רש"י/מכות/ב/א: הבדלים בין גרסאות בדף
כולל רצופות (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
כולל רצופות (שיחה | תרומות) (הערת שוליים) |
||
| (גרסת ביניים אחת של משתמש אחר אחד אינה מוצגת) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ | <noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude> | ||
'''<big>{{עוגן1|מתני'}}</big> {{עוגן1|כיצד}} העדים נעשין זוממין כו'.''' בגמרא מפרש מאי קאמר: | |||
{{ | '''{{עוגן1|את}} איש פלוני.''' כהן: | ||
''' | '''{{עוגן1|שהוא}} בן גרושה.''' בפנינו נתגרשה אמו{{הערה|ב{{ממק|פורת יוסף}} צייר ציור אחר כגון שהעידו שאביו אמר ביום פלוני שהוא בן גרושה, ונאמן לומר בני זה בן גרושה {{ממ|[[בבלי/יבמות/מז/א|יבמות מז.]]}} והזימום שבאותו יום עמם היו.}} קודם שנולד{{הערה|בתוי"ט {{ממ|[[תוספות יום טוב/מכות/א#א|מכות פ"א מ"א]]}} ביאר דהיינו קודם שהולידו אביו, שהוא שעת ההריון. וב{{ממק|רש"ש}} העיר שלא דקדק באומרו שהוא שעת ההריון, שהרי ההריון יכול להיות בסוף ג' ימים לביאתו.}} והרי הוא חלל ופסול: | ||
''' | '''{{עוגן1|אין}} אומרים.''' אם הוזמו והן כהנים יעשה זה בן גרשה וחלוצה לקיים בו כאשר זמם אלא סופג את הארבעים ובגמרא מפרש טעמא: | ||
''' | '''{{עוגן1|שחייב}} גלות.''' שהרג את הנפש בשוגג: | ||
'''אין | '''<big>{{עוגן1|גמ'}}</big>''' {{עוגן1|ה"ג}} האי כיצד אין העדים נעשין זוממין מיבעי ליה ועוד דקתני לקמן {{ממ|[[בבלי/מכות/ה/א|דף ה.]]}} אבל אמרו להם כו': | ||
''' | '''{{עוגן1|כיצד}} אין העדים נעשין זוממין מיבעי ליה.''' דהא לא מקיימת בהו כאשר זמם: | ||
''' | '''{{עוגן1|ועוד}}.''' מאי קא בעי תנא כיצד נעשין זוממין הא קתני לה לקמן כיצד דין זוממין דקתני במתני' אבל אמרו להם המזימים היאך אתם מעידים עדות זה והלא הייתם עמנו אותו היום במקום פלוני כו': | ||
''' | '''{{עוגן1|התם}} קאי.''' מסנהדרין סליק דתנן בשילהי אלו הן הנחנקין דהוא סיומא דסנהדרין דיש זוממין שנשתנו במקצת מדין הזמה כדקתני כל הזוממין מקדימים לאותה מיתה כלומר אין להם לצפות מיתה אחרת אלא משכימין לאותה מיתה שנגמר בה דינו של נדון: | ||
''' | '''{{עוגן1|חוץ}} מזוממי בת כהן.''' נשואה שאע"פ שנגמר דינה לשריפה על פיהם הם בחנק כדילפינן התם {{ממ|[[בבלי/סנהדרין/צ/א|דף צ.]]}} היא בשריפה ואין בועלה בשריפה אלא בחנק כשאר אשת איש והזוממין משכימין למיתה שחייבו את הבועל{{הערה|ה{{ממק|ריטב"א}} כתב בשם רש"י שכל דין זוממי בת כהן בחנק הוא רק באופן שזממו גם על הבועל, אך אם זממו רק על האשה, כגון שלא התרו בו או שאין יודעים מיהו, דינם בשריפה. ובלשון רש"י שלפנינו אינו מפורש כ"כ. והתוספות {{ממ|[[תוספות/מכות/ב/א|ד"ה זוממי]]}} חולקים על זה, יעו"ש בריטב"א.}} דכתיב כאשר זמם לעשות לאחיו ולא לאחותו {{ממ|[[בבלי/סנהדרין/צ/א|שם]]}} וקאמר הכא עוד יש זוממין אחרים שאין מקיימין בהן דין הזמה כלל אלא מלקות ועלה מפרש כיצד אותן העדים שאין מקיימין בהן דין הזמה נעשין זוממין מעידים אנו כו': | ||
''' | '''{{עוגן1|ולא}} לזרעו.''' ואם תעשהו חלל והוא כהן פסלת את זרעו לעולם: | ||
''' | '''{{עוגן1|בעינן}} כאשר זמם.''' והוא זמם לפסול את הנדון ואת זרעו: | ||
''' | '''{{עוגן1|המחלל}} אינו מתחלל.''' כהן הנושא את הגרושה שמחלל את זרעו אין הוא עצמו מתחלל מן הכהונה: | ||
''' | '''{{עוגן1|הבא}} לחלל ולא חילל.''' עד זומם שרצה לחלל ולא חיללו אינו דין כו': | ||
''' | '''{{עוגן1|אם}} כן.''' אם באת לדרוש ק"ו זה בעדים זוממים בטלת תורת הזמתם: | ||
<noinclude>{{שולי הגליון}} | |||
{{שולי הגליון}} | |||
{{פורסם בנחלת הכלל}} | {{פורסם בנחלת הכלל}} | ||
{{ניווט כללי תחתון}} | {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> | ||
גרסה אחרונה מ־01:02, 11 בספטמבר 2022
מתני' כיצד העדים נעשין זוממין כו'. בגמרא מפרש מאי קאמר:
את איש פלוני. כהן:
שהוא בן גרושה. בפנינו נתגרשה אמו[1] קודם שנולד[2] והרי הוא חלל ופסול:
אין אומרים. אם הוזמו והן כהנים יעשה זה בן גרשה וחלוצה לקיים בו כאשר זמם אלא סופג את הארבעים ובגמרא מפרש טעמא:
שחייב גלות. שהרג את הנפש בשוגג:
גמ' ה"ג האי כיצד אין העדים נעשין זוממין מיבעי ליה ועוד דקתני לקמן (דף ה.) אבל אמרו להם כו':
כיצד אין העדים נעשין זוממין מיבעי ליה. דהא לא מקיימת בהו כאשר זמם:
ועוד. מאי קא בעי תנא כיצד נעשין זוממין הא קתני לה לקמן כיצד דין זוממין דקתני במתני' אבל אמרו להם המזימים היאך אתם מעידים עדות זה והלא הייתם עמנו אותו היום במקום פלוני כו':
התם קאי. מסנהדרין סליק דתנן בשילהי אלו הן הנחנקין דהוא סיומא דסנהדרין דיש זוממין שנשתנו במקצת מדין הזמה כדקתני כל הזוממין מקדימים לאותה מיתה כלומר אין להם לצפות מיתה אחרת אלא משכימין לאותה מיתה שנגמר בה דינו של נדון:
חוץ מזוממי בת כהן. נשואה שאע"פ שנגמר דינה לשריפה על פיהם הם בחנק כדילפינן התם (דף צ.) היא בשריפה ואין בועלה בשריפה אלא בחנק כשאר אשת איש והזוממין משכימין למיתה שחייבו את הבועל[3] דכתיב כאשר זמם לעשות לאחיו ולא לאחותו (שם) וקאמר הכא עוד יש זוממין אחרים שאין מקיימין בהן דין הזמה כלל אלא מלקות ועלה מפרש כיצד אותן העדים שאין מקיימין בהן דין הזמה נעשין זוממין מעידים אנו כו':
ולא לזרעו. ואם תעשהו חלל והוא כהן פסלת את זרעו לעולם:
בעינן כאשר זמם. והוא זמם לפסול את הנדון ואת זרעו:
המחלל אינו מתחלל. כהן הנושא את הגרושה שמחלל את זרעו אין הוא עצמו מתחלל מן הכהונה:
הבא לחלל ולא חילל. עד זומם שרצה לחלל ולא חיללו אינו דין כו':
אם כן. אם באת לדרוש ק"ו זה בעדים זוממים בטלת תורת הזמתם:
- ↑ בפורת יוסף צייר ציור אחר כגון שהעידו שאביו אמר ביום פלוני שהוא בן גרושה, ונאמן לומר בני זה בן גרושה (יבמות מז.) והזימום שבאותו יום עמם היו.
- ↑ בתוי"ט (מכות פ"א מ"א) ביאר דהיינו קודם שהולידו אביו, שהוא שעת ההריון. וברש"ש העיר שלא דקדק באומרו שהוא שעת ההריון, שהרי ההריון יכול להיות בסוף ג' ימים לביאתו.
- ↑ הריטב"א כתב בשם רש"י שכל דין זוממי בת כהן בחנק הוא רק באופן שזממו גם על הבועל, אך אם זממו רק על האשה, כגון שלא התרו בו או שאין יודעים מיהו, דינם בשריפה. ובלשון רש"י שלפנינו אינו מפורש כ"כ. והתוספות (ד"ה זוממי) חולקים על זה, יעו"ש בריטב"א.
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |