תולדות יצחק/בראשית/כז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

תולדות יצחק בראשית כז

כב

הקול קול יעקב ולא הכירו כי היו ידיו כידי עשו אחיו שעירות. יש בזה ספק שסומא אינו מותר באשתו אלא בטביעות קלא ואם כן העיקר הקול. התשובה יצחק רצה לבודקו בה' חושים אם הוא יעקב אלא שבחוש הראות לא היה איפשר ותכהין עיניו מראות. בחוש המשוש וימושהו בחוש הטעם ואוכלה מציד בני וטעמו כציד חיות השדה. בחוש הריח וירח את ריח בגדיו ויאמר ראה ריח בני כריח שדה תפוחים שאלו האילנות בשדה. בקול הקול קול יעקב חוש השמע לבד לא מצא כעשו וג' עדים הם יותר מעד אחד ועוד נראה לי שחוש המשוש לבדו גדול מטביעות קלא והטעם שהמשוש השגתו בלי אמצעי אלא העור שדבוק בגוף עצמו והקול האמצעי להשגתו הוא חוץ ממנו שהוא האויר ומה שאמרו חכמים סומא מותר באשתו בטביעות קלא זהו לפי שאין סימן באשה המישוש אלא ביעקב שהיו ידי עשו שעירות כעור גדיי עזים והרמב"ן כתב להתיר זה הספק שלכך אמר הקול קול יעקב שמדבר בלשון רכה ומזכיר שם שמים או שהיה משנה לדבר בלשון אחיו כי יש יודעים לעשות כן עד כאן דבריו ואין צורך:

כז

וישק לו נשיקה עם למד ביד או בכתף או בצואר ובלי למד בפה:

כח

ויתן לך האלהים מטל השמים ומשמני הארץ ורוב דגן ותירוש: יש ספק שמצאנו שבעה שינוים בין ברכת יעקב לברכת עשו. השינוי הראשון ביעקב אמר ויתן לך לשון נתינה ובעשו לא אמר לשון נתינה. השינוי השני בברכת יעקב הזכיר אלהים ובעשו לא הזכיר אלהים. השינוי השלישי ביעקב לא אמר הנה ובעשו אמר הנה. השינוי הרביעי ביעקב הזכיר בתחלה טל השמים ואחר כך משמני הארץ ובעשו הזכיר משמני הארץ בתחלה ואח"כ טל. השינוי החמישי ביעקב לא הזכיר מושבך ובעשו הזכיר מושבך. השינוי הששי ביעקב לא אמר מעל ובעשו אמר מעל. השינוי הז' ביעקב אמר ורוב דגן ותירוש ובעשו לא אמר כן. ונראה לי תשובה כללית לכל אלו השינויים והוא שברכת יעקב היא מן הש"י בהשגחה פרטית כפי מעשי ישראל ולכן הזכיר בה אלהים אבל בעשו אינו כן אלא שהקב"ה יושיבהו בארץ שיהיה טובה מצד טבעה ולזה אמר בו מושבך כלומר הקב"ה יתן לך מושב שיהיה טוב מצד עצמו אבל ביעקב אינו כן אלא אפילו שיהיה הארץ רעה מצד עצמה הקב"ה יעשה אותה טובה ואם היא טובה יוסיף בה טוביות ולזה אמר ויתן לך האלהים נתינה מיד האלהים ולפי שהיא מצד השגחת השם יתברך אמר בסמוך עם אלהים מטל השמים לפי שהשמים קרובים לשי"ת על השמים כבודו אבל עשו שטוב ארצו היא מטבעה אמר בראשונה משמני הארץ ואחר כך אמר מטל השמים ועוד יעקב קרוב לשמים ועשו קרוב לארץ שהוא חומרי ולזה אמר בעשו מעל פירוש ולא כל על שהקב"ה על השמים כבודו אבל ביעקב שהברכה היא מן האלהים אין למעלה ממנו ואינו מעל אלא כל על ולזה אמר הנה נגזר מלשון הנני כלומר הרי הוא מוכן שהארץ מוכנת מצד עצמה אבל כשהברכה יבוא מפאת ההשגחה אינו הנה שאינו קרוב מאד שצריך תפלות ותחנונים ומעשים טובים ועוד שעשו לפי שהוא דרך טבע לפעמים יבוא דגן רב ולפעמים מעט כפי טבע השנה אם גשומה או לא אבל לישראל לעולם יהיה רוב דגן ותירוש בעבור שיבוא מפאת האלהים שאין החיים והטובות בעין רעה מפאת ה' ואם יחסר מזה הוא מפאת חסרון צדקות ישראל וזהו שאמר ז"ל משמני הארץ יהיה מושבך זו איטליא של יון שידענו שמפאת עצמה שמנה מאד ובזה הותר ספק השינויים:

לג

ויחרד יצחק חרדה יש בזה ספקות:
הספק הא' מה חרדה היא זו גדולה עד מאד וכי לא היה יכול לברך גם לעשו ואם החרדה בעבור שבירך ליעקב למה אינו ראוי כי זרעו הוא ועוד שאמר ויקח ברכתך שמורה שלא יש ברכה אחרת בעולם והנה כמה מיני ברכות יש שיוכל לברכו ג"כ:
הספק השני שאמר ויקח ברכתך מורה שלא נשאר ברכה עמו שיוכל לברכו ואחר כך ראינו שבירך אותו ואיך אמר שאין לו ברכה עוד:
הספק הג' אחר שביקש עשו ממנו שיברך אותו ואמר ב' פעמים שלא נשאר לו ברכה שפעם א' אמר ויקח ברכתך לומר שאין לו עוד ברכה ואח"כ אמר הלא אצלת לי ברכה והשיב לו שאין לו עוד ברכה ולכה איפה מה אעשה בני איך כשאמר עשו הברכה אחת היא לך אבי ברכני גם אני אבי מיד בירך אותו ומה טענה כל כך גדולה היא לשבסמוך בירך אותו שזהו עצמו מ"ש הלא אצלת לי ברכה ולא בירך אותו בטענה ההיא:
התשובה לכל אלו הספקות לפי שברכתו היתה הוה גביר לאחיך וגביר הוא מן המצטרף שהוא גביר על אחיו והם עבדים ולכך חרד חרדה גדולה שא"א לתת לו ברכה כמוה וכ"ש גדולה ממנה ולזה אמר ויקח ברכתך שא"א לברך אותו ברכה כמוה וזה ולפי שעשו אמר ברכני גם אני אבי כלומר שוה לברכתו ולפי שלא גלה לו נוסח הברכה חזר לומר הלא אצלת לי ברכה כמוה אז גלה לו הנוסח ואמר לו הן גביר שמתיו לך ואת כל אחיו נתתי לו לעבדים וא"כ א"א לברך לך ברכה כמוה אז השיב עשו ואמר הברכה אחת היא לך אבי פירוש שתי ברכות נתת לו הא' גביר והב' דגן ותירוש הברכה הא' כבר אני רואה שאין בה תיקון אבל א' מן הברכות שהיא דגן ותירוש מאותו המין של ברכה ברכני גם אני אבי ואז בירך לו מזה המין האחרון ואמר הנה משמני הארץ יהיה מושבך ולפי שעדיין יחזור עשו ויאמר ומה יועיל לי הברכה השנית מה שקנה עבד קנה רבו אם אינך מתקן גם הראשונה מעט שכן דרך התחבוליים שואלים מעט מעט עד שמשיגים שאלתם וכן הבין יצחק מעשו לזה השיב גם כן והיה כאשר תריד ופרקת עולו מעל צואריך ובזה הותרו כל הספקות:

לו

הכי קרא שמו יעקב וגו' פירוש שידו אוחזת בעקב עשו היא פעם א' וזה פעמים או שהיה ראוי שיקרא עקב בעבור שידו אוחזת בעקב אבל קרא שמו יעקב על שם העתיד שיעקבני:

מ

והיה כאשר תריד כמו אריד בשיחי כלומר אשר תריד ותצעק לה' בלחץ שילחצך אחיך ובעבודה קשה ישמע ה' תפלתך ופרקת עולו וכתב ר' אברהם ישנים שלא הקיצו חשבו שאנו בגלות אדום ואינו כן רק היתה תחת יד יהודה שנאמר ויפשע אדום גם יואב הכרית כל זכר באדום ולפי שהיתה תחת יד יהודה שמחו ביום אידינו והיו אומרי' לבבליים ערו ערו עד היסוד בה וזהו שישי ושמחי בת אדום ובימי אגריפס נלכדה ירושלים ובא אדום לעזור ליהודה ורומי שהגלתנו היא מזרע כתים היא מלכות יון כמו שפירשתי בספר דניאל ומתי מספר האמינו והאמינה רומי בו בימי קוסטאנטין שחדש כל הדת ושם על דגלו צורתה ולא היו בעולם שישמרו התורה החדשה חוץ מאדומים מעטים ולכן נקרא רומי מלכות אדום:

מב

ויוגד לרבקה את דברי עשו בנה הגדול יש ספק מי הגיד לה שעשו לא אמר אהרגה את יעקב אלא בלבו כמו שאמר ויאמר עשו בלבו ואמרם ז"ל ברוח הקדש ואחשוב שלב בכאן כנוי ליצר הרע והוא שראוי היה לעשו לשתוק ולהרגהו ואין תועלת בשטימה אלא שישמר אויב ממנו לזה אמר שיצרו הרע היה גדול מאד ולא שלט בעצמו לשתוק עד שאמר בפיו אהרגה ליעקב. פי' ב' לפעמים משטים ראובן לשמעון ואין כוונתו לעשות לו רעה אלא כדי שיעזוב ראובן מלחלוק עמו לזה אמר שלא היה עשו בזה כן אלא כוונתו ודעתו היה להורגו וזהו בלבו יאמר בפיו ואהרגה את יעקב שהיו פיו ולבו שוים. פירוש ג' וישטום עשו את יעקב זה היה בפרהסיא שאמר שיהרגנו על הברכה וליעקב עצמו שטם בפניו שיהרגנו אבל לא גילה הזמן אימתי יהרגנו אבל בלבו אמר הזמן והוא יקרבו ימי אבל אבי ולזה אמרה רבקה שיברח מיד שלא הוגד לה הזמן ואם תאמר למה פחדה רבקה מעשו שיעקב גבור לזה אמר לפי שעשו גדול ויש לו כח גדול ויעקב קטן ולזה הזכיר בכאן גדול וקטן וא"ת הנה עשו לא אמר שיהרגנו עתה עד שימות אביו לפי הפירוש שאמר בפרהסיא הזמן לזה אמרה מתנחם לך להרגך מיד זהו שתרגום אונקלוס כמן לך ור' אברהם אמר ויאמר עשו בלבו יתכן שגלה סודו לא' מאוהביו ואין צורך:

מד

ימים אחדים שנים מועטות כמו ימים תהיה גאולתו והאחדים פחותים מעשר:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.