רלב"ג/בראשית/כז
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
א[עריכה]
ויהי כי זקן יצחק עד סוף הפרשה.
ספר כי כאשר היה זקן יצחק כהו עיניו מראות ואז קרא לעשו ושאל ממנו שיצוד לו ציד ויעשהו לו מטעמים כאשר אהב ויביא לו ויאכל בעבור שיברכהו לפני מותו והנה רבקה היתה שומעת אלו הדברים ולאהבתה יעקב השתדלה שיהיה יעקב מבורך מיצחק אביו לדעתה כי ברכת הנביא לא תשוב ריקם. והנה יעקב היה יותר ראוי לברכה מעשו לפי מה שהתפרסם לה מעניניהם. ולזה היתה רבקה אוהבת יעקב כמו שקדם. ותאמר רבקה ליעקב שיביא לה שני גדיי עזים טובים לעשות מהם מטעמים ליצחק כאשר אהב ויביא לאביו ויאכל בעבור יברכהו לפני מותו כי לכהות עיניו לא יבחין בין עשו ליעקב ואמר יעקב לרבקה כי הוא ירא פן ימושהו יצחק ויכיר במשושו כי הוא יעקב כי בלי ספק יבחין במשושו בין חלקות יעקב לשעירו' עשו ויהיה זה סבה שיכעס עליו יצחק ויקללהו ותאמר לו אמו שלא יירא מזה כי היא מקבלת עליה הקללה ההיא. ואולי ידעה זה בנבואה שלא יקללהו אביו או בטחה בהש' יתע' שיעזור ליעקב להיותו ראוי יותר לברכה מעשו. והנה שמע יעקב לקולה והיא בחכמתה סבבה שלא יוכל אביו להכיר כאשר ימושהו וזה כי היא הלבישה עורות גדיי העזי' על ידי יעקב ועל חלקת צואריו והלבישה אותו בגדי עשו החמודות אשר אתה בבית כי זה ממה שיוסיף העלם בזה ליצחק. ועוד ספר שכבר השתדל יצחק לחקור בכל הדרכים שהיה יכול עליהם אם זה המביא לו המטעמים הוא עשו אם לא וכאשר נשלמה לו הבחינה בזה לפי מחשבתו אז אכל המטעמים שהביא לו ואחרי אכלו ושתתו קרא יעקב שיגש אליו ויגש וישק אותו. וירח את ריח בגדיו ויברכהו ויאמר הרגיש בחוש הריח ריח בני כי הוא כריח השדה אשר ברכו יי' בבשמים או בשושנים או בפירות בעלי ריח טוב. ויתן לך אלהים ארץ שתתברך בטל השמים כי אין כל מקום שיפול בו טל השמים מקום זרע. ויתן לך משמני הארץ ורוב דגן ותירוש. כי לא כל הארץ שמנה ראויה לגפנים וזה מבואר מן החוש ולא כל ארץ שמנה ראויה לרבוי הדגן אבל אפשר שמרוב שמנה לא יצמח בה הדגן וזה מבואר למי שעיין בטבעיות. והנה ברכהו ג"כ שיהיה לו רב דגן ותירוש שנה בשנה מצד ההשגחה האלהית שתדבק בו כי בזולת זה לא תשלם זאת הברכה בתמידות. יעבדוך עמים וישתחוו לך לאומים הוה גביר לאחיך וישתחוו לך בני אמך. והנה אמר זה בלשון רבים ואם אין לו כי אם אח אחד כמו שאמר על בן אחד. ובני דן חושים. ורבים כמוהו בכתוב. ואולי אמר זה על בני עשו הנולדים אז כי הם יקראו בנים ליצחק ולרבקה לפי מנהג הלשון ומזה הצד היה אפשר שיקראו אחים ליעקב ואם היה העניין כן הנה יחוייב אם שיתאמת ליצחק כי המתברך הוא יעק' אם שיהיה אפשר אצל מחשבתו שיהיו בני ליעקב בעת ההיא. אורריך יהיה ארור ומברכיך יהיה ברוך. עוד ספר שכאש' יצא יעקב מאת פני יצחק אביו בא עשו אחיו מצידו ועשה מטעמי' והביאם לאביו וכאשר התאהת ליצחק שזה השני הוא עשו חרד חרדה גדולה מאד ואמר מי הוא הצד ציד ויבא לי ואוכל מכל בטרם תבא ואברכהו גם ברוך יהיה. וזה שכבר התאמת ליצחק כי ברכתו תגיע לו בלי ספק לפי ששלמות יעקב יסבב שתבא לו הברכה כמו שאמר באברהם כי ידעתיו למען אשר יצוה וגו' הנה התבאר לך מזה ששלמות אברהם יסבב שתגיע לו ברכת השם. ואז שאל עשו מאביו שיברך אותו גם כן והודיעו יצחק שלא יוכל השיב אחור הברכה אשר היתה קללה ולעשו וזה כי הוא שם אותו גביר לעשו ויעד לו שתהיה לו הארץ היותר נבחרת לעשות רב דגן ותירוש. ולזה לא יוכל בברכתו לתת לעשו מבחר הארץ ולא לשלחו חפשי מעבדות יעקב וזה ממה שימנע יצחק מלברך עשו ואז שאל עשו מאביו שיברך אותו ברכה מה ואם לא יוכל בברכתו לתת לו מבחר הארץ ולא להוציאו מעבדות יעקב. וברכו יצחק ואמר אליו הנה משמני הארץ יהיה מושביך ותתברך ארצך בטל השמים מעל וחרבך יהיה כלי להמציא טרפך וזה יהיה כשתנצח כל מי שירצה לקום עליך ואחיך תעבוד. והיה כאשר תריד תמשול יזדמן לך שתפרק עולו מעל צואריך וזה יהיה כשלא יהיה ראוי זרע יעקב לזאת הברכה מפני מריו ורוע פעולותיו כי אז יסור ממך זה העבדות וזה כי כמו אלו הברכות המתמידות לא יתכן שתהיינה אלא לראוי להם ואמנם הברכות שיהיו בעת מה מהזמן ובמקום מה יתכן שיתקיימו לראוי ולבלתי ראוי וזה ממה שנבאר ביאור שלם בג"ה בפרשת וישלח יעקב. והנה חשב עשו בלבו להרוג אחיו אחר מות אביו ואז תסור מעליו זאת הקללה וידמה שאמר זה עשו לקצת אוהביו והם הגידו לרבקה או נודע לה בנבואה. ומפני זה סבבה שילך יעקב אל לבן אחיה. וסבבה שיסכים יצחק בזה ואמרה ליצחק שהיא קצה בחייה מפני נשי עשו שהיו בנות חת. ולזה בקשה ממנו שיצוה יעקב שלא יקח אשה מבנות כנען. ואז קרא יצחק ליעקב וברכו להתפרסם לו כי ממנו יהיה הזרע הנבחר אשר יירש הארץ כי עשו לא היה ראוי לזה לא מצדו ולא מצד נשיו ואמר אליו שלא תקח אשה מבנות כנען. קום לך פדנה ארם ביתה בתואל אבי אך וקח משם אשה מבנות לבן. ואל שדי במציאותו אם לעצמו אם להמציא שאר הנמצאות מה שאין כן באחד משאר הנמצאות כי כל אחד מהם יצטרך במציאותו אל זולתו קודם לו והוא אשר ישימהו נמצא ואין בו די להמציא כל הנמצאות וגם הנמצאות שימציא אינם שופעו' ממנו אם לא באמצעות הכח השופע לו מסבתו כמו שבארנו בספר מ"י. הנה זה האל יברך אותך ויפרך וירבך בדרך שתהיה לקהל עמים ויתן לך ברכ' אברהם כי ממך יהיה הזרע אשר ייעד הש' יתע' לאברהם שיירש הארץ. וכאשר ראה עשו שכבר צוה יצחק ליעקב שלא יקח אשה מבנות כנען ושמע יעקב לקולו רצה גם כן לעשות נחת רוח לאביו להתפרסם לו כי רעות בנות כנען בעיני יצחק אביו ולקח אשה ממשפחתו על נשיו לאשה זה הוא ביאור הספור הזה. וראוי שנחקור בהתר ספק עצום יקרה בקצת מה שבא בזה הספור קודם שנזכור התעלות המגיעות ממנו:
וזה כי כבר יסופק על ענין זאת הברכה אם היא הודעת מה שעתיד להיות או היא כמו תפלה ובקשה מהשם יתעלה שיברך זה המתברך כי בזולת אלו השני פנים לא יהיה תועלת ברכת הנביא וכבר יראה שאין זאת הברכה הודעת מה שעתיד להיות למתברך שאם היה העניין כן לא יתכן שיאמר מה שאמר יצחק לעשו בא אחיך במרמה ויקח ברכתך וזה מבואר בנפשו. וכן יחשב שלא יתכן שתהיה זאת הברכה תפלה ובקשה מהש' יתע' כי מה שזה דרכו יתכן בו שיהיה בו ברכה לכל א' מהמתברכים כי לא ימנע במתפלל שיבקש פעם דבר מה ופעם הפכו לפי מה שיצטרך אליו בעת עת ואם היה הענין כן מה היה הדבר שמנע יצחק מלברך עשו בברכה בעינה אשר בירך יעקב מי יתן ואדע ועוד שיצחק לא נתכוון בברכה ההי' כי אם לברך עשו. סוף הדבר הנה זה הספור חזק הספקות מאד מזה הצד עם שהוא זר גם כן בקשת הנביא מטעמים בעבור זאת הברכה כי אין מדרך הנביא להמשך אחר אלו ההנאות הגופניות כשם שישימם מבוא אל דבקו' השפע האלהי בו כי זה אמנם היה אפשר בתענוגים הנפשיים כמו שאמ' אלישע ועתה קחו לי מנגן וגומ'. ונאמר שכאשר יראה מעניין ברכת הנביא שהיא אינה מיוחסת אל רצונו אבל יברך המתברכי' איש כברכתו כמו שהתפרסם מעניין יעקב בברכו בניו איש אשר כברכתו בירך אותם וכבר יתבאר זה יותר מעניין ברכת מנשה ואפרים אמר ליוסף בבקשתו ממנו שישית יד ימינו על הבכור ידעתי בני ידעתי גם הוא יהיה לעם וגם הוא יגדל. ואולם אחיו הקטן יגדל ממנו וזרעו יהיה מלא הגוים כי זה ממה שיתבאר ממנו בלי ספק שעניין ברכת הנביא בלתי מיוחס אל רצונו אבל הוא הודעת מה שעתיד להיות באופן מה וכבר יראה מענין זה הספור אשר אנחנו בו שאין זאת הברכה הודעת מה שעתיד להיות שאם היה הדבר כן לא היה ראוי ליצחק שיאמ' לעשו בא אחיך במרמה כמו שזכרנו ובהיות העניין כן הנה אולי יותר זה הספק כשנאמר שברכת הנביא באופן מה לפי מה שעתיד להיות ובאופן מה תפלה ובקשה וזה אמנם יהיה לפי מה שאומר וזה כי כאשר יהיה איש מה מוכן לקבל והגיע לו טוב מה יתפלל הנביא שיגיע לו טוב יותר חזק מהטוב ההוא אשר היה נכון לבא עליו אלא שלטוב ההוא התיחסות מה עם הטוב שהיה ראוי לבא עליו. ובזה האופן יאמר שיברכהו בברכתו והמשל שמי שיש במערכתו שיהיה עבד נשוא חן בעיני אדוניו אם יברכהו הנביא יברכהו בדבר מתיחס לזאת ההצלחה והוא שיהיה משרת גדול בבית המלך או שיהיה סוחר מצליח ולא יברכהו בשיהיה מלך כי זה רחוק מאד מהטוב אשר היה נכון לבא עליו ואולם יברכהו הנביא שיהיה מלך ומושל על מדינות רבות אם היה במערכתו שיהיה שר ואדון למדינה אחת ולפי שהשגחת השם יתעלה רבקה בנביא ימשך לו שתהיה תפלתו נשמעת ותשוב ברכתו במדרגת מה שעתיד להיות אלא שעל כל פנים ברכת הנביא תהיה משוערת לפי הכנת המקבל ולא יברך באי זו ברכה תזדמן אי זה איש יזדמן אבל תהיה הברכה לפי המתברך וזה מבואר מאד עם מה שהישירנו אליו וכאשר התיישב לנו זה הנה אפשר שנתיר בקלות הספקות אשר אפשר לספק בעניין אלו הברכות ונאמר תחלה כי בקשת יצחק המטעמים לא היתה לאהבת הערבות חלילה לנביא מזה החסרון אבל היתה כדי שתשלם למחשבתו התבודדות באיש המביא לו המטעמים בהפנותו מחשבתו בו באכלו אותם כדי שיודיע לו בנבואה אי זו ברכה ראויה לו כי זה מתנאי הנבואה כמו שביארנו בששי מספר מ"י. ולזאת הסבה תמצא שאמ' שאול לנערו כשיעץ שילכו לאיש האלהים להגיד להם איפה הם האתונות והנה נלך ומה נביא לאיש כי הלחם אז מכלינו ותשורה אין להביא מה אתנו וסוף הדברים אמר נערו שיש אתו רובע שקל כסף והוא מבואר שאין ברובע שקל כסף תשורה ראויה לנביא שהיה מושל בכל ישראל וזה הוא מבואר שכמו אלו המתנות היו נותנים לנביא לסבה שזכרנו כי היה בזמן שמואל דבר יי' יקר אין חזון נפרץ ולזה היה צריך לכמו אלו הדברים שיש להם מבוא בהתבודדות דמיונו ומחשבתו במה שירצהו. ואולי היה צריך ליצחק לרב זקנתו כי מפני זה יקשה לו יותר התבודדות מחשבתו ודמיונו בדבר ההוא ולזה תראה בהרבה מהנביאים שתפסק הנבואה מהם בזקנתם. והנה נתבאר ליצחק כי המביא אלו המטעמים הוא מכת מי שראוי שתדבק בו ההשגחה האלהית וברכו לפי האופן ההוא. והמשיל ריח שלמות יעקב בעיון לריח שדה אשר ברכו יי' בפרי מגדי' על צד ההמשל כמו שבא המשל בחכמות לדברים הרוקחים בשיר השירים ומפני זה הקדים בברכת יעקב טל השמים לשמני הארץ מה שלא עשה כן בברכת עשו להעיר כי מהשמים השקיף הש' ית' להשגיח בו כי עניין הטל הוא יותר מפורסם שהוא על צד ההשגחה מירושת הארץ ובכלל הנה מפני שהטל יבא מלמעלה הקדימו להורות שמלמעלה יבאו ליעקב טובותיו על צד ההשגחה הפרטית. והנה בירך יעקב בלב דגן ותירוש בהתמדתו מה שלא עשה כן בעשו וזה כי היות בארץ רוב דגן ותירוש בהתמדה אי אפשר מזולת השגחה פרטית באדני הארץ ההיא ועל צד ההשגחה גם כן ברכהו שיעבדוהו עמים רבים ובני עשו וכן ימשך מההשגחה האלהית שיהיו ארוריו ארורים ומברכיו מבורכים. ואחר שנתברך יעקב בזה האופן אשר היה בו קללה מה לעשו והיה מחוייב בברכת הנביא שתגיע הנה מן ההכרח היה שלא יתברך עשו במה שהיה אפשר שיתברך בו קודם שנתברך יעקב וזה הוא מה שאמר אליו יצחק בא אחיך במרמה ויקח ברכתך והיה נבוך יצחק אי זה ברכה יברכהו וברכהו במה שלא יחלק על ברכת יעקב ממה שיהיה אפשר שיתברך בו עשו לפי מה שיהיה מוכן אליו מהטובות והודיענו כי עבדותו ליעקב לא יהיה מתמיד אבל יסור העבדות ההוא בעת שיהיו ישראל בלתי ראויים שתדבק בהם כמו זאת ההשגחה וזה הוא אמרו והיה כאשר תריד ופרקת עולו מעל צואריך ר"ל שכאשר תגיע הממשלה לעשו מצד המערכת אז יקרא לו שיסור זה העבדות ממנו בעת מה והוא כשלא יהיו ישראל ראויי' שתדבק בהם ההשגחה האלהית באופן שתשים משרתת להם זאת האומה אשר ראוי שתהיה מושלת' ואולם התנה שתגיע הממשלה לעשו מצד המערכת שאם לא היה העניין כן הנה לא ימנע השתעבד בני עשו לזרע יעקב עם היותם בלתי ראויים שתדבק בהם ההשגחה האלהית מה שכבר תראה שתמשול אומה באומה אחרת ואם אין האומה המושלת באופן מהשלמות שתדבק ההשגחה האלהית. הנה נשלם בכאן היתר הספקות אשר אפשר שיסופקו על אלו הברכות. ואולם התועלות המגיעות מזה הספור הם רבים:
התועלת הא' הוא במדות. והוא שראוי לאדם שישתדל להוריש לבניו מהטובות מה שאפשר לו וכ"ש אל מי שאהב מהם יותר. הלא תראה שיצחק השתדל לברך עשו קודם מותו וצוה שיעשה לו מטעמים כדי שיתברר לו במה שיתכן שיברכהו:
התועלת הב' והוא במדות. והוא שראוי שיהיה הבן הנאהב היותר טוב מהבנים ואם לא משך ממנו תועלת להוריו כמו שימשך מהאחרים. הלא תראה כי רבקה היתה אוהבת יעקב להתפרסם לה שלמותו והשתדלה מפני זה שיהיה יעקב המתברך ואף על פי שהיה מגיע לה תועלת יותר מעשו בסבת הציד שהיה מביא תמיד ואולם יצחק לרוב התבודדותו בעיון לא התפרסמו לו תכונות יעקב ועשו וענייניהם בדרך שיוכל לדעת איזה מהם יותר טוב ולזאת הסבה היה אוהב עשו יותר לסבת התועלת שהיה מועיל ולהיות מראהו תמיד בדברים לאשר אליו לבו:
התועלת הג' הוא במדות. גם כן והוא שראוי לכל מי שישתדל לעשות פועל מה לתכלית מה. שישתדל להסיר כל הדברים המונעים אותו התכלית ההוא ולהמציא הדברים המביאים אותו ביותר שלם שאפשר הלא תראה כי יעקב פחד שימנע ממנו התכלית שהיה מכוון אליו עד שראה שרבקה המציאה לו התחבולות אשר בהם הסתלק מה שהיה מפחד ממנו וזה שהיא הלבישה אותו בגדי עשו כי זה ממה שיביא יצחק לחשב שזה שהוא לבוש אלו הבגדים הוא עשו והלבישה עורות גדיי העזים על ידי יעק' ועל חלקת צואריו כדי שירגיש בו יצחק שהוא שעיר כאשר ימושהו.
התועלת הד' הוא במדות. והוא שאין ראוי שימנע אדם מבעל חק חוקו. הלא תראה כי יצחק לאהבתו עשו מפני התועלת שהועילהו לא היה רוצה לברך יעקב המביא לו מטעמים לחשבו שהוא יעקב כמו שהגיד בסוף העניין הקול קול יעקב אבל רצה שיהיה המתברך עשו כדי לגמלו על התועלת שהועילהו עד שהביאהו יעקב לחשב שהוא עשו ואז ברכו:
התועלת הה' הוא בדעות. והוא להודיע שכבר אפשר בטוב המתמיד שיעד הנביא שיפסק בעת מה הלא תראה שכבר יעד יצחק ליעקב שיהיה גברי לאחיו ואחר כך אמר לעשו שכבר יזדמן בעת מה שיפרוק עולו מעל צוארו:
התועלת הו' הוא במדות. והוא שאין ראוי שיקל האדם בשנאה שישנאו מי שיהיה אבל ראוי שיהיה מפחד ממנו וישתדל לברוח ממנו מהארץ ההיא או לשלים עמו הלא תראה שרבקה צותה יעקב שיברח מפני חמת עשו אחיו:
התועלת הז' הוא במדות. והוא שראוי לאדם שיהיו רחמי ההורים על הבנים יהיו טובים או רעים הלא תראה שרבקה יראה פן תשכל שניהם אם לא יברח יעקב מפני עשו כי יעקב מבואר מעניינו שהיה גבור וזה יתבאר מהאבן שגלל לבדו מעל פי הבאר שהיו מתקבצים בה רבים קודם שיוכלו לגללה ובלי ספק כשיראה שיקום עליו עשו להרגו יקדים הוא ויהרגהו או אולי ימותו שניהם:
התועלת הח' הוא במדות. והוא שראוי לאדם ליקח אשה ממשפחתו או ממשפחה נבחרת כדי שיהיה זרעו נבחר ולזה תמצא שצוה יצחק ליעקב שיקח אשה ממשפחתו כדי שיהיה ממנו הזרע נבחר שירש הארץ שיעד ה' לאברהם וכבר למדנו מזה המקום גם כן כי הברכה היא אינה כי אם לפי הכנת המתברך וזה שאם היה אפשר שיברך הנביא המתברך לפי רצונו למה היה נבוך יצחק בברכת עשו במה יברכהו הנה היה לו אפשר שיברכהו ברכת אברהם כמו שבירך יעקב בה ואמנם לא ברכהו בזאת הברכה לפי שהברכה ההיא לא יתכן שתבא כי אם לדבקים בש"י כמו שהתבאר מדברינו אצל כריתת ברית אברהם בין הבתרים ולפי שלא היה עשו ראוי לזאת ההשגחה לא יכול יצחק לברכו בה. ומזה המקום למדנו גם כן כי לא היה יצק אוהב עשו יותר מיעקב כי אם קודם שהתפרסם לו שלמותו אמנם אחר זה היה אוהב יעקב יותר מצד שלמותו ומעלתו ולזה דקדק בענינו וצוהו שלא יקח אשה מבנות כנען וברכהו בזאת הברכה השנית אשר היא נפלאה מאד:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |