אוצר:בית המדרש/דף היומי

בדף זה ירוכזו כל הנדונים על הדף היומי. לאחר שיעבור זמן יועתקו הנדונים למקומם המתאים בסמוך לדף הגמרא המתאים.

שבת - דיונים קודמים

קישורים לדיונים קודמים:

• דף לז עמוד ב
• דף לח עמוד א
• דף לח עמוד ב
• דף לט עמוד א
• דף לט עמוד ב
• דף מ עמוד א
• דף מ עמוד ב
• דף מא עמוד א
• דף מב עמוד א
• דף מב עמוד ב
• דף מג עמוד א
• דף מג עמוד ב
• דף מד עמוד א
• דף מו עמוד א

שבת מז.

רש״י ד״ה נוטל אדם - הכלכלה בשבת והאבן בתוכה

צ״ע בכוונת רש״י בזה. דב״ש‏ (שיחה | תרומות | דפי משנה) לא חתמ/ה

יש להוסיף על קושייתך, שהרי לשון המשנה הוא נוטל אדם בנו והאבן בידו או כלכלה והאבן בתוכה, ואף אם נמצא טעם לכך שהוצרך רש"י לפרש שאיירי בשבת, אכתי יקשה מדוע לא פירש כן על האופן הראשון נוטל אדם בנו בשבת. גם צ"ב מה שהוסיף אחר כך והאבן בתוכה. שבזה לא הוסיף רש"י כלום על דברי הגמרא. ש"ס יידן (שיחה) 10:35, 23 באפריל 2020 (UTC)

אה, עכשיו הבנתי... רש"י בא לאפוקי שלא נפרש שהכלכלה היא חפץ נוסף שהבן נושא, כלומר נוטל אדם את בנו והאבן בידו או כלכלה כו'. כלומר שבידו או אבן או כלכלה שאבן בתוכה. לכן דילג רש"י על הציור הראשון בשביל להבהיר שזהו ציור חדש, כאילו נכתב נוטל אדם הכלכלה בשבת והאבן בתוכה. על הקושיא שלי זה ודאי עונה וזה גם מועיל קצת לקושייתך. ש"ס יידן (שיחה) 10:45, 23 באפריל 2020 (UTC)

יישר כח! קצרתי בשאלתי ואכן ככל דבריך כך היה כוונתי! וברוך שכוונתי למש״כ לתרץ ומה שעוררני להבין תירוץ הנ״ל היתה גירסת כת״י (עיין דק״ס) וכלכלה א״נ כלכלה בלא תיבת או ולכן הוצרך רש״י לפרש מה שפירש. דב״ש (שיחה) 19:28, 23 באפריל 2020 (UTC)

שבת מח.

רב חסדא דשרא לאהדורי אודרא לבי סדיא בשבתא איתיביה רב חנן בר חסדא לרב חסדא מתירין בית הצואר בשבת אבל לא פותחין ואין נותנין את המוכין לא לתוך הכר ולא לתוך הכסת ביו"ט ואין צריך לומר בשבת

צ"ע, הרי אין בין שבת ליו"ט אלא אוכל נפש בלבד וא"כ מה כוונת הגמרא ביו"ט ואצ"ל בשבת? דב״ש (שיחה) 01:35, 24 באפריל 2020 (UTC)

אצטט את לשונו של המהר"ם שיק: יש לדקדק מאי אין צריך לומר בשבת הא אין בין שבת ליום טוב וכו'.

ונראה דהנה המפרשים הקשו דביום טוב לא יאסר לתקן מנא משום מתוך, וביום טוב הותר לצורך אוכל נפש לעשות שפוד ונימא מתוך. עיין בביצה (יב.) תירוצם דבמכשירין לא אמרינן מתוך. ולכך קא משמע לן כאן דלא נימא דביום טוב יש סברא יותר להתיר לכך קאמר ואין צריך לומר, עכ"ל. סיני ועוקר הרים (שיחה) 04:23, 24 באפריל 2020 (UTC)

רק אוסיף שכן הקשה גם באילת השחר, והניח בקושיא. סיני ועוקר הרים (שיחה) 04:26, 24 באפריל 2020 (UTC)

יישר כח גדול!! נהניתי מאוד! ואגב אציין שכלשון זה איתא לקמן דף קכה ועיין חתם ספר ושפת אמת שם שהעירו בזה. דב״ש (שיחה) 05:07, 24 באפריל 2020 (UTC)

שבת מט.

והא דתני רב אושעיא כו' כסות לחה מחמת עצמה היכי משכחת לה ממרטא דביני אטמי.

ויל"ע, איכפל רב אושעיא ותני איסור הטמנה בכסות לחה לכי האי גוונא??? דף היומי זאגער (שיחה) 08:59, 24 באפריל 2020 (UTC)

שבת נ:

איבעית אימא בקטן ואבע״א באשה ואבע״א בסריס

ופירש״י דלית להו זקן.

וקשה לי, הרי יש שערות ידיה ורגליה של אשה וצ״ע. דב״ש (שיחה | תרומות | דפי משנה) לא חתמ/ה

נראה לומר שהחפיפה דומיא דסרוק מסירה את השער כשיש ריבוי שער הנקשר זה בזה, אך במיעוט שער אין החפיפה מסירתו כיון שהחיכוך נמוך יותר. ש"ס יידן (שיחה) 12:35, 28 באפריל 2020 (UTC)

יישר כח! ואחר החיפוש שהגרמ״פ ז״ל בדברות משה העיר בזה. ע״ש. דב״ש (שיחה) 15:57, 28 באפריל 2020 (UTC)

רש״י ד״ה שרי - לחוף פניו כו׳ - ובד״ה ברדא לרחוץ פניו.

יש לעיין בכוונתו בד"ה ברדא ומדוע צריך לפרש עוד הפעם. גם ק״ק בשינוי הלשון. ואגב יש לעיין אם כוונת רש״י למעוטי שער ראשו וצ״ע בזה. דב״ש (שיחה | תרומות | דפי משנה) לא חתמ/ה

חושבני, שהברדא היתה תרכובת נוזלית יותר ולכן אופן השימוש בה היה באמצעות רחיצה, זהו גם הביאור בתילתא, תילתא ותילתא. ואילו לחוף היינו עצם השיפשוף בלי מים. עדיין צ"ב מנין לרש"י כן אבל נראה שכן משמע ליה מכך שאין זה צמח אחד שמשתמשים בו אלא תרכובת של כמה צמחים דבר שהגיוני יותר כשמדובר בתרכובת נוזלית. ש"ס יידן (שיחה) 12:35, 28 באפריל 2020 (UTC)

יישר כח. דבריך נראים נכונים. ואולי יש ליישב שכוונת רש״י לאפוקי מבה״ג שפירש אצל ברדא שהכוונה לרחוץ הידים ולכן כתב רש״י עוד הפעם שהכוונה לרחוץ פניו. א״נ אפשר ששייך דיבור זה לקמן במעשה... ודוק. דב״ש (שיחה) 15:57, 28 באפריל 2020 (UTC)

רש״י ד״ה חוששין - אי שרית ליה ליטול לכתחילה בקופה זקופה פעמים שנתקלקלה ואתי נמי להחזירה הלכך תקון ליה רבנן להטות קופה על צדה.

לכאורה הול״ל רבי אלעזר בן עזריה וצ״ב. דב״ש (שיחה) 04:25, 27 באפריל 2020 (UTC)

הערה יפה, לחומר הדבר צריך לומר בפשטות שכוונת רש"י לומר שאין זה דין דאורייתא אלא רק גזירה דרבנן ואין כוונתו לתנא הגוזר 'רבנן' או 'ראב"ע'. ש"ס יידן (שיחה) 12:35, 28 באפריל 2020 (UTC)

יישר כח! דב״ש (שיחה) 16:00, 28 באפריל 2020 (UTC)

ברדא אמר רב יוסף תילתא אהלא ותילתא אסא ותילתא סיגלי

מהו "אהלא"? מצ"ב מאמר בפורטל הדף היומי על כך.ישראל קלר (שיחה) 13:53, 28 באפריל 2020 (UTC)

שבת נא.

רש״י ד״ה היה כפוף ויושב לפני רבי - מפני כבוד הנשיאות ׳ולא היה מורה לפניו׳ אע"פ שגדול הימנו.

לא הבנתי, הרי מבואר בגמרא שהורה לפניו ״כי הא דיתיב רבי ואמר אסור להטמין את הצונן אמר לפניו רבי ישמעאל ברבי יוסי אבא התיר להטמין את הצונן אמר כבר הורה זקן״ וצריך ביאור בזה.

ואגב עיין בספר ערכי תנאים ואומראים ערך רבי ישמעאל ברבי יוסי שמסתפק בכוונת רש״י במש״כ ״אע״פ שגדול הימנו״ אי קאי על רבי ישמעאל או על רבי ע״ש ולא הבנתי דבריו. דב״ש (שיחה) 04:29, 27 באפריל 2020 (UTC)

הוא לא הורה בפניו אלא רק מסר עדות בשם אביו, כמו תנא שיושב ושונה דברי הברייתא. ש"ס יידן (שיחה) 12:36, 28 באפריל 2020 (UTC)

יישר כח! דב״ש (שיחה) 16:01, 28 באפריל 2020 (UTC)

שבת נא:

כמה הערות בסוגיית הגמרא:

א. תוספות בד"ה חמרא. כתבו התוספות (ד"ה חמרא) שלוב היינו מצרי. ויעויין ברש"י
שגיאות פרמטריות בתבנית:ממ
שימוש בפרמטרים מיושנים [ 2 ] ([רש"י/שבת/נא/ב#צרו) שלוב הוא מרחק חצי שנה מבבל. וידוע שמרחק מהמקום הרחוק ביותר בבבל לירושלים הוא י"ד ימים, ואם כן כמה ימים שנוסיף למרחק שבין ירושלים לגבול מצרים עדיין לא נגיע לחצי שנה.

ב. רש"י בד"ה צרו שדרו ליה שערי. צרו מעותיו ושלחו לו שעורים בצרור מעותיו. ולא פירש ששלחו לו שעורים בדמי מעותיו כיון שעיקר רצונו הוא סוסים משובחים ושעורים אלו יביאוהו לידי כך, כי מכל מקום חמור לובי ביקש מהם ואין הם יכולים לשנות דעתו אף שסברתם אמת.

ג. במתניתא תנא. לכאורה הוא דחייה לדחיית הגמרא כי רק בברייתא הקודמת ששנה את כל מיני הבהמות היוצאות באפסר איכא למימר דאתא למעט נאקה באפסר אך כאן שלא הזכיר אלא לובדקים וגמל ע"כ שבא למעטם מחטם. ועיין אריכות בדף מראי מקומות.

ד. רש"י בד"ה קטנה. כגון נמיה וחולדה. מהי החולדה שעליה מדבר רש"י, כי חולדה של ימינו לא מסתבר כל כך שהיו רגילים לקושרה בסוגר... ש"ס יידן (שיחה) 22:18, 28 באפריל 2020 (UTC)

שבת נב.

כמה הערות בסוגיית הגמרא:

א. רש"י בד"ה בפרומביא. ביאר ששאלתו היתה אם הוי נטירותא יתירתא ויישב לו שאין להתספק בכך כי אף אם הוי נטירותא יתירתא אין בכך כלום. והטעם שלא ביאר רש"י שהא גופא הסתפק אם מותר לו לצאת בפרומביא היינו אם מותר לצאת בנטירותא יתירתא, כי אם כן לא היה לו להזכיר מה שעסקיו רעים כי זה סברא לומר שאין זה כלל נטירותא יתירתא ולא שמותר לצאת בנטירותא יתירתא.

ב. סמי הא מקמי הא. צ"ב שהרי הגמרא לעיל כבר דחתה הראיה ואם כן אין כאן סמיותא, וברש"י מבואר שזה גופא סברת הגמרא במסקנא, ועיין תוספות שהקשו על דברי הגמרא שלכאורה דחיית הגמרא לעיל היא חלק מדברי שמואל, והס"ד בגמרא צ"ע.

ג. הגמרא דנה שיציאת פרה ברצועה בין קרניה הרי זו נטירותא יתירתא. ולכאורה היה מקום לדון שאף להצד דשרי לצאת בנטירותא יתירתא היינו כשנצרך לצאת בנטריותא ושרי אף כשנטירותא זו יתירתא היא, אך פרה כלל אינה צריכה נטירה, וכלשון רש"י (ד"ה אסור) דפרה מינטרא בלא אחיזה, ובכה"ג שפיר יש לומר דלכולי עלמא אסור לצאת בנטירותא.

ד. רש"י בד"ה דדמיה יקרים. ובעיא נטירותא יתירתא משנולדה. צ"ב מה הוסיף בכך שצריכה שמירה משעה שנולדה הרי לכאורה ביאור הגמרא שכיון שדמיה יקרים שומר עליה עתה באופן מעליא.

עיין חידושי מהר״ם בנעט ובספר אור החמה מש״כ בזה. דב״ש (שיחה) 03:50, 29 באפריל 2020 (UTC)

ה. כרוכין לימשך. הנה יש לדון באופן שצריך נטירותא אך נקיט בידו רצועה ארוכה מאד, שיש מקום לומר שכיון שאין צריך את כל אורך החבל הרי הוה משוי, ומאידך גיסא יש לומר שכיון שחבל זה כך הוא עשוי והרי צריך הוא חבל לנטורי סוף סוף חבל אחד הוא ושרי לטלטלו. והנה יעויין ברש"י שנקט שני אופנים בכרוכין לימשך האחד שכרוכים בריוח שיכול להכניס ידו בין הכרך לצואר, והאופן השני שיניח מעט מן החבל. ולכאורה מה יועיל בכך הלא כל כריכת החבל אין בה צורך לנטירה ומשמע שאין זה משוי וכלשון אחרון. ש"ס יידן (שיחה) 22:31, 28 באפריל 2020 (UTC)