כלי יקר/ויקרא/כה

From אוצר הספרים היהודי השיתופי
Jump to navigation Jump to search
הוקלד חלקית, אתם מוזמנים לתרום ולהשלים את הדף/הפסקה
נא לא להסיר תבנית זו לפני השלמת ההקלדה

כלי יקר TriangleArrow-Left.png ויקרא TriangleArrow-Left.png כה

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך


תרגום אונקלוס


רש"י
רמב"ן
דעת זקנים
בכור שור
פירוש הרא"ש
הטור הארוך
חזקוני
ספורנו
רבנו בחיי
רלב"ג
רלב"ג - ביאור המילות


אבי עזר (על אבן עזרא)
אברבנאל
אדרת אליהו
אלשיך
הכתב והקבלה
העמק דבר
הרחב דבר
יריעות שלמה
כלי יקר
מזרחי
מיני תרגומא
מנחת שי
משאת המלך
משך חכמה
נחל קדומים
עמר נקא
צרור המור
תולדות יצחק
תורה תמימה



פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"


דפים מקושרים

א[edit]

וידבר יי אל משה בהר סיני לאמר. מה ענין שמיטה אצל הר סיני כו'. קרוב לשמוע כשעלה משה אל הר סיני אחר שבעה שבועות שספרו ישראל מ"ט יום מן פסח ועד עצרת נתקדש אז אותו הר ונאסר בזריעה וחרישה ביום חמישים שבו נתנה התורה. והוא זמן משיכת היובל לקרוא דרור וחפשי לכל ישראל, חירות על הלוחות. ועל ידי קול השופר של מתן תורה באותו זמן הגיד הקדוש ברוך הוא למשה ענין השמיטה והיובל לומר שבמספר שבעה ובמספר מ"ט אני נותן קדושה זו לכל ארץ ישראל, שיש לה דמיון ויחוס עם הר סיני מצד היותה אוירא דמחכים, ואין תורה כתורת ארץ ישראל והר סיני. על כן ראוי ליתן גם לארץ ההיא קדושת הר סיני אחר מספר מ"ט שנה, וכן במספר ז'.

או כדי לעשות זכרון למעמד הר סיני בקריאת דרור והעברת שופר מצורף לשאר טעמים שיש למצוה זו. על כן נאמר בהר סיני. ודבר זה נכון וקרוב לשמוע:

ב[edit]

ושבתה הארץ שבת ליי. בטעם מצוה זו יש דיעות חלוקות כי רבים אומרים שהטעם הוא שתשבות הארץ כדי שתוסיף תת כחה לזורע. ולדעה זו נטה הרב המורה.

ורבים חולקים עליו ואמרו שאם חששה התורה לזה שלא תחלש האדמה, למה יתחייבו גלות על שמיטת הארץ, יהיה עונשם שלא תוסיף הארץ תת כחה להם. ועוד, שאין זה שבת לי"י כי אם לצורך הארץ. ומהו שאמר אז תרצה הארץ את שבתותיה, מה תרויח בזה שיגלו ממנה ישראל וישבו עליה הגוים אשר לעולם בה יעבודו. ואיך תשבות הארץ בהשמה מהם.

ובעקידה נתן טעם אחר ואמר שתכלית מצוה זו לזכר חידוש העולם ולזכור ימי עולם וסוף ימות חלדו, וכן כתב מהרי"א והוסיף עוד נופך משלו. וגם זה רחוק מכליותי כי הוא דומה ליהודא ועוד לקרא, כי יום השבת התמידי בכל שבוע בא לזכר חידוש העולם ואם הוא לא יועיל מה יושיענו זה הבא לעתים רחוקים.

וכדי ליישב כמה דקדוקים בלשון הפרשה אומר אני[1] שטעם מצוה זו היא להשריש את ישראל במדת האמונה והבטחון בה' כי חשש הקדוש ברוך הוא פן בבואם אל הארץ יתעסקו בעבודת האדמה על המנהג הטבעי, וכאשר כביר מצאה ידם ישכחו את ה' ויסירו בטחונם ממנו ויחשבו כי כחם ועוצם ידם עשו להם את החיל הזה ועולם כמנהגו נוהג. ויחשבו שהארץ שלהם היא והם הבעלים ואין זולתם.

על כן הוציאם י"י מן המנהג הטבעי לגמרי כי בשש שנים דרך האומות לעשות שני שנים זרע ושנה אחת בור כדי שלא להכחיש חילה, והקדוש ברוך הוא אמר שש שנים תזרע שדך מידי שנה בשנה, ואני מבטיחך להוסיף תת כחה שלא תכחיש.

ועוד נס בתוך נס שאחר שזרעתה שש שנים אם בשנה הששית לא יכחיש חילה הנה לכל הפחות לא יוסיף לה זה כח, ואמר י"י אדרבה שבשנה הששית יוסיף לה כח כל כך עד שנאמר וצויתי את ברכתי בשנה הששית ועשת את התבואה לשלש השנים.

ועל ידי כל המופתים הללו אשר שמתי בידך תדע כי לי כל הארץ ועל ידי זה יהיו עיניך נשואות על י"י. כמו שמצינו בירידת המן ליומו כדי שיהיו עיניהם נשואות אל י"י תמיד ויבטחו בו תמיד, כך ענין השמיטה שלא יעבדו האדמה כל שנה שביעית אין זרע ואין קציר ויסמכו על הנס שתעשה התבואה לג' שנים.

הרי שני מעשה ניסים ושלישים על כלו שהתבואה שתעשה בשנה הששית אף אם לא יהיה בה כי אם שיעור אכילה לשנה אחת מ"מ ישלח י"י את הברכה באסמיהם שיאכל קמעא ומתברך במעיו עד שתספיק התבואה לשלש שנים מדקאמר ועשת את התבואה בה"א הידיעה והיה לו לומר ועשת תבואה לשלש שנים, אלא שרמז בה"א הידיעה שאותה התבואה שהיא רגילה לעשות מידי שנה בשנה, כן תעשה גם בשנה הששית, ויוסיף י"י כח בארץ עד שעשת שאותה התבואה תספיק לשלש שנים, וזה ודאי נס נגלה וגדול מכולם.

וזה טעם נכון וברור יותר מכל מה שדברו בו המפרשים, ולפי זה דין הוא שיתחייבו גלות בעון השמיטה מצד חסרון האמונה שבהם, כי לא האמינו בי"י ולא בטחו בישועתו שיעשה להם נס כזה בעשיית התבואה לשלש שנים וכמ"ש שוטטו בחוצות ירושלים ודעו וראו אם יש איש מבקש אמונה ואסלח לה. גם הארץ עצמה תקפיד על זה מאד כי רצונה שיתגלגל זכות זה על ידה לחזק האמונה בי"י על ידה. ועוד, שעל ידי זה יאמינו כי כולם אינן רק אריסים בקרקע והקדוש ברוך הוא [הוא] בעל השדה לבדבר זה הארץ חפיצה שיהיה הקדוש ברוך הוא בעצמו בעלה ואדונה כי לו יתברך הארץ ובביטול השמיטה שיחזיקו המה כבעלים בארץ ראוי הוא שתקפיד הארץ על זה, לכך נאמר אז תרצה הארץ את שבתותיה. אבל על העכו"ם לא תקפיד אם ינהגו בה מנהג הטבעי כי בלאו הכי כל הנהגתם על פי הטבע ואין בהם אמונה.

ואחר הצעה זו נבא לביאור הפסוקים כי המה מסכימים לכוונה זו האמיתית אשר אין ספק בה:

·
מעבר לתחילת הדף
  1. וכן מפורש בגמרא (סנהדרין לט.) עיי"ש.