ילקוט אוצר הספרים/פסחים/ו/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רבינו חננאל
רש"י
תוספות
תוספות רי"ד
רמב"ן
ריטב"א
מהר"ם חלאווה
מהרש"ל
חי' הלכות מהרש"א
פני יהושע
חתם סופר
רש"ש

ילקוט אוצר הספרים
מראי מקומות
חומר עזר
שינון הדף בר"ת
שאלות חזרה


ילקוט אוצר הספרים TriangleArrow-Left.png פסחים TriangleArrow-Left.png ו TriangleArrow-Left.png א

בעו מיניה מרבא וכו'[עריכה]

בעו מיניה מרבא בהמת ארנונא חייבת בבכורה או לא. כל היכא דמצי לשלומי בזוזי לא קמבעיא לן דחייב, היכא דלא מצי מסלק ליה מאי. א"ל פטורה. והתניא חייבת, התם דמצי מסלק ליה. איכא דאמרי בהמת ארנונא פטורה מן הבכורה אע"ג דמצי מסליק ליה, עיסת ארנונא חייבת בחלה אע"ג דלא מצי מסלק ליה. מ"ט, בהמה אית ליה קלא ועיסה לית ליה קלא.

ופירש רש"י בד"ה עיסת ארנונא, והא דתניא חייבת, בעיסה הוא דתניא. והקשו עליו בתוספות בשם רשב"א וז"ל, וקשה לרשב"א דהא גבי בהמה תניא בהדיא בתוספתא דחייבת בבכורה, וכן גבי עיסה תניא איסת ארנונא חייבת בחלה אע"ג דלא מצי מסלק ליה. ואית ספרים דגרסי בהמת ארנונא פטורה והוא דלא מצי מסלק, ולפ"ז מתיישבות שתי הברייתות, ע"ש:

וראיתי למהר"ש אלגאזי בספר רצוף אהבה די"ז ע"ב שהקשה בהני מילי דכתבו התוספות וכן גבי עיסה דהיינו רבא ותו מ"ש אע"ג דלא מצי מסלק ליה ואם כוונתם לומר דמיירי תוספתא בהכי מדתינן דקתני סתמא חייבת קשיא דא"כ גבי בהמה נמי קתני סתמא וא"כ תיקשי לאית ספרים דגרסי בהמת ארנונא פטורה והא דלא מצי מסלק ליה.

ותו מ"ש בסוף הדיבור מתיישבות שתי הברייתו, דמה ברייתות הן שצריכות יישוב. ותו, לפי אית ספרים דגרסי מאי איכא בין איכא דאמרי ללישנא קמא כו'. וניחא ליה למימר דהא דפריך הש"ס לל"ק מדתניא חייבת לפרש"י דבעיסה תני היינו ? דלל"ק היינו עיסת ארונא היינו בהמת ארנונא. ולזה הקשה רשב"א דהא גבי בהמה תניא בהדיא כו' כלומר כיון דאיכא ברייתא דקתני בהדיא גבי בהמה חייבת א"כ עדיפא מינה הו"ל לאקשויי מברייתא דמתניא גבי בהמה. ותו ק"ל דאי הך ברייתא מיירי בעיסה היכי מוקמינן לה בדמצי מסלק ליה, דהא התם בהדיא קתני עיסה חייבת בחלה ואע"ג דלא מצי מסלק. ומש"כ כתבו התוספות וכן גבי עסיה כו' ולא ק"ל אלא לפי גירסת רש"י ופירושו, אבל לפי ספרים דגרסי בהמת ארנונא פטורה והוא דלא מצי מסלק לא קשה מידי.

ובזה מתיישבות ב' הברייתות, דאילו לגירסת רש"י ופירושו הוה קשיא דהכי מוקמינן להא דתניא חייבת בדלמ"מ דהא בהדיא קתני חייבת אע"ג דלמ"מ. אמנם לאית ספרים דגרסי לל"ב פטורה והוא דלמ"מ אם כן כי פריך הש"ס לרבא בל"ק חייבת היינו מברייתא דקתני בה בהמה ואהא משני התם דמ"מ ליה דה"ן תניא לה סתמא ? וגבי עיסה תניא בהדיא חייבת אע"ג דלא מצי מסלק, עכ"ל.

ולי עני הצעיר לא ידענא מאי קאמר, דמאי ק"ל מדתניא בהדיא גבי בהמה חייבת כו' דע"כ כי היכי דאיבעייא להו בבהמת ארנונא אי <ההמשך עדיין לא הוקלד>

(באר המים לרבי רפאל יעקב מנשה, ליקוטים בסוף הספר)
מעבר לתחילת הדף