מנחת שי/דברים/ד: הבדלים בין גרסאות בדף
(העלאת דפים אוטומטית - טקסט ברשיון נחלת הכלל מאתר 'ספריא' + התאמה ע"י חברי האוצר) |
מ (סדר בשורות, תגים, רווחים, תבניות וכו' (בוט)) |
||
| (גרסת ביניים אחת של משתמש אחר אחד אינה מוצגת) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | |||
{{הועלה אוטומטית}} | {{הועלה אוטומטית}} | ||
== ג == | == ג == | ||
'''בבעל פעור.''' | '''בבעל פעור.''' מצאתי כתוב בחומש קדמון כי בספר ר"מ ובס' ר"ג מוגה לב על ע"כ. ובספרים שלנו בבעל וכן תרגמו המתרגמים וכ"כ הראב"ע בבעל פעור בעבור בעל פעור: | ||
== ה == | == ה == | ||
'''לעשות כן.''' | '''לעשות כן.''' גלגל בסי"ן לא במאריך ומלת כן בזקף קטן לא בפשט ופוק חזי מילי פום גבר חכים בעל א"ת: | ||
== ז == | == ז == | ||
'''אלהים קרבים.''' | '''אלהים קרבים.''' קודש סנהדרין פ' ד': | ||
'''קראנו.''' | '''קראנו.''' אין בו יו"ד וכ"כ הרמ"ה ז"ל וכן חברו שבמסורת יעננו ביום קראנו: | ||
== ח == | == ח == | ||
'''צדיקם.''' | '''צדיקם.''' בהעתק הללי ובכל ספרים מדוייקים מלא יו"ד קדמאה וחסר יו"ד בתראה וכל צדיקם הצדיקם באורייתא דכותיה בר מן חד מלא דמלא ויסלף דברי צדיקים דואלה שמות וכ"כ הרמ"ה ז"ל ועיין במ"ג סוף מזמור ל"ז: | ||
== ט == | == ט == | ||
'''יסורו.''' | '''יסורו.''' בהעתק הללי יסורו ירושלמי יסרו ע"כ. ובכל הספרים הוא מלא כ"כ הרמ"ה ז"ל ובמסורת ב' מלאים וחברו יתגוררו יסורו בי <small>(הושע ז')</small>: | ||
'''מלבבך.''' | '''מלבבך.''' הלמ"ד דגושה: | ||
== יד == | == יד == | ||
'''בעת ההוא.''' | '''בעת ההוא.''' ההוא כתיב בוא"ו וקרי בחירק בכל ספרים כ"י מדוייקים וגם בדפוס ישן ועיין מ"ש בפ' דברים: | ||
== טז == | == טז == | ||
'''פן תשחתון.''' | '''פן תשחתון.''' בס"ס הקדמא בתיו לא בפ"א: | ||
== יט == | == יט == | ||
'''וראית את השמש.''' | '''וראית את השמש.''' הוא"ו בגעיא: | ||
== כ == | == כ == | ||
'''ויוצא.''' | '''ויוצא.''' ד' וחסר יו"ד וסי' במסורת ועיין בס' נפוצות יהודה דרוש ד' דף י"ט: | ||
== כג == | == כג == | ||
'''תמונת כל אשר צוך.''' | '''תמונת כל אשר צוך.''' במסורת פ' צו נמסר סימן מן ה' דסבירין כאשר וקרינן אשר וחד מינייהו השמרו לכם פן תשכחו ובפ' זה יש ב' אשר והדעת מכרעת שעל האחרון נאמר וכ"כ הראב"ע אשר צוך כאשר צוך: | ||
== כה == | == כה == | ||
'''ועשיתם פסל.''' | '''ועשיתם פסל.''' במדוייקים הטעם בסי"ן: | ||
== כו == | == כו == | ||
'''העידתי.''' | '''העידתי.''' מלא יו"ד וכ"כ בעל הטורים ובתיקון ס"ת ישן העידתי ס"א העדתי ע"כ. והרמ"ה כתב העדתי תרין חסר דחסר ואחד עם יו"ד וסימן העדתי בכם היום דאתם נצבים חסר דחסר חסר יו"ד וחסר וא"ו ודכותא העדתי בכם דוהיה אם שכח תשכח דוהיה עקב חסר דחסר חסר יו"ד וחסר וא"ו העידתי בכם סמוך דכי תוליד בנים מלא יו"ד וחסר וא"ו עכ"ל. ומ"ש במ"ק העידתי ב' מלא ר"ל בכל המקרא וחברו כי העידתי: | ||
== לב == | == לב == | ||
'''אשר ברא אלהים אדם.''' | '''אשר ברא אלהים אדם.''' יש פסיק בין אלהים לאדם וכן נמנה בפסיקתא דאורייתא ודוגמתו בריש פרשת חיי שרה נשיא אלהים אתה: | ||
== לג == | == לג == | ||
'''השמע עם.''' | '''השמע עם.''' בב' טעמים כי לכן שמו שני טעמים להפריש בין שתי אותיות הדומות זו בסוף המלה וזו בראשית המלה שבצדה כמו השמע עם. שלח חשך <small>(תהילים ק״ה:כ״ח)</small> צרר רוח <small>(הושע ד׳:י״ט)</small> ואזל לו <small>(משלי כ')</small> לדעת המכלול ויצץ ציץ או כדי להרחיב על אות הגרון כמו פוטר מים <small>(משלי י״ז:י״ד)</small> יקח לב. הנח לו. שניהם בהושע ד' אבל מצאנום גם בלא אותיות דומות וגם בלא אות הגרון כמו טרף כלב מברך און <small>(ישעיהו ס״ו:ג׳)</small> ויבן אלה <small>(סוף הושע)</small> גרת לץ <small>(משלי כ"ב)</small> וזולתם רבים. טעם הראשון בעבור היות המלה ההיא סמוכה למלה זעירא או מלעיל וטעם השני להעמיד מפני הצירי ועיין מה שכתבתי בפרשת קרח על ויוצא פרח ויחזקל כ"ב על איש גדר גדר: | ||
== לד == | == לד == | ||
'''לבוא לקחת לו.''' | '''לבוא לקחת לו.''' בהעתק הללי לבוא ירושלמי לבא עד כאן. ובספרים שלנו מלא שאין זה מהט' חסרים במסורת וסי' בריש ויחי וזה מוכרע גם ממדרש ויקרא רבה פ' כ"ג ומדרש חזית פסוק כשושנה בין החוחים אמר ר' יודן מלבוא לקחת לו גוי מקרב גוי ועד מוראים גדולים שבעים ושנים אותיות הן ואם יאמר לך אדם שבעים וחמשה אמור לו הוצא מהן גוי שני שאינו עולה מן המנין: | ||
== לז == | == לז == | ||
'''ויוצאך.''' | '''ויוצאך.''' בכל ספרים מדוייקים ובהעתק הללי חסר יו"ד והוא כשגגה שיוצאת מלפני המדפיס שכתבו מלא ולא הביט למסורת הכתובה לפניו ויוצאך ב' חד כתיב כן חסר יו"ד וחד חסר דחסר וסימן ותחת כי אהב ויצאך ה' אלהיך משם בתראה חסר דחסר וכן כתב הרמ"ה ז"ל ויוצאך ב' וסימן ויוצאך בפניו דותחת כי אהב דין מלא וא"ו וחסר יו"ד כתיב ויצאך ה' אלהיך משם דשמור דדברות חסר דחסר. חסר וא"ו וחסר יו"ד כתיב: | ||
== לח == | == לח == | ||
'''ועצמים.''' | '''ועצמים.''' המ"ם רפה: | ||
== מב == | == מב == | ||
'''לנס שמה רוצח.''' | '''לנס שמה רוצח.''' דין לחוד מלא וא"ו באורייתא וכל רצח הרצח חסר: | ||
'''הערים האל.''' | '''הערים האל.''' ח' סבירין האלה וסימן במסורת פרשת תולדת יצחק: | ||
== מג == | == מג == | ||
'''לראובני.''' | '''לראובני.''' עיין לעיל בסוף דברים: | ||
== מה == | == מה == | ||
'''העדת.''' | '''העדת.''' הה"א במאריך במקצת ספרים: | ||
== מח == | == מח == | ||
'''שיאן.''' | '''שיאן.''' בשי"ן שמאלית ויש הוכחה מהמסורת ריש שיר השירים שנמסר סימן מן כ' זוגין מיחדין חד ס' וחד שי"ן אי נמי חד בשי"ן שמאלית וחד בשי"ן ימנית ואחד מהם הר שיאן בשי"ן שמאלית וחסרים ושיאון ואנחרת <small>(יהושע י״ט:י״ט)</small> בשין ימנית: | ||
{{ניווט כללי תחתון}} | {{ניווט כללי תחתון}} | ||
{{פורסם בנחלת הכלל}} | {{פורסם בנחלת הכלל}} | ||
גרסה אחרונה מ־15:37, 21 ביולי 2020
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
ג[עריכה]
בבעל פעור. מצאתי כתוב בחומש קדמון כי בספר ר"מ ובס' ר"ג מוגה לב על ע"כ. ובספרים שלנו בבעל וכן תרגמו המתרגמים וכ"כ הראב"ע בבעל פעור בעבור בעל פעור:
ה[עריכה]
לעשות כן. גלגל בסי"ן לא במאריך ומלת כן בזקף קטן לא בפשט ופוק חזי מילי פום גבר חכים בעל א"ת:
ז[עריכה]
אלהים קרבים. קודש סנהדרין פ' ד':
קראנו. אין בו יו"ד וכ"כ הרמ"ה ז"ל וכן חברו שבמסורת יעננו ביום קראנו:
ח[עריכה]
צדיקם. בהעתק הללי ובכל ספרים מדוייקים מלא יו"ד קדמאה וחסר יו"ד בתראה וכל צדיקם הצדיקם באורייתא דכותיה בר מן חד מלא דמלא ויסלף דברי צדיקים דואלה שמות וכ"כ הרמ"ה ז"ל ועיין במ"ג סוף מזמור ל"ז:
ט[עריכה]
יסורו. בהעתק הללי יסורו ירושלמי יסרו ע"כ. ובכל הספרים הוא מלא כ"כ הרמ"ה ז"ל ובמסורת ב' מלאים וחברו יתגוררו יסורו בי (הושע ז'):
מלבבך. הלמ"ד דגושה:
יד[עריכה]
בעת ההוא. ההוא כתיב בוא"ו וקרי בחירק בכל ספרים כ"י מדוייקים וגם בדפוס ישן ועיין מ"ש בפ' דברים:
טז[עריכה]
פן תשחתון. בס"ס הקדמא בתיו לא בפ"א:
יט[עריכה]
וראית את השמש. הוא"ו בגעיא:
כ[עריכה]
ויוצא. ד' וחסר יו"ד וסי' במסורת ועיין בס' נפוצות יהודה דרוש ד' דף י"ט:
כג[עריכה]
תמונת כל אשר צוך. במסורת פ' צו נמסר סימן מן ה' דסבירין כאשר וקרינן אשר וחד מינייהו השמרו לכם פן תשכחו ובפ' זה יש ב' אשר והדעת מכרעת שעל האחרון נאמר וכ"כ הראב"ע אשר צוך כאשר צוך:
כה[עריכה]
ועשיתם פסל. במדוייקים הטעם בסי"ן:
כו[עריכה]
העידתי. מלא יו"ד וכ"כ בעל הטורים ובתיקון ס"ת ישן העידתי ס"א העדתי ע"כ. והרמ"ה כתב העדתי תרין חסר דחסר ואחד עם יו"ד וסימן העדתי בכם היום דאתם נצבים חסר דחסר חסר יו"ד וחסר וא"ו ודכותא העדתי בכם דוהיה אם שכח תשכח דוהיה עקב חסר דחסר חסר יו"ד וחסר וא"ו העידתי בכם סמוך דכי תוליד בנים מלא יו"ד וחסר וא"ו עכ"ל. ומ"ש במ"ק העידתי ב' מלא ר"ל בכל המקרא וחברו כי העידתי:
לב[עריכה]
אשר ברא אלהים אדם. יש פסיק בין אלהים לאדם וכן נמנה בפסיקתא דאורייתא ודוגמתו בריש פרשת חיי שרה נשיא אלהים אתה:
לג[עריכה]
השמע עם. בב' טעמים כי לכן שמו שני טעמים להפריש בין שתי אותיות הדומות זו בסוף המלה וזו בראשית המלה שבצדה כמו השמע עם. שלח חשך (תהילים ק״ה:כ״ח) צרר רוח (הושע ד׳:י״ט) ואזל לו (משלי כ') לדעת המכלול ויצץ ציץ או כדי להרחיב על אות הגרון כמו פוטר מים (משלי י״ז:י״ד) יקח לב. הנח לו. שניהם בהושע ד' אבל מצאנום גם בלא אותיות דומות וגם בלא אות הגרון כמו טרף כלב מברך און (ישעיהו ס״ו:ג׳) ויבן אלה (סוף הושע) גרת לץ (משלי כ"ב) וזולתם רבים. טעם הראשון בעבור היות המלה ההיא סמוכה למלה זעירא או מלעיל וטעם השני להעמיד מפני הצירי ועיין מה שכתבתי בפרשת קרח על ויוצא פרח ויחזקל כ"ב על איש גדר גדר:
לד[עריכה]
לבוא לקחת לו. בהעתק הללי לבוא ירושלמי לבא עד כאן. ובספרים שלנו מלא שאין זה מהט' חסרים במסורת וסי' בריש ויחי וזה מוכרע גם ממדרש ויקרא רבה פ' כ"ג ומדרש חזית פסוק כשושנה בין החוחים אמר ר' יודן מלבוא לקחת לו גוי מקרב גוי ועד מוראים גדולים שבעים ושנים אותיות הן ואם יאמר לך אדם שבעים וחמשה אמור לו הוצא מהן גוי שני שאינו עולה מן המנין:
לז[עריכה]
ויוצאך. בכל ספרים מדוייקים ובהעתק הללי חסר יו"ד והוא כשגגה שיוצאת מלפני המדפיס שכתבו מלא ולא הביט למסורת הכתובה לפניו ויוצאך ב' חד כתיב כן חסר יו"ד וחד חסר דחסר וסימן ותחת כי אהב ויצאך ה' אלהיך משם בתראה חסר דחסר וכן כתב הרמ"ה ז"ל ויוצאך ב' וסימן ויוצאך בפניו דותחת כי אהב דין מלא וא"ו וחסר יו"ד כתיב ויצאך ה' אלהיך משם דשמור דדברות חסר דחסר. חסר וא"ו וחסר יו"ד כתיב:
לח[עריכה]
ועצמים. המ"ם רפה:
מב[עריכה]
לנס שמה רוצח. דין לחוד מלא וא"ו באורייתא וכל רצח הרצח חסר:
הערים האל. ח' סבירין האלה וסימן במסורת פרשת תולדת יצחק:
מג[עריכה]
לראובני. עיין לעיל בסוף דברים:
מה[עריכה]
העדת. הה"א במאריך במקצת ספרים:
מח[עריכה]
שיאן. בשי"ן שמאלית ויש הוכחה מהמסורת ריש שיר השירים שנמסר סימן מן כ' זוגין מיחדין חד ס' וחד שי"ן אי נמי חד בשי"ן שמאלית וחד בשי"ן ימנית ואחד מהם הר שיאן בשי"ן שמאלית וחסרים ושיאון ואנחרת (יהושע י״ט:י״ט) בשין ימנית:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |