רא"ש על התורה/ויקרא/כה

From אוצר הספרים היהודי השיתופי
Jump to navigation Jump to search

רא"ש על התורה TriangleArrow-Left.png ויקרא TriangleArrow-Left.png כה

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך


תרגום אונקלוס


רש"י
רמב"ן
דעת זקנים
בכור שור
פירוש הרא"ש
הטור הארוך
חזקוני
ספורנו
רבנו בחיי
רלב"ג
רלב"ג - ביאור המילות


אבי עזר (על אבן עזרא)
אברבנאל
אדרת אליהו
אלשיך
הכתב והקבלה
העמק דבר
הרחב דבר
יריעות שלמה
כלי יקר
מזרחי
מיני תרגומא
מנחת שי
משאת המלך
משך חכמה
נחל קדומים
עמר נקא
צרור המור
תולדות יצחק
תורה תמימה



פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"


דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א[edit]

בהר סיני. פירש"י מה ענין שמיטה לענין הר סיני והלא כל המצות נאמרו בסיני אלא מה שמטה נאמרו כללותיה ופרטותיה ודקדוקיה מסיני כך שנויה בת"כ ונ"ל שכך פירושה לפי שלא מצינו שמיטת קרקעות שנשנת בערבות מואב למדנו שכללותיה ופרטיה כולן נאמרו בסיני ובא הכתוב ולמד על כל דבור ודבור שנדבר למשה שמסיני נאמרו כללותיהן ודקדוקיהן וחזרו ונשנו בערבות מואב עכ"ל רש"י והרמ"בן ז"ל פירש לפי ששמיטה נאמרו כלליה בפ' ואלה המשפטים ובסיני נאמר כדאמרי' ואלה מוסיף על הראשונים ובזאת הפ' נאמרו פרטיה של שמיטה ואמר בהר סיני ללמדנו כמו שנאמרו כללותיה בסיני כך נאמרו פרטיה ודקדוקיה בסיני ובסוף הספר או' אלה המצות אשר צוה ה' אל בני ישראל להקיש כל המצות לשמיטה לומר לך מה שמיטה נאמרו כלליה ופרטיה בסיני אף כל המצות נאמרו בסיני עם כללותיהם ופרטיהם ואמר עוד כי על הסדר נכתבו אלו הפרשיות כי בדברות הראשונות נצטוה משה על הקרבנות ועל המשכן ועל השמיטה וכיון שחטאו חשב משה שכל הציוויין נתבטלו ושבר הלוחות וכשנתרצה להם הקב"ה צוה משה לישראל מלאכת המשכן מסברת עצמו כיון שנמחל להם ואחר מלאכה המשכן הוצרך לבאר ענין הקרבנות להקריב פתח אהל מועד ואחר חזר לענין השמיטה שנצטוה מסיני כדכתבינן ע"כ:

י[edit]

דרור לשון נקי כמו מר דרור כתרגומו מירא דכייא וכן כאן נקי מבלי שעבוד שיהיה כלו' בני חורין כענין ובעל השור נקי כן כתב הרמב"ן ז"ל ופי' הראב"ע ז"ל כי נקרא כן העוף הקטן המקנן בבתים דרור כל זמן שהוא ברשותו מנגן ואם הוא ברשות אדם אינו אוכל עד שימות:

כ[edit]

וכי תאמרו מה נאכל בשנה השביעית הן לא נזרע ולא נאסוף את תבואתינו פשט וכי תאמרו בשנה השביעי' מה נאכל מכאן ואילך:

כל הפרשיות של מעלה מהספר ע"כ נאמרו באהל מועד וכולהו שייכי באהל מועד כמו קורבנות ומצורעים ובעלי קריין ויולדות ומלואים וכל הענין אבל הללו שתי פרשיות בהר סיני ובחוקותי לא שייכי כל כך באהל מועד ולא בכהנים לכך נאמר בהר סיני ומ"מ כתבינהו בת"כ לפי שמדברת בשביעית וביובל וחרמין וערכין דשייכי בכהנים דמקדשי בשנים וביובל וגם מעריכים וגם כתיב והעברת שופר תרועה וכתיב במקום אחר ובני אהרן יתקעו ולפיכך הן נצטרכו בת"כ ומשום דלא תיסק אדעתין שנאמרו באהל מועד כתיב בהו בהר סיני:

לח[edit]

לתת לכם את ארץ כנען להיות לכם לאלהים. מדרש גרסי' בשלהי כתובות ת"ר לעולם ידור אדם בא"י ואפי' בעיר שכולה גוים שכל הדר בארץ ישראל דומה כמי שיש לו אלוה וכל הדר בח"ל דומה כמי שאין לו אלוה שנא' להיות לכם לאלהים וכן בדוד הוא אומר כי גרשוני היום מהסתפח בנחלת ה' לאמר לך עבוד אלהים אחרים וכי מי אמר לדוד לך עבוד אלהים אחרים אלא לומר לך שכל הדר בחוצה לארץ כמו שעובד ע"ז א"ר אלעזר מתי ח"ל אינן חיים שנא' ונתתי צבי בארץ החיים ארץ שצביוני בה מיתיה חיים ארץ שאין צביוני בה אין מיתיה חיים והא דכתיב יחיו מתיך נבלתי יקומון מוקי לא בנפלים פי' ובארץ ישראל וכן כתי' הנותן נשמה לעם עליה ור' אבהו דורש מהאי קרא דאפי' עבד או שפחה שבא"י מובטח להם שהם בני העוה"ב כתי' הכא נותן נשמה לעם עליה וכתיב שבו לכם פה עם החמור עם הדומה לחמור וא"ר חייא אמר ר' יוחנן כל ההולך ד"א בא"י מובטח לו שהוא בן עוה"ב שנא' ורוח להולכים בה ולר' אלעזר צדיקים שבח"ל אינם חיים אלא ע"י גלגול מחילות ופריך והא צער הוא להם אמר אביי מחילות נעשים להם תחת הקרקע והולכים בלא גלגול ולכך הטריח יעקב לבניו לישאנו לארץ החיים שמא לא יזכה למחילות וכן יוסף לאחיו וא"ר ענן כל הקבור בא"י כאלו קבור תחת המזבח כתיב הכא מזבח אדמה תעשה לי וכתיב וכפר אדמתו עמו. מעשה בא' שבקש לעלות לא"י א"ל אם אתה עולה לא"י אל תרבה בישיבה שקשה לתחתונים ואל תרבה עמידה שקשה ללב ואל תרבה בהליכה שקשה לעיניים אלא שליש מכל א' וכל ישיבה שאין סמיכה עמה עמידה נוחה הימנה וא"ר הושעייא עמי הארץ איני חיים שנא' מתים בל יחיו רפאים בל יקומו לא אמרתי אלא במי שידיו רפויות מן התורה וכן כתיב הקיצו ורננו שוכני עפר כי טל אורות טלך וארץ רפאים תפיל כל המשתמש באורה של תורה טל מחייהו ולא אחר וא"ר חייא בר יוסף עתידין ישראל שמבצבצין ועולין היינו כשיגיעו המתים לשם ע"י מחילות אז יבצבצו ויעלו שנא' ויציצו מעיר כעשב הארץ ואין עיר אלא ירושלים שנא' העיר אשר בחרתי בה ועוד אמר עתידין צדיקים שיעמדו בלבושיהן ק"ו מחטה. ועתידה חטה שתתמר ועולה כדקל ושמא תאמר יש כח לקוצרה ת"ל ירעש כלבנון פריו שהקב"ה מוציא רוח מבית גנזיו ומשיר לארץ את הסלת ואדם יוצא ומביא ממנו פסת ידו ומפרנס כל ביתו ועוד אמרו עתידה א"י שתוציא גלוסקאות בכל יום ושמא היינו בכה"ג דלעיל ועתידה חטה להיות ככליות של שור הגדול שנא' עם חלב כליות חטה ולעו"הב יוצא לשדה ומביא ענבה בקרון ובספינה ומניחה בזוית ביתו ומסתפק ממנו בסיפוק גדול והגרעינה מסיק תחת תבשילו וכל ענבה יהא בה גרבי יין שנאמר ודם ענב תשתה חמר קרי ביה חומר כור:

מא[edit]

ויצא מעמך הוא ובניו. מכאן אחז"ל שאדם שקונה עבד עברי חייב במזונות אשתו ובניו אשתו אתייא מלמעלה פ' משפטים שנא' ויצאה אשתו עמו ומהכא נפקא לן בניו:
< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.