מיני תרגומא/בראשית/מט

מיני תרגומא בראשית מט

ה

שם סימן מ"ט פסוק ה' ו' כתב הרמב"ן שמעון ולוי אחים וכו' והנכון בעיני שאומר כי שמעון ולוי אחים גמורים דומים ומתאחים זה לזה בעצתם ומעשיהם וכבר פירשתי כי יעקב קצף על שמעון ולוי בהרגם אנשי העיר בעבור שעשו חמס כי הם לא חטאו להם כלל ובאו בברית ונמולו ואולי ישובו אל ה' ויהיו כלם בכלל אנשי בית אברהם ומן הנפש אשר עשו. ועוד חרה לו שלא יאמרו כי בעצתו נעשה הדבר ויהיה חילול השם שיעשה הנביא חמס ושוד וזה טעם בסודם אל תבא נפשי התנצל שלא היה בסודם בענותם במרמה ובקהלם לא נתייחד כשבאו על העיר והרגום ולכן יקלל אפם ועברתם וכן תרגם אונקלוס ברזיהון לא הות נפשי באיתכנושיהון למהך וגו' ופי' כלי חמס וכו' [ועיין בזה גם ברש"י] ואמר אונקלוס כי טעם שׁוֹר כמו שׁוּר בשורק מן בנות צעדה עלי שׁוּר ותרגם בו שור סנאה מן ותבט עיני בשורי וטעם שעקרו עיר מוקפת חומה את טפם ואת נשיהם אחרי הרגם את אנשי העיר וכו' ע"ש:

ט

שם פסוק ט' דן ידין עמו תרגום אונקלוס בְּיוֹמוֹהִי יִתְפְרֵק עַמֵּיהּ עיין רמב"ן:

כב

פסוק כ"ב בנות צעדה עלי שור תרגום אונקלוס תְּרֵין שִׁבְטִין יִפְקוּן מִבְּנוֹהִי יְקַבְּלוּן חוּלָקָא וְאַחְסַנְתָּא שיהיו שנים בקבלת הנחלה וטעם חולקא חלק בכור ואחסנתא ירושת הפשוט. עיין פירוש הרמב"ן (לעיל סימן מ"ח פסוק ו') שהאריך בזה:

< הקודם · מעבר לתחילת הדף