רמב"ן/פסחים/ו/א
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
הא דתניא יחד לו בית א"ז לבער. פירש"י שלא קבלו עליו אלא אמר לו הרי הבית לפניך והניחו באחת הזויות. וזה תימא הוא שאם לא קיבל עליו אחריות אפי' לא ייחד לו בית נמי אלא שרצה הרב ז"ל לפרש דהך ברייתא דינא קתני כלומר הפקידו אצלו סתם זקוק לבער דחייב באחריותו הוא מדין שומר חנם אמר לו הרי הבית לפניך אינו זקוק לבער כדאיתמר בפרק הזהב דהא ביתא קמך אינו לא שומר חנם ולא שומר שכר.
וראיתי לבעל הלכות ז"ל ורב אחא משבחא ז"ל שכתבו זה הלשון ואי נטירות' ברשותיה דא"י היא דאמר הא ביתא קמך לא מחייב לבעורי. ונראה שלזה הפי' הם מתכוונים ושמא לכך השמיטם רבינו מן ההלכות.
ומ"מ אין הסוגיא עולה לנו לפי שיטה שלהם דא"כ היכי דייקינן בה למימרא דשכירות קנייא בין בית שלו בין של אחרים כיון שאינו חייב באחריותו אינו זקוק לבער וקנין בית של שוכר לענין האחריות אינו לא מעלה ולא מוריד. ועוד דהוה ליה לאיתויי קרא משום שנאמר לך.
אבל פי' ייחד לו בית אין זקוק לבער אעפ"י שהפקידו באחריות קאמר וקס"ד מעיקרא משום דשכירות קניא והוה ליה ביתו של א"י וחמצו של א"י ברשו' הא"י אע"פ שקיבל עליו ישראל אחריותו אין זקוק לו דהפקידו אצלו דוקא שנינו כך פירש ר"ת וכן כתב הראב"ד ז"ל.
וכמדומים היינו שלא נאמרו דברים אלו אלא בחמצו של א"י עד שמצאתי במכילתא בבתיכם למה נאמר לפי שנאמר בכל גבולך שומע אני כמשמעו ת"ל בבתיכם מה ביתך ברשותך כו' יצא חמצו של ישראל שהיא ברשות א"י אע"פ שהוא יכול לבערו אבל אינו ברשותו יצא חמצו של א"י שהוא ברשותו של ישראל וחמץ שנפלה עליו מפולת אע"פ שהוא ברשותו אבל אינו יכול לבערו.
למדנו מכאן שדין חמצו של ישראל עצמו כדין חמץ של א"י שקבל עליו אחריות ותרוייהו ברשות ישראל עובר ברשות הא"י אינו עובר דבתיכם כתיב ומעצמו הוא מוכרע שאם אין אתה אומר כן נמצא' אומר חמץ שלך אפי' מופקד ביד א"י בעיר אתה עובר עליו ואע"פ שאינו בביתך ולא בגבולך חמץ שאינו שלך אפילו בביתך אין אתה עובר עליו והתורה אמרה גבולך ובתיכם.
ונראה לי שזה דין תורה בלבד הוא אבל מדבריהם חמצו של ישראל שהוא ברשות א"י צריך ביעור דהא תניא לקמן אבל א"י שהלוה את ישראל על חמצו אחר הפס' עובר ואוקימנא כשהרהינו אצלו והרהין בביתו של א"י משמע ומאי עיבר שהוא אסור הואיל ועבר עליו מדבריהם, ועוד מכירת חמץ דב"ש וכותח דר' יהוד' בן בתירא בביתו של א"י הם ומדידהו נשמע לב"ה במפקיד וכן משמע בתוספתא.
ודבר ברור הוא דכל חמץ של ישראל צריך ביעור בכל מקום שהוא אבל מן התורה בבתיכם כתיב. ומיהו גבי ייחד לו בית לא החמירו מדבריהם כיון דפקדון הוא ולאו דישרא' הוא. ודקתני במכילתא חמץ שנפלה עליו מפולת בשנפלה עליו גל אבנים גדול שאי אפשר לו לפנותו אבל היה אפשר לו לפנותו עובר עליו ולפיכך אמרו וצריך שיבטל בלבו וי"ל דין תורה בכולן הרי הוא כמבוער ומדבריהם צריך שיבטל בלבו גזירה שמא יפנה אותו ודעתו על החמץ:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |