רש"י/דברים/כח

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

רש"י ‏ דברים כח

ד

שגר אלפיך. ולדות בקרך, שהבהמה משגרת ממעיה:

ועשתרות צאנך. כתרגומו. ורבותינו אמרו למה נקרא שמם עשתרות שמעשירות את בעליהן ומחזיקות אותם כעשתרות הללו שהן סלעים חזקים:

ה

ברוך טנאך. פרותיך. ד"א, טנאך דבר לח שאתה מסנן בסלים:

ומשארתך. דבר יבש שנשאר בכלי ואינו זב:

ו

ברוך אתה בבאך וברוך אתה בצאתך. שתהי יציאתך מן העולם בלא חטא כביאתך לעולם (ב"מ ק"ז):

ז

ובשבעה דרכים ינוסו לפניך. כן דרך הנבהלים לברח, מתפזרין לכל צד:

כ

המארה. חסרון, כמו צרעת ממארת (ויקרא יג):

המהומה. שגוש, קול בהלות:

כב

בשחפת. שבשרו נשחף ונפוח:

ובקדחת. לשון כי אש קדחה באפי (דברים לב), והוא אש של חולים, מלו"וי בלעז, שהיא חמה מאד:

ובדלקת. חמה יותר מקדחת, ומיני חלאים הם:

ובחרחר. חלי המחממו תוך הגוף וצמא תמיד למים, ובלעז אישטרד"ימנט, לשון ועצמי חרה מני חרב (איוב ל') נחר מפח מאש (ירמיהו ו'):

ובחרב. יביא עליך גיסות:

ובשדפון ובירקון. מכת תבואה שבשדות:

שדפון. רוח קדים, אשלי"דה בלעז:

ירקון. יבש, ופני התבואה מכסיפין ונהפכין לירקון, קמ"א (נ"א, קרו"א) בלעז:

עד אבדך. תרגום עד דתיבד, כלומר עד אבד אותך, שתכלה מאליך:

כג

והיו שמיך אשר על ראשך נחשת. קללות הללו משה מפי עצמו אמרן, ושבהר סיני מפי הקב"ה אמרן, כמשמען, וכן נאמר (ויקרא כו) ואם לא תשמעו לי … ואם תלכו עמי קרי, וכאן הוא אומר בקול ה' אלהיך … ידבק ה' בך … יככה ה', הקל משה בקללותיו לאמרן בלשון יחיד. וגם כן בקללה זו הקל, שבראשונות הוא אומר את שמיכם כברזל ואת ארצכם כנחשה, שלא יהיו השמים מזיעין כדרך שאין הברזל מזיע ומתוך כך יהי חרב בעולם והארץ תהי מזעת כדרך שהנחשת מזיע והיא מרקבת פרותיה, וכאן הוא אומר שמיך נחשת וארצך ברזל, שיהיו שמים מזיעין, אע"פ שלא יריקו מטר, מכל מקום לא יהיה חרב של אבדון בעולם, והארץ לא תהיה מזיעה, כדרך שאין הברזל מזיע, ואין הפרות מרקיבין, ומכל מקום קללה היא, בין שהיא כנחשת בין שהיא כברזל לא תוציא פרות, וכן השמים לא יריקו מטר (ספרא ויקרא כ"ו):

כד

מטר ארצך אבק ועפר. זיקא דבתר מטרא, מטר יורד ולא כל צרכו, ואין בו כדי להרביץ את העפר, והרוח באה ומעלה את האבק ומכסה את עשב הזרעים שהם לחים מן המים ונדבק בהם, ונעשה טיט ומתיבש ומרקיבין (תענית ג'):

כה

לזעוה. לאימה ולזיע, שיזועו כל שומעי מכותיך ממך ויאמרו אוי לנו שלא יבא עלינו כדרך שבא על אלו:

כז

בשחין מצרים. רע היה מאד, לח מבפנים ויבש מבחוץ, כדאיתא בבכורות (דף מ"א):

גרב. שחין לח:

חרס. שחין יבש כחרס:

כח

ובתמהון לבב. אטם הלב, אשטור"דישון בלעז:

כט

עשוק. בכל מעשיך יהיה ערעור:

ל

ישגלנה. לשון שגל, פלגש, והכתוב כנהו לשבח ישכבנה , ותקון סופרים הוא זה:

תחללנו. בשנה הרביעית לאכל פריו (מגילה כ"ה):

לב

וכלות אליהם. מצפות אליהם שישובו ואינם שבים. כל תוחלת שאינה באה קרויה כליון עינים:

לז

לשמה. כמו תמהון, אש"ו אשטורדישו"ן, כל הרואה אותך ישם עליך:

למשל. כשתבא מכה רעה על אדם יאמרו זו דומה למכת פלוני:

ולשנינה. לשון ושננתם (דברים ו), ידברו בך, וכן תרגומו ולשועי, לשון ספור ואשתעי:

לח

יחסלנו. יכלנו, ועל שם כך נקרא חסיל, שמכלה את הכל:

מ

ישל. ישיר פרותיו, לשון ונשל הברזל (דברים יט):

מב

יירש הצלצל. יעשנו הארבה רש מן הפרי:

יירש. יעני:

צלצל. מין ארבה. ואי אפשר לפרש יירש לשון ירשה, שאם כן היה לו לכתב יירש, ולא לשון הורשה וגרושין, שאם כן היה לו לכתב יוריש:

מז

מרב כל. בעוד שהיה לך כל טוב:

מט

כאשר ידאה הנשר. פתאם ודרכו מצלחת ויקלו סוסיו:

לא תשמע לשנו. לא תכיר לשונו, וכן תשמע חלום לפתר אתו (בראשית מא), וכן כי שמע יוסף (שם מ"ב), אינטינד"רי:

נב

עד רדת חמתיך. לשון רדוי וכבוש:

נג

ואכלת … בשר בניך … במצור. מחמת שיהיו צרים על העיר ויהיה שם מצוק, עקת רעבון:

נד

הרך בך והענג. הוא הרך הוא הענג, לשון פנוק, ומהתענג ומרך מוכיח עליהם ששניהם אחד. אע"פ שהוא מפנק ודעתו קצה בדבר מאוס, ימתק לו לרעבונו בשר בניו ובנותיו, עד כי תרע עינו בבניו הנותרים מתת לאחד מהם מבשר בניו אחיהם אשר יאכל. ד"א, הרך בך , הרחמני ורך הלבב מרב רעבנות יתאכזרו ולא יתנו מבשר בניהם השחוטים לבניהם הנותרים:

נו

תרע עינה באיש חיקה ובבנה ובבתה. הגדולים:

נז

ובשליתה. בניה הקטנים, בכלן תהא עינה צרה כשתאכל את האחד מלתן לאשר אצלה מן הבשר:

נט

והפלא ה' את מכתך. מפלאות ומבדלות משאר מכות:

ונאמנות. ליסרך, לקים שליחותן:

ס

אשר יגרת מפניהם. מפני המכות. כשהיו ישראל רואין מכות משנות הבאות על מצרים, היו יראים מהם שלא יבאו גם עליהם. תדע שכן כתוב אם שמוע תשמע וגו' כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך (שמות טו), אין מיראין את האדם אלא בדבר שהוא יגור ממנו:

סא

יעלם. לשון עליה:

סב

ונשארתם במתי מעט תחת וגו'. מעטין חלף מרבים:

סג

כן ישיש ה'. את אויביכם עליכם להאביד וגו' :

ונסחתם. לשון עקירה וכן (משלי ט"ו) בית גאים יסח ה':

סד

ועבדתם שם אלהים אחרים. כתרגומו, לא עבודת אלהות ממש אלא מעלים מס וגלגליות לכומרי ע"ז:

סה

לא תרגיע. לא תנוח, כמו וזאת המרגעה (ישעיהו כ"ח):

לב רגז. לב חרד, כתרגומו דחל, כמו (ישעיהו י"ד) שאול מתחת רגזה לך (שמות טו) שמעו עמים ירגזון, (שמואל ב כ"ב) מוסדות השמים ירגזו:

וכליון עינים. מצפה לישועה ולא תבא:

סו

חייך תלאים לך. על הספק, כל ספק קרוי תלוי, שמא אמות היום בחרב הבאה עלינו. ורבותינו דרשו זה הלוקח תבואה מן השוק:

ולא תאמין בחייך. זה הסומך על הפלטר (עי' מנחות ק"ג):

סז

בבקר תאמר מי יתן ערב. ויהיה הערב של אמש:

ובערב תאמר מי יתן בקר. של שחרית, שהצרות מתחזקות תמיד וכל שעה מרבה קללתה משלפניה (עי' סוטה מ"ט):

סח

באניות. בספינות, בשביה:

והתמכרתם שם לאיביך. אתם מבקשים להיות נמכרים להם לעבדים ולשפחות:

ואין קנה. כי יגזרו עליך הרג וכליון:

והתמכרתם. בלעז איפורוונדרי"ץ וו"ש, ולא יתכן לפרש והתמכרתם בלשון ונמכרתם על ידי מוכרים אחרים מפני שנאמר אחריו ואין קונה:

סט

לכרת את בני ישראל. שיקבלו עליהם את התורה באלה ובשבועה:

מלבד הברית. קללות שבתורת כהנים שנאמרו בסיני:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.