מראי מקומות/ויקרא/כה

מראי מקומות ויקרא כה

פסוק ו

תהיה כל תבואתה לאכול

בפנים יפות הקשה מהי תוספת זו, ולמה לא סגי לכתוב 'ולבהמתך' וגו' כהמשך לפסוק הוקדם שם מפורש ש'היתה שבת הארץ לכם לאכלה'. ויישב, שרישא קרא איירי בראוי לאכילת אדם, וסיפא דקרא בראוי לאכילת בהמה.

פסוק כ

וכי תאמרו מה נאכל וגו'

בשם אחי החסיד המפורסם – שיש לדקדק שהתורה יצאתה כאן מדרכה, שדרך הקרא לכתוב איזה יתור לשון בפסוק, אפילו אות אחת, ועל ידי זה מתורץ כמה קושיות, אבל הקושיא לא נכתבה בתורה, וכאן נכתבה הקושיא בתורה, וטוב היה שלא לומר כי אם וצויתי את ברכתי, וממילא לא יקשה שום אדם לומר מה נאכל. ונראה שהשי"ת כשברא העולם השפיע מטובו צינורות מושכים שפע לצרכי בני אדם, ודרך השפע שלא להפסיק כלל, אלא כשהאדם נופל ממדרגתו ואין לו בטחון בבורא ב"ה המשגיח האמיתי הזן ומפרנס ברווח בלי הפסק כלל, אז עושה האדם ההוא במחשבתו ההיא אשר לא מטוהר פגם חלילה בעולמות עליונים ומתישין כח פמליא של מעלה רח"ל, ואז נפסק השפע חלילה וצריך השי"ת לצוות מחדש השפע שתלך כמו מתחילת הבריאה, וזה הוא וכי תאמרו וכו', שהתורה מלמדת לאדם דרכי השם שיהיה שלם בבטחונו על אלהיו ולא יאמר כלל מה יאכל, כי כאשר חלילה יפול מן הבטחון לחשוב מה יאכל, הוא עושה פגם חלילה בהשפע ומטריח כלפי שמי' לצוות מחדש, וזהו וכי תאמרו, פי' כאשר תאמרו כך ואז תטריחו אותי וצויתי כו', אלא לא תתנהגו כך, ותבטחו בה' בכל לבבכם, ואז תלך השפע בלי הפסק כלל תמיד לא יחסר כל בה (נועם אלימלך).

· הבא >מעבר לתחילת הדף