מנחת שי/דברים/כח

מנחת שי ‏ דברים כח

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

והיה אם שמוע. פתוחה:

ב

והשיגך. הגימ"ל רפה כמשפט ובמסורת והשיגך ג' חד חסר וא"ו וב' מלא וא"ו דברכות חסר דקללות מלא כי הקללות נתמלאו והברכו' לא נתמלאו ובפסיקת' דרב טוביה מה שנכתב בקללות מלא וא"ו על שם עמו אנכי בצרה לרמוז כי ה' שוכן בקרבם ולא יאבדו בגלות:

ד

פרי. הפ"א דגושה:

ז

ינוסו. מאן דמסיר ב' מלא בתור' מישתבש דהדין בלחוד באוריית' מלא וכל שאר חסר אלא אימ' לית מלא בתור' ואי בעית אימא ינוסו ב' מלא חד בתורה ואידך ואיש אל ארצו ינוסו (ישעיהו י״ג:י״ד) והתם נמי נמסר ינוסו ב' מלא בשבעה דרכים והכי אשכחנא במסורת דיקא:

ט

נִשְׁבַּע־לָךְ. כן כתוב בס"ס:

יא

והותרך. חד מן חסר יו"ד בלישנא ובמסורת א' מלא וא' חסר דין מלא וא"ו וחסר יו"ד. דנצבים מלא דמלא:

יג

ונתנך. הטעם לימין הכ"ף כי היא קדמא ואינו פשט:

לשמר ולעשות. כל הפרשה כתוב לשמר לעשו' וזה לשמר ולעשות:

טו

והי' אם לא תשמע. פתוחה:

כא

עד כלתו. חסר וא"ו עיין ריקאנטי:

כז

ובעפלים. העי"ן בדגש ובטחרים ק' והכי אמרינן בגמ' סוף פ' הקורא את המגלה עומד ומסכת סופרים פ"ט. ויש דגש בעי"ן להורות על דגשות טי"ת בטחרים כמ"ש בשמואל ה' ועיין עוד מ"ש שם בסימן ו' בסייעתא דשמיא:

כט

עשוק. בשי"ן ימנית:

ל

ישגלנה. ישכבנה ק' שם בגמ' ומסכת סופרים וכתב הרשב"א שאלתי כיון שאסור לקרות בתורה אפי' אות אחת שלא מן הכתב היאך שליח צבור קורא ישכבנה והכתוב ישגלנה וכן כל תיבה שיש בה קרי וכתיב שכולם כתובים בתורה כפי המסורת ולא כפי המקרא. תשובה זו הלכה למשה מסיני וכמ"ש בפ' אין בין המודר מקרא סופרים ועיטור סופרים קריין ולא כתבן כתבן ולא קריין הלכה למשה מסיני עכ"ל. ומעשה באחד ששקרא כמו שכתוב בתורה בפני גדולי הדור והתרו בו שיקרא כפי המסורת ולא רצה ונידוהו והורידוהו מן התיבה:

לג

יאכל. בכמה ספרים כ"י מדוייקים ובדפוסים ישנים הטעם בכ"ף וכן כ' אור תורה שהוא מלרע:

לה

קדקדך. קו"ף ראשונה בקמץ לבד והשני בחטף קמץ לא בשוא כמו שהוא בדפוס ישן:

לז

והיית לשמה. אין בוא"ו געיא:

מב

הצלצל. בספרים כתובי יד מדוייקים ובדפוס קדמון צד"י שנייה בפתח וכן כתב אור תורה גם המכלל יופי כתב עליו פתח בסוף פסוק וכן בס"א כ"י מצאתי כתוב בגליון חד מן פתח דס"פ:

מג

מעלה מעלה. בס"א דפוס ישן מעלה השני העי"ן בשוא ופתח וכ"כ בעל א"ת ובספרים אחרים שראיתי שניהם בשוא לבדו:

מח

עד השמידו אתך. קדמאה עד השמידו אתך תניינא עד האבידו אתך ואפ"ס להשמדה ולהובדה:

נב

והצר. בכל ספרים מדוייקים כ"י מלרע כמו השני שבפסוק הראשון בקדמא והשני בשופר הפוך וכן במכלול דף קמ"א הביא א' מהם עם דומים אחרים שהם מלרע ואם היה הפרש ביניהם לא היה נמנע מלאמרו:

נג

איבך דואכלת. חסר דחסר כמ"ש בפרשת שופטים:

נו

והענגה. הגימ"ל דגושה:

נז

ובשליתה. הוא"ו במאריך בס"ס וכ"כ הבלמשי:

סא

בספר התורה הזאת. מלת בספר בטפחא ועיין מ"ש לקמן בסדר נצבים:

יעלם. בספרים מדוייקים העי"ן בשו"א לבדו וכן כ' א"ת ובעל צרור המור ובעל גור אריה וכן משמע מדברי אבן עזרא ולמזרחי בחטף פתח:

סב

כי לא. במקף באמצע ובלא יתיב במלת כי:

סח

לראתה. בהעתק הללי ובכל הספרים חסר וא"ו וכן כתב הרמ"ה ז"ל ולא כמאירי שכתבו מלא:

והתמכרתם. בהעתק פירארה הכ"ף רבתי וכן ראיתי בנוסח א' מאותיות גדולות ובתיקון ספר תורה ישן ולא נהגו כן לא בספרי הדפוס ולא בספרי היד כי אם כ"ף ו כ נה אשר נטעה:

סט

אלה דברי הברית אשר. בס"ס האל"ף בגעיא ודומיהם רבים יש בס' כתובים כמ"ש במאמר המאריך:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.