפלא עד שצללו במים אדירים כמו שיצלול העופרת במהירות נפלא ליתרון כבדותו. מי כמוך בשאר השכלים הנפרדים מי כמוך שיהיה נאדר בקודש ר"ל ששאר הנבדלים הם קדושים אך הוא יתע' נאדר בקדש עד שאין יחס בינו וביניהם והוא נורא תהלות. כי כל אחד מהנמצאות יירא מלספר תהלותיו כי לא יוכל והוא עושה פלא לשנות טבע המציאות כאשר ירצה ואע"פ שכבר יעשה זה באמצעות השכל הפועל כמו שביארנו בששי ממ"י הנה השכל הפועל יעשה זה מצד השפע השופע עליו מהשם יתעלה כמו שהתבאר שם הנה נטית ימינך להטיב לישראל ובפועל ההוא בעינו סבבת שבלעה הארץ המצרים ואמנם אמר זה לפי מה שאחשוב כי כבר נהפכה הארץ אשר היו שם פרעה וחילו לטיט כששב עליהם מי הים וטבעו בטיט ההוא או טבעו בטיט אשר היה במצולות הים כשדחו המים אותם שם הנה זה תכלית הפלא כי בחסדך והוא הטוב השופע ממך נחית עם זו וגאלת אותם מיד המצרים ובעוזך וביד החזקה והם המכות הנפלאות הבאת על המצרים הגיע לישראל מהטוב יותר מה שהגיע להם בחסדך וזה כי נהלת אותם אל נוה קדשך וקרבת אותם לעבודתך כי בזה הכירו וידעו כי אתה יי' לעוצם הנפלאות ההם עד שזאת האמונה שקנו זה היתה כלי להנחילם הארץ בעבור מה שהוישרו בו לעבודת השם יתע' ובהיות הענין כן הנה הגיע להם מחסדך טוב גופיי ומעוזך הגיע לה' טוב נפשיי אשר הוא נפלא מהטוב הגופיי לאין קץ עם שממנו גם כן תשלם להם ירושת הארץ שהוא טוב גופיי והוא גם כן טוב נפשיי באופן מה לרוב הכנתה אל שידבק בה השפע האלהי והנה מצד אחר גם כן היה זה הענין כלי להנחיל ישראל את הארץ מצד האימה והפחד שהפיל על האומות ההם וזה שכבר שמעו רבים עמים אלו הנפלאות ופחדו וייראו מאד חיל אחז יושבי פלשת לפחדם שיבואו ישראל להלחם עמהם שדי אדום ואלופיו נבהלו ושרי מואב וגבוריו אחז אותם רעד ורתת נמוגו כל יושבי כנען לפחדם מהם תפול עליהם אימתה ופחד בגדול זרועך וגבורתך הנפלאה ימות לבם עד שיהיה כאבן דומם כמו שתמצא בספר יהושע שאמרה רחב למרגלים ידעתי כי נתן יי' לכם את הארץ וכל נפלה אימתכם עלינו וכי נמוגו כל יושבי הארץ מפניכם כי שמענו את אשר הוביש יי' את מי ים סוף מפניכם וגו'. ונשמע וימס לבבינו ולא קמה עוד רוח באיש מפניכם וזאת האימ' והפחד תהיה לאומות האלו עד שיעבור עמך אשר קנית את הירדן ותביא אותם ותטעם בהר נחלתך והוא הר המוריה שהיה בו בית המקדש הוא מכרון אשר פעלת לשבתך ר"ל שבו תמצא תכלית ההכנה אל שידבק בו השפע האלהי והוא המקדש אשר כוננו ידיך להשרות שכינתך בו והנה זכר הר המוריה לבד מבין ארץ ישראל כי הוא המקום הנבחר שבארץ ישראל כאלו אליו היתה הכונה בירושת הארץ הנה הש' יתע' יתפרסם מענינו לאנשים לעולם ועד שהוא שליט על הנמצאות ומולך עליהם לעשות מהם כחפצו וזה שכבר הגיע מתכלית גבורתו שסבב להביא סוס פרעה ברכבו ובפרשיו בים והשיב עליהם מי הים בעת שהיו בני ישראל הולכים ביבשה בתוך הים והנה לקחה מרי' הנביאה התוף בידה ויצאו כל הנשים אחריה בתופים ובמחולות ואמרה להם מרים שירו ליי' כי גאה גאה סוס ורוכבו רמה בים ואולם התועלו' המגיעו' מזאת השירה הם י':

התועלת הראשון הוא במדות. והוא שראוי לאדם לתת שבח והודאה לשם יתעלה על שגמלהו מהטובות כי בזה מההישרה אל ההאמנה בשם יתע' מה שלא יעלם ולזה ספרה התור השמשה ובני ישראל שרו השירה הזאת ליי' לתת לו תודה על מה שגמלם מהטוב:

התועלת השני הוא בדעות. והוא להודיע שמעלת השם יתע' עצומה מאד עד שלא יפול יחס בינו ובין הדברים אשר אצלנו ולזה ראוי כשנרצה לספר שבחי השם יתעלה שנדבר בדרך השיר וההמשל כי גבהה מדרגתו מאד עצמה מספר ולזה אמר אשירה ליי' כי גאה גאה:

התועלת הג' הוא דעות. והוא להודיע כי הרע אשר יפול בנמצאות על צד ההכרח ישמר ה' ממנו הדבקים בו וזהו מה שאמר עזי וזמרת יה ויהי לי לישועה וזה כי הטוב הוא המכוון מעצמו מהש' יתע' והרע שיגיע במקרה מהטוב המסודר ממנו התחכם השם יתע' להציל ממנו האנשים הטובים כשידבקו בו על צד ההשגחה הפרטית ובזה האופן הציל השם יתע' ישראל מיד מצרים כי לפי מה שיתחייב מהגרמים השמימיים לא הגיע הקץ עדין אל שיצאו מעני מצרים כמו שביארנו במה שקדם ולזה גם כן אמר זה אלי ואנוהו ר"ל שאינני תחת סדור ממשלת הכוכבים אבל השם יתע' הוא משגיח בי ומנהיג אותי:

התועלת הד' הוא בדעות. והוא להודיע שכבר יגיעו בכאן רעות לרעים על צד ההשגחה בטובים ואע"פ שאין מדרך השם יתע' שיבואו ממנו רעות אבל יבואו ממנו מהצד אשר הם טובות ולזה אמר שהשם יתע' וימינו תרעיץ אויב ושהוא יהרוס קמיו ברוב גאונו כמו שביארנו:

התועלת הה' הוא בדעות. והוא להודיע יושר ה' שכבר יביא השם יתע' על האנשים מדה כנגד מדה וזו כי פרעה חשב לכלות ישראל עד בלי השאיר להם שריד כמו שספר אמר אויב ארדוף אשיג והשם יתע' סבב שהיה הענין בהפך כי מישראל לא נפקד איש ומפרעה וחילו לא נשאר אחד ועוד כי הוא רצה להשליך כל הזכרים הילודים לישראל היאורה כדי שיכלה ישראל והנפך זה כי הוא וחילו טבעו בים סוף:

התועלת הו' הוא בדעות. והוא להודיע שאין יחס בינו ית' ובין שאר נבדלים ולזה אמר מי כמוך באלים יי' וכבר בארנו זה במה שאין ספק בו בחמישי מספר מלחמו' יי':

התועלת הז' הוא להודיע שענין קריעת ים סוף היה בו תועלת להנחיל את הארץ לישר' מצד אחד זולת מה שנמשך ממנו להביא ישר' להאמין ביי' ומשה עבדו שהי' עשר גדול להביא ישר' לגבול מהשלמו' שיהיו ראוי' לירושת הארץ כמו שאמר נהלת בעזך אל נוה קדשך וזה הצד האחר הוא מה שהפיל מהאימה והפחד על האומו' ההם כששמעו שהוביש יי' את מי ים סוף מפניהם כמו שאמר אז נבהלו אלופי אדום אילי מואב:

התועלת הח' הוא להודיע. שלא הי עקר הכונה במה שיעד השם יתעלה הארץ לישראל רבוי הפירות הנמצאים שם אבל היתצה הכונה בזה בעבור המצא שם השפע האלהי יותר ממה שימצא בשאר המקומות ולזה לא זכר משה מענין ירושת הארץ בזאת השירה כי אם הר המוריה. אמר תביאמו ותטעמו בהר נחלתך. ובאר שהוא מקום שידבק בו השפע האלהי ואלו היתה הכונה הראשונה בירושת הארץ רבוי הפירות היה זוכר גם כן שאר המקומות לא הר המוריה לבד אלא שעם כל זה תמצא שכבר היה רבוי הפירות נמצא בארץ ישראל כמו שזכרה התורה והיה זה התועלת מגיע מירושת הארץ על הכונה השנית עם מי שהוא עוזר להמשיך ליושבי' בה השפע האלהי כי לא יתכן שישתדל האדם בהשלמת נפשו בשלם שבפנים עם היותו חסר לחם ושמלה ושאר הענינים ההכרחיים לעמידת גופו:

התועלת הט' הוא להודיע שזאת האמונה השלמה שהתפשטה בישראל או תשאר נצחית בדרך שיתפרסם תמיד מלכות השם יתע' ושולטנותו על הנמצאות לעשות מהם בהפצו וזה מה שאמר יי' ימלוך לעולם ועד:

התועלת הי' הוא להודיע שאין מן הראוי שיכנסו אלו הנשים לספר שבחי השם יתעלה בכמו אלו העמוקות לחסרון דעתן. ולזה לא זכר בשירת הנשים כי אם מלות מועטות. ואולם בני ישראל שרו כל השירה הנפלאה הזאת. ולזאת הסבה בעינה לא חייבה התורה הנשים בתלמוד תורה ובשאר המצות הנוהגות מנהגה אמרו ז"ל כל המלמד את בתו תורה כאלו מלמדתה תפלות:

כב[עריכה]

ויסע משה וגו' עד ויבא עמלק

ביאור דברי הפרשה

והנה שאר דברי זה הספור מבוארים עם מה שקדם מהדברים. ואולם התועלות המגיעות ממנו הם ששה:

התועלת הא' הוא להודיע רבוי הנפאלות שחדש השם יתעלה לישראל כדי שיאמינו בו ויהיו נכוני' לקבל התורה השלמה המישרת אל כל השלמיות עם מה שהיה מהקושי להעתיק ישראל אל זאת האמונה האמתית מצד מה שנשקעו בו מרעו' המצרים ומנהגיהם עד שכבר היו בועטי' תמיד בשם יתעלה ובמשה ניביאו והיה קשה להם הוציא אותם ממצרי' כו שנזכר בזה הספור פעמים רבות וזה היה כולו לחוזק השגחתו באבות כדי שישובו ישראל באופן מהשלמות שיהיו ראוים לירושת הארץ אשר בא ייעוד הש' יתע' לאבות לתת אותה לזרעם:

התועלת הב' הוא בדעות. והוא להודיע שהשם יתעלה יציל הדבקים בו ההולכים בדרכיו מהרעות הנכונות לבא עליהם כמו שאמר והיה אם שמוע וגו'. כי אני יי' רופאך:

התועלת הג' הוא להודיע איך התחכם השם יתעלה תכלית ההתחכמות שיאמינו ישראל במצות שבת כדי שיוכנו יותר לקבול התורה עם שמצות שבת היא פנה תורתינו תוריית עצומה כי היא מורה על חדוש העולם אשר הוא פנת תורתנו ולזה סבב השם יתעלה שיכירו ישראל גודל מעלת יום שבת באמצעות המן קודם שיגיד להם משה זאת המצוה:

התועלת הד' הוא במדות. והוא שאין ראוי לאדם לסגף נפשו למנוע ממנו מזונו ההכרחיי ואין ראוי לו גם כן שיאכל יותר מן הראוי לעמידת גופו ולזה צוה השם יתעלה ישראל שילקטו עומר לגולגולת על צד האומר וסבב השם יתעלה על צד המופת שכאשר מדדו זה לא מצא כל אחד מהם כי אם השעור הראוי כי הכונה האלהית היתה שיהיה להם לחם חקם לא פחות ולא יותר להרגילם במדת ההסתפקות ולהרחיק מהם מה שיעשו שאר האומות לצער נפשם וידמו לעבוד השם יתעלה בזה האופן ולזאת הסבה גם כן צוה שלא יותיר איש ממנו עד בקר:

התועלת הה' והוא במצות. והוא מה שנתבאר מזה הספור שההוצאה מרשות לרשות היא אסורה בשבת ולזה צוה שלא יצא איש ממקומו ללקט המן:

התועלת הו' הוא להודיע מה שצוו להשאיר מלא העומר מן למשמרת להודיע לדורות הבאים אחריהם זה הפלא העצום כי בהאמנה בנפלאות היא מהגדולות שבפנות התוריות ולזה רצה השם יתעלה שתמשך זאת האמונה לדורות הבאים בהתפרסם להם זה הפלא העצום:


·
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון