רמב"ן/שמות/טו: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(המשך הקלדה)
(המשך הקלדה)
שורה 2: שורה 2:
{{חלקי}}
{{חלקי}}
==א==
==א==
'''אז ישיר משה.''' לשון [[רש"י/{{כאן}}#א|רבינו שלמה]] כשראה הנס עלה בלבו שישיר שירה וכן עשה. ויאמרו לאמר וגו' וכן אז ידבר יהושע כשראה הנס אמר לו לבו לדבר וכן עשה. ויאמר לעיני כל ישראל. וכן שירת הבאר שפתח בה אז ישיר ישראל פי' אחריו עלי באר ענו לה. וכן ובית יעשה לבת פרעה חשב בלבו לעשות לה הבית אז יבנה שלמה פירשוהו חכמי ישראל שבקש לבנות ולא בנה זהו לישב פשוטו. ומה יאמר הרב בפסוק יעשו עגל בחורב כמה ימרוהו במדבר יעציבוהו בישימון וכל המזמור כן יהרג בברד גפנם ישלח בהם ערוב. וכן ומאין יבאו אליך מן המכים אשר יכוהו ארמים. וכן ומשה יקח את האהל. כי איננו לשון הוה שלא לקחו אלא פעם אחת אבל דרך הוא לומר עתיד במקום עבר. וכן יאמרו במקומות רבים ההפך. והטעם כי מנהג הלשון שהמספר ענין יעמיד עצמו בזמן שיחפוץ. וירמוז למעשה פעם יעמיד עצמו בזמן המעשה וידבר
'''אז ישיר משה.''' לשון [[רש"י/{{כאן}}#א|רבינו שלמה]] כשראה הנס עלה בלבו שישיר שירה וכן עשה. ויאמרו לאמר וגו' וכן אז ידבר יהושע כשראה הנס אמר לו לבו לדבר וכן עשה. ויאמר לעיני כל ישראל. וכן שירת הבאר שפתח בה אז ישיר ישראל פי' אחריו עלי באר ענו לה. וכן ובית יעשה לבת פרעה חשב בלבו לעשות לה הבית אז יבנה שלמה פירשוהו חכמי ישראל שבקש לבנות ולא בנה זהו לישב פשוטו. ומה יאמר הרב בפסוק יעשו עגל בחורב כמה ימרוהו במדבר יעציבוהו בישימון וכל המזמור כן יהרג בברד גפנם ישלח בהם ערוב. וכן ומאין יבאו אליך מן המכים אשר יכוהו ארמים. וכן ומשה יקח את האהל. כי איננו לשון הוה שלא לקחו אלא פעם אחת אבל דרך הוא לומר עתיד במקום עבר. וכן יאמרו במקומות רבים ההפך. והטעם כי מנהג הלשון שהמספר ענין יעמיד עצמו בזמן שיחפוץ. וירמוז למעשה פעם יעמיד עצמו בזמן המעשה וידבר בו בעניין הווה ועומד עליו בתחלתו. ויאמר ישיר ישראל כאלו משוררים לפניו וכן כלם. ופעם יאחר עצמו ויאמר זה נעשה כבר. והכל לאמת העניין. ולכן רוב כשיבוא זה יהיה בענין הנבואות:
 
'''כי גאה גאה.''' על השירות ועל כל מה שאקלס בו עוד יש בו נוספת לשון [[רש"י/{{כאן}}#א|רש"י]]. עשאו לשון רוממות וגודל. ואולי כן הוא וכמוהו ופה ישית בגאון גליך כי גאו המים. ויגאה כשחל תצודני. לשון גדול ורבוי והנכון דעת [[אונקלוס/{{כאן}}#א|אונקלוס]] לשון גאות ממש כי נתגאה על הסוס שמתגאה במלחמה ועל הגבור הרוכב בו כי את שניהם רמה בים וכן וברוב גאונך וכן כלם לשון גאות כי המתגאה ירומם עצמו במעלה:
 
==ב==
'''עזי וזמרת יה.''' פי' [[אבן עזרא/{{כאן}}#ב|ר"א]] כי מלת עזי מושכת עזי וזמרת עזי יה. והטעם הודה כי עוז ותקפו אשר יזמר בו הוא השם והוא היה ישועתי. זה אלי ואנוהו אושיבנו בנוה. זה אלהי אבי וארוממנהו שאספר גבורותיו. וזה הוא ודאי פשוטו של מקרא אבל לא הזכיר השם שלם והזכיר ממנו שתי אותיות בלבד. ודרך משה רבינו בכל התורה להזכיר השם הגדול כלו אשר אמר לו זה שמי לעולם וזה זכרי לדור דור. וכבר דרשו בפסוק כי יד על כס יה נשבע הקב"ה שאין הכסא שלם ואין השם מלא עד שימחה זרעו של עמלק. ועל דרך האמת בעבור כי ישועת הים כולה היתה על יד מלאך האלהים. הוא שכתוב עליו כי שמי בקרבו. וכמו שאמר וירא ישראל את היד הגדולה כי היד ירמוז למדת הדין אשר היא היד הגדולה והנוקמת והיא המקרעת הים. כמו שפי' הנביא עורי עורי לבשי עוז הלא את היא המחרבת ים מי תהום רבה. וכמו שכתוב למעלה. בעבור כן אמר כי עזי וזמרת ה' הזה כי ביה
{{ניווט כללי תחתון}}
{{ניווט כללי תחתון}}

גרסה מ־09:02, 26 באפריל 2024

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך


תרגום אונקלוס


מכילתא דרשב"י


רש"י
רמב"ן
דעת זקנים
אבן עזרא
בכור שור
פירוש הרא"ש
הטור הארוך
חזקוני
ספורנו
רבנו בחיי
רלב"ג
רלב"ג - ביאור המילות
רשב"ם


אבי עזר (על אבן עזרא)
אברבנאל
אלשיך
הכתב והקבלה
העמק דבר
הרחב דבר
טעמא דקרא
יריעות שלמה
מזרחי
מיני תרגומא
מלבי"ם
מנחת שי
משאת המלך
משך חכמה
נחל קדומים
עמר נקא
צרור המור
תולדות יצחק
תורה תמימה


מראי מקומות


פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"לפרק זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

רמב"ןTriangleArrow-Left.png שמות TriangleArrow-Left.png טו

הוקלד חלקית, אתם מוזמנים לתרום ולהשלים את הדף/הפסקה
נא לא להסיר תבנית זו לפני השלמת ההקלדה

א

אז ישיר משה. לשון רבינו שלמה כשראה הנס עלה בלבו שישיר שירה וכן עשה. ויאמרו לאמר וגו' וכן אז ידבר יהושע כשראה הנס אמר לו לבו לדבר וכן עשה. ויאמר לעיני כל ישראל. וכן שירת הבאר שפתח בה אז ישיר ישראל פי' אחריו עלי באר ענו לה. וכן ובית יעשה לבת פרעה חשב בלבו לעשות לה הבית אז יבנה שלמה פירשוהו חכמי ישראל שבקש לבנות ולא בנה זהו לישב פשוטו. ומה יאמר הרב בפסוק יעשו עגל בחורב כמה ימרוהו במדבר יעציבוהו בישימון וכל המזמור כן יהרג בברד גפנם ישלח בהם ערוב. וכן ומאין יבאו אליך מן המכים אשר יכוהו ארמים. וכן ומשה יקח את האהל. כי איננו לשון הוה שלא לקחו אלא פעם אחת אבל דרך הוא לומר עתיד במקום עבר. וכן יאמרו במקומות רבים ההפך. והטעם כי מנהג הלשון שהמספר ענין יעמיד עצמו בזמן שיחפוץ. וירמוז למעשה פעם יעמיד עצמו בזמן המעשה וידבר בו בעניין הווה ועומד עליו בתחלתו. ויאמר ישיר ישראל כאלו משוררים לפניו וכן כלם. ופעם יאחר עצמו ויאמר זה נעשה כבר. והכל לאמת העניין. ולכן רוב כשיבוא זה יהיה בענין הנבואות:

כי גאה גאה. על השירות ועל כל מה שאקלס בו עוד יש בו נוספת לשון רש"י. עשאו לשון רוממות וגודל. ואולי כן הוא וכמוהו ופה ישית בגאון גליך כי גאו המים. ויגאה כשחל תצודני. לשון גדול ורבוי והנכון דעת אונקלוס לשון גאות ממש כי נתגאה על הסוס שמתגאה במלחמה ועל הגבור הרוכב בו כי את שניהם רמה בים וכן וברוב גאונך וכן כלם לשון גאות כי המתגאה ירומם עצמו במעלה:

ב

עזי וזמרת יה. פי' ר"א כי מלת עזי מושכת עזי וזמרת עזי יה. והטעם הודה כי עוז ותקפו אשר יזמר בו הוא השם והוא היה ישועתי. זה אלי ואנוהו אושיבנו בנוה. זה אלהי אבי וארוממנהו שאספר גבורותיו. וזה הוא ודאי פשוטו של מקרא אבל לא הזכיר השם שלם והזכיר ממנו שתי אותיות בלבד. ודרך משה רבינו בכל התורה להזכיר השם הגדול כלו אשר אמר לו זה שמי לעולם וזה זכרי לדור דור. וכבר דרשו בפסוק כי יד על כס יה נשבע הקב"ה שאין הכסא שלם ואין השם מלא עד שימחה זרעו של עמלק. ועל דרך האמת בעבור כי ישועת הים כולה היתה על יד מלאך האלהים. הוא שכתוב עליו כי שמי בקרבו. וכמו שאמר וירא ישראל את היד הגדולה כי היד ירמוז למדת הדין אשר היא היד הגדולה והנוקמת והיא המקרעת הים. כמו שפי' הנביא עורי עורי לבשי עוז הלא את היא המחרבת ים מי תהום רבה. וכמו שכתוב למעלה. בעבור כן אמר כי עזי וזמרת ה' הזה כי ביה

·