רש"ש/פסחים/ו/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רבינו חננאל
רש"י
תוספות
תוספות רי"ד
רמב"ן
ריטב"א
מהר"ם חלאווה
מהרש"ל
חי' הלכות מהרש"א
פני יהושע
חתם סופר
רש"ש

ילקוט אוצר הספרים
מראי מקומות
חומר עזר
שינון הדף בר"ת
שאלות חזרה


רש"ש TriangleArrow-Left.png פסחים TriangleArrow-Left.png ו TriangleArrow-Left.png א

גמרא סד"א הואיל וכי איתיה הדר בעיניה כו'. ועיין פירש"י ולפ"ז צ"ל הא דפליג ר"ש ב"מ נו) במשנה דקדשים שחייב באחריותם י"ל אונאה היינו באמר הרי עלי עולה בסך ידוע או אפי' בסתם דג"כ יש לה קצבה (מנחות פ' בתרא) וכשנתאנה יצטרך להשלים משלו ולא כן פירש"י התם וע"ע (סנהדרין קיב ב) רל"א ממון בעלים הוא כו' ור"ש היא ע"ש וצ"ע:

[מ"ט בהמה אית לה קלא עיסה לית לה קלא. נ"ל משום דדרך ליטול מהתבואה כדפירש"י לא מן העיסה]:

שם חמצו של נכרי עושה לו מחיצה עשרה טפחים משום הכירא. (ב"ת האחרונות ליתנייהו ברי"ף ורא"ש והוא מוכרח לדעת האחרים פי' שבר"ן ולהה"מ שאביאם) ובר"ן וא"פ כו' וסגי בהכי אע"ג דקביל עליה אחריות כו' והה"מ בפ"ד הביא בשם העיטור והרמב"ן דבלק"ע אחריות לא בעינן מחיצה י' כו' והכא מיירי דוקא בקע"א ע"ש. ולכאורה יפלא דלפ"ז איך יתפרנס הסיפא ואם של הקדש הוא א"צ כו' דכיון דקבל עליו אחריות למה יגרע מש"א לעבור עליו משום ב"י וב"י ונלע"ד דשל גבוה לעולם א"ע אף בקע"א לשיטה זו דכל היכא דאיתא בי גזא דרחמנא איתא עי' חולין (קלט) והוה כקבל אחריות על חמצו של גבוה ברשות גבוה וסמוכין לזה ב"ק עו) הגונב הקדש מבית בעלים פטור וגונב מבית האיש ולא מבית הקדש הרי דאף שעומד בבית בעלים מ"מ נקרא בית הקדש (ובזה נדחית ראיית הרר"י שבהרא"ש סי' ד' כפי מה שבארתי בחדושי דראייתו מהא דק"ל בית הקדש ה"ה דנקרא בית המפקיד אע"פ שהוא ברשות הנפקד והוא כעין שפי' בו הש"א בתשו' פ"ג דשאני גבוה כדאמרן) ונ"ל עוד ראיה מלעיל דקאמר יכול כו' ולקבל פקדונות מן הנכרי כו' דשביק לבר זוגיה דאתחיל ברישא אבל אתה רואה של אחרים ושל גבוה (וכבר הרגיש בזה התומים סימן ס"ו סקע"א) אלא ודאי דהקדש באמת מותר כנ"ל נכון בעז"ה. שוב ראיתי בירושלמי בפ' כל שעה ה"ב וז"ל א"ת תני לא יראה לך כו' אבל את רואה את לגבוה וא"ת תני אפילו לגבוה כו' תפתר בקדשים שחייב באחריותן כר"ש ע"כ. ואולי י"ל דדוקא לר"ש דס"ל בכהת"כ דבר הגורם לממון כמ"ד וא"כ הוי כדידיה ממש לכן אפילו הוא בבית אחר עובר עליו. אבל לרבנן דדוקא גבי חמץ גלי לן קרא כדלעיל י"ל דאינו אלא כשהוא בביתו (ובט"ז סי' ת"מ סק"ד כתב ג"כ לחלק בין ר"ש לרבנן ולהיפך ע"ש) ולפמש"כ ל"ד הש"א בר"ס ע"ח שכתב בשיטת העיטור והרמב"ן דאע"ג דרבי רחמנא לעבור על ב"י על חמץ של נכרי ושל גבוה בקע"א כו':

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף