פורת יוסף/מכות/ב/א
במשנה מעידין אנו שהוא בן גרושה. פרש"י ז"ל בפנינו נתגרשה אמו קודם שנולד והרי הוא חלל ופסול.
נ"ל דמשכחת לה בגוני אחריתא כגון שהעידו שבאותו יום אמר אביו שהוא בן גרושה וקי"ל דאביו נאמן לומר בני זה בן גרושה כדאיתא יבמות (דף מז.) ואח"כ הזימו אותם דבאותו יום עמנו הייתם:
שם. תוס' ד"ה מעידין אנו ויש לדקדק אמאי לא נקט מעידין אנו באיש פלוני שהוא ממזר. נ"ל די"ל דלהכי לא נקט ממזר דהא מלתא דפשיטא היא דלא נעשה ממזר דאל"כ לא יוכל ליקח שום אשה לא ישראלית ולא ממזרת דהא איהו אומר דהעדות אמיתית והמזימים הם דמשקרים ולגביה נפשיה הא מהימן א"כ הוא יותר מכאשר זמם משא"כ בבן גרושה הא לא הוזהרו כהנות לינשא לפסולים:
בא"ד. וקשה כו' ומ"ק והא מ"מ לוקין. צ"ע דהא אם ירצו להלקותן יוכלו לומר לחייבה נפש באנו ואז אין לוקין דהא לאו שניתן לאזהרת מיתת ב"ד הוא ואין לוקין עליו. וי"ל דס"ל לתוס' דהאי מתוך לאו דוקא דממילא כיון שלא התרו בה יש עליה חיוב מלקות:
שם. ד"ה מעידין (הב'). וא"ת כו' והא יכול לומר מזיד הייתי כמו גבי חלב. נ"ל די"ל דאם יאמר הכי א"כ הא יכניסו אותו לכיפה וגם הא גואל הדם יכול להורגו משא"כ שם גבי חלב אם יאמר מזיד יפטור עצמו לגמרי וקמי שמיא גליא משא"כ הכא וצ"ע לדינא: