רלב"ג/ויקרא/כה

From אוצר הספרים היהודי השיתופי
Jump to navigation Jump to search

רלב"ג TriangleArrow-Left.png ויקרא TriangleArrow-Left.png כה

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך


תרגום אונקלוס


רש"י
רמב"ן
דעת זקנים
בכור שור
פירוש הרא"ש
הטור הארוך
חזקוני
ספורנו
רבנו בחיי
רלב"ג
רלב"ג - ביאור המילות


אבי עזר (על אבן עזרא)
אברבנאל
אדרת אליהו
אלשיך
הכתב והקבלה
העמק דבר
הרחב דבר
יריעות שלמה
כלי יקר
מזרחי
מיני תרגומא
מנחת שי
משאת המלך
משך חכמה
נחל קדומים
עמר נקא
צרור המור
תולדות יצחק
תורה תמימה



פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"


דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


א[edit]

פרשת בהר סיני

והנה צותה התורה למנות שמטה לכונה בעצמה שנצטוינו לשבות ביום השביעי אלא שלא נאסרה השמטה בעשיית כל מלאכה כמו העניין ביום השבת לפי שלא יתכן שישבות האדם מכל מלאכה שנה אחת וכבר היה זה כן לפי שאין השמטה מורה על השם יתעלה כמו שיורה עליו יום השבת לפי מה שבארנו בפרשת בראשית. ואמנם הוראת השמטה על מציאות שכל נבדל עלול מהשם יתעלה ובכלל הנה העניין בשמטות וביובל כמו העניין בספירת שבעת שבועות ממחרת הפסח לקדש החמשים לפי מה שבארנו במה שקדם והנה נתקדשה השנה השביעית להעיר על מניעת הגלגל שבו כוכב מהכוכבים הרצים שהוא נכבד מאד ממניעי שאר גלגליו שירתוהו ברבוי התנועות לכוכב ההוא כמו שבארנו בספר מ"י. ולזה נתקדשו שבעה שמטות להעיר על עלוי אלו המניעים על מניעי שאר הגלגלים אשר יעבדום ולהעיר על היותם בני חורין באופן מה ביחס על אותם אשר ישרתום היה חירות מה לארץ בשנת השמטה בעניין התבואה והמלוה ונתקדשה שנת החמשים להעיר על שבכאן עלה עליונה על כל אלו המניעים הנבדלים שהם מ"ט כמו שבארנו בספר מ"י והוא השם יתעלה ולפי שהוא העשירי כשנמנה אלו הנבדלים באופן אחר כמו שזכרנו במה שקדם נתקדש יום העשירי משנת היובל והיו תוקעים בו בשופר להעיר קצת נרדמים שיתכונו במה שהעירה התורה בזה ולהורות על שררת אלו המניעים על השאר ושהן מושגחים בעניין מה שיושפע מכללות התנועות על שאר הגלגלים והמניעים כלים להם צותה התורה שתהיה השררה אשר בקרקעות כוללת ומשותפת לכל האנשים בזאת השנה כמו שזכרנו עם שבזה תועלת להטיב הדלים האמללים מתבואות השנה הזאת ולזאת הסבה בעינה צוה להשמיט המלוה בשנת השמטה כדי שתסור השררה המיוחדת על איש בזאת השנה להורות על טובות אלו המגיעים במה שישפיעו שהיא כוללת ומשותפת ואולם בשנת החמשים היה זה העניין באופן יותר שלם לפי ששררת זאת העלה היא הכוללת באמת ומאתה יושפעו השאר כמו שבארנו בשני ובחמישי מספר מלחמות השם ולזה תסר בזאת השנה כל שררה מחודשת וישוב איש לאחוזתו למשפחתו להעיר שאי לזולתו שררה על דרך האמת ומפני זה בארה התורה איך יהיה הדין בקניין הקרקעות עם שמירת זה השרש ר"ל שתשוב האחוזה לבעליה ביובל ונתן חירות עוד לבעל הקרקע לגאל הקרקע קודם בא היובל והקדים לזכור דין מכירת קרקעות קודם זכרו דין מכירתו עצמו לפי שראוי לאדם כשיצר לו שימכור קרקעותיו קודם שימכור עצמו ולזאת הסבה גם כן הקדים המכרו לישראל לדין המכרו לגר צדק או לגר תושב או לגוי עובד ע"ז כי כשיבואהו ההכרח שימכור עצמו ראוי שיבחר שימכר לישראל ולא לגר צדק כי מפני שבע מבעלי הדעות הפחותות והמדות המגונות אולי הוא נשקע בהם ויצא לתרבות רעה זה האיש בהמכרו לו כי ילמד ממעשיו וכ"ש שראוי שירחיק יותר המכר לגר תושב שאין מאמין בתורת משה וכ"ש שראוי שירחיק יותר ההמכר לגוי עובד ע"ז והנה מה שהחמירה התורה בעניין מכירת בית מושב עיר חומה שלא תהיה לו גאולה כי אם עד שנה אחד ולא יצא ביובל הוא מבואר התועלת והוא לפי מה שאחשוב כדי להעמיד ישוב זה המקום הנכבד המוקף וזה שאם היה יוצא ביובל לא יהיה הקונה משגיח בעניין תקון הבית ההוא ויתקלקל ויפול ויהיה זה סבה אל חורבן המקום ההו' והנה בעניין שוב האחוזה לבעליה ביובל ושוב האדם למשפחתו תועלת אחר וזה כי יהיה סבה שלא יהיו נואשים מטוב האנשים הקשי יום דעתם כי בבא היובל ישובו אל קנייניהם ולזה יהיה בהם חריצות להשתדל לאסוף ולכנוס מה שייצטרך למחיתם ולא יתרשלו ותרפינה ידיהם לחשבם שאין להם תקומה עוד כמו שתראה בקצת האנשים שהם נואשים מטוב לזאת הסבה והיה זה הסבה אל התמדת חסרונם ולפי שזה העניין היה להשגחה על הדלים סמך לזה האזהרה מליקח מאתם נשך ותרבית עם שכבר זכר זה גם כן לפי שכבר יזכור במה שיבא שבשנ' השמטה תשמט המלוה והנה זכר דין עבד כנעני שאינו יוצא ביובל עם זכירתו יציאת עבד עברי ביובל להשלמת הביאור בזה הענין. עם שבזה למדתנו התורה כי זה החירות נתן לישראל מפני היותם נמשכים לעבודתו ית' כי זה ממה שיישירם לעבודתו כמו שהתבאר מדברינו ולזה לא נתן זה החירות לזולתם מן האומות בהמכרם והמשיך לזה האזהרה מעבוד ע"ז להעיר שזאת המצוה היא מישירה אל ההרחקה מתת האלהות לזולת השם יתעלה והמשל כי מי שיחשוב שהשם יתעלה שהוא המניע אשר לגלגל הכוכבים הקיימים כמו שחשבו הרבה מהפילוסופים כבר נתן האלהו' למי שאינו אלוה ולזה הישירתנו התורה בזה הדעת האמתי משני פנים האלה ר"ל בקדוש החמשים ובקדוש העשירי וזה כי כשנמנו כל השכלים הנפרדים בכללם היו חמשים עם השם יתעלה שהוא התחלתם וכאשר לא נמנו המשרתים למניעי גלגל הכוכבים היו עשרה עם השם יתעלה שהוא העשירי שיושפעו ממנו השאר כמו שביארנו בספר מלחמות הש' והמשיך לזה ג"כ הצואה בשמירת השבתו' ובשמירת המקדש כי הם גם כן מישירי' על זה העניין בעינו כמו שתתבאר מדברינו במה שקדם ואמנם התועלות המגיעות מזאת הפרשה הם שמנה:

התועלת הראשון הוא במצות והוא מה שנצטוינו על שביתת הארץ והאילנות בשנת השמטה והוזהרנו מהזריעה והקצירה והזמירה והבצירה וכבר נתבאר מדברינו התועלת מזאת המצוה:

התועלת הב' הוא במצות והוא מה שנצטוינו לקדש שנת היובל אחר עבור מ"ט שנה ולקרא דרור בארץ לכל יושביה באופן שישוב איש אל אחוזתו ואיש אל משפחתו ולבות הארץ מהעבודה כמו העניין בשנת השמטה ולתקוע בשופר עשור לחדש השביעי בשנת היובל וכבר נתבאר מדברינו התועלות המגיעות מאלו המצות:

התועלת הג' הוא במצות והוא מה שהוזהרנו מלהונות בענין מקח וממכר אפיל בדברים והנה התועלת בזאת המצוה מבואר בתקון הקבוץ המדינה:

התועלת הד' הוא במצות והוא מה שזכרה התורה מדיני מוכר מאחוזתו ומוכר בית בערי חומר וכבר נתבאר מדברינו התועלת המגיע מזאת האזהרה במה שקדם:

התועלת הה' הוא במצות והוא מה שהזהירה התורה מלשנות בערי הלויים דבר ממה שהוא עליו ר"ל שלא נשיב שדה מגרש או הפך ושלא להשיב השדה או המגרש עיר או הפך וכבר ביארנו התועלת המגיע מזאת האזהרה במה שקדם:

התועלת הו' הוא במצות והוא מה שהזהירה התורה מליקח איש מאחיו נשך ותרבית כי בזה מההפסד בקבוץ המדיני מה שלא יעלם עם שבזה הענין יקנה לאדם תכונות מגונות לרוב השתדלותו באסיפת הממון עם שכבר יתחכם תמיד להמציא מעות למי שיראה שיוכל להרויח עמו מצד חסרון דעתו ורבוי קנייניו וישתדל בתחבולות רבות שיקח מעות ממנו להשיג מבוקשיו:

התועלת הז' הוא במצות והוא מה שבארה התור' מדיני הנמכר לעבד מישראל לישראל או לגר צדק או לגוי ודיני הנמכר לישראל משאר האומות וכבר נתבאר מדברינו התועלת המגיע מאלו המצות:

התועלת הח' הוא במצות והוא מה שהזהירה התורה מהקים מצבה ומהשתחוות על אבן משכית אפילו לש"י מאלו וכבר נתבאר מדברינו התועלת המגיע האזהרות ואולם שרשי המצות הנזכרות בזאת הפרשה הנה ממצוה הראשונה הוא מה שצונו לשבות הארץ ממלאכה בשנת השמטה:


· הבא >
מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון