רלב"ג/ויקרא/כו

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך


תרגום אונקלוס


רש"י
רמב"ן
דעת זקנים
בכור שור
פירוש הרא"ש
הטור הארוך
חזקוני
ספורנו
רבנו בחיי
רלב"ג
רלב"ג - ביאור המילות


אבי עזר (על אבן עזרא)
אברבנאל
אדרת אליהו
אלשיך
הכתב והקבלה
העמק דבר
הרחב דבר
יריעות שלמה
מזרחי
מיני תרגומא
מנחת שי
משאת המלך
משך חכמה
נחל קדומים
עמר נקא
צרור המור
תולדות יצחק
תורה תמימה


מראי מקומות


פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"לפרק זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

רלב"גTriangleArrow-Left.png ויקרא TriangleArrow-Left.png כו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


ג[עריכה]

פרשת בחקותי

והנה הקדימה התורה לזכור בזה המקום קצת הטובות שיביא השם יתעלה להולכים בחקותיו וקצת הרעות שימשכו לאשר עזבום להעמידנו על כונת הש' יתע' באלו המצות והחקים כי לא דבר רק הוא והנה המשיך לזה דיני הנדרים וההקדשות שהם למזבח או לבדק הבית כדי להשלים המאמר בעניין הקדשים והקרבנות עם שבזה גם כן מה שישלם בו המאמר בעניין היובל אשר היו בו הדברים כמו העניין בשדה אחוזה ובשדה מקנה והנה היה זה המאמ' בהדרגה בנכבד החל והם ערכי אדם ואחר כך זכר בבהמה ודבר תחלה ביותר שלמ' מנה והיא הבהמה התמימה שהקדישה למזבח ואחר כך דבר בבעלת מום ואחר כך בקרקעות והתחיל ביותר נכבד והוא הבית ואחריו דבר בשדה אחוזה שהוא למטה ממנו ואח' כך דבר בשדה מקנה שהוא למטה משדה אחוזה בעניין ההתקיים לבעליו ואח' כך זכר מה שאין ראוי להקדיש כמו קדשי מזבח שאין ראוי לשנות קדושתם וזכר זה ביותר קל מהם ואחר כך זכר דין מה שיחשב שאין ראוי להקדישו למזבח או לבדק הבית והוא הבהמה הטמאה ואחר שהשלים המאמר בקדשי השם יתעלה ביאר עניין קדשי הכהנים ואח' כך ביאר דין קדשי ישראל כמו מעשר שני ומעשר בהמה ובזה נשלם המאמר בזה הספר ואולם התועלות המגיעות מזאת הפרשה:

התועלת הראשון הוא בדעות והוא להודיע שההשגחה האלהית תדבק לטובים גם בענינים הגופיים להביא להם הטובות בהם ושכבר ימשך לעוצם ההשגחה לטובי' שתמשך לזרעם אחריהם באופן שכאש יסורו מדרכי התור אשר הוא סבת סור כל שלמות מהם ייסרם השם יתעלה מוסר אחר מוסר באופן שלא ישתקעו בדעות הנפסדות ההם וישובו לקנות השלמות אשר סרו ממנה:

התועלת השני הוא במצות והוא מה שצונו לדון בערכי אדם לפי מה שזכרה התורה והנה התועלת בזאת המצוה מבואר כי הרבה פעמים יעלה בלב האנשים לתת ערך אדם מה להש' יתע' למען ישמרהו השם ויחייהו עד שתמצא שקצתם יתנו משקלם לזאת הסבה ולפי שהאדם נכבד מאד ביחס אל הכסף והזהב היה חושב שלא יהיה בין ערכו והכסף והזהב יחס ולזה הגבילה התורה זה הערך אשר לא יקשה מאד וגם בו הקלה אם לא תשיג יד הנודר והנה למדתנו התורה באלו הערכים סודות מהדברים הטבעיים וזה כי מפני שהיה ערך הנקבה תמיד פחות מערך הזכר למדנו שהאשה חסרת הבריאה ביחס אל האיש כמו שהתבאר זה בטבעיות. ולמדנו עוד מזה כי קודם הגיעם לעשרים שנה הם בזמן הצמיחה ולזה הם דורכים אל החסרון והפסד ומפני זה היה הערך יותר גדול מבן כ' ועד בן ס' שנה ועד בהיותו בן חדש לא היה לו ערך כי אולי הוא נפל ומבן חדש ועד בן חמש שנים לחוזק החסרון אשר בבריאתו לא היה ערכו כי אם עשירית הערך השלם לזכר ולנקבה ואולם מבן ה' ועד בן כ' שנה שהחל להתחזק ולמאוס ברע ובחור בטוב כי הוא דורך על השלמות היה ערך הזכר יותר ממי שהוא מבן ס' ומעלה כי הוא דורך אל החסרון וההפסד ואמנם ערך הנקבה לא היה מתחלף אל ערכה מבת ששים שנה ומעלה להעיר שהמשגל לזולת פרי הראוי הוא בלתי נבחר ולפי שהנקבה היא היותר חשוקה למשגל בהיותה למטה מבת כ' הפחיתה התורה ערכה יותר מהיחס הנמשך לערך הנקבה עם ערך הזכר כי המשגל העושה פרי שלם בה הוא מהיותה מבת כ' שנה ולמעלה ולהשלים ההערה בזה לא הפחיתה התורה ערכה מבת ששים שנה ומעלה לפי היחס הקודם אבל שמה ערכה יותר משלשת חמשיות ערך הזכר באון שיהיה ערכה בהיותה מבת ס' ומעלה שוה לערכה בהיותה למטה מעשרי' שנה עד היותה אז בלתי ראויה למשגל כלל שאין המשגל לזולת הפרי הראוי היותר נבחר מהעדרו:

התועלת השלישי הוא במצות והוא מה שצונו לדון בהקדשי הבהמה הטהורה אשר אינה ראויה לקרבן. והנה התועלת בזאת המצוה מבואר והנה הזהירה התורה מהמיר ומהחליף בהמה בבהמה כדי שלא יקלו האנשים בעניין ההקדשות ויביאו תמורתה הפחות שבדברים כי דעתו של אדם קרובה אל ממונו עם חשבו שאין בזה הזק כלל כי כבר יקריב זה הבעל חיים תמורת הב"ח ההוא ויחשב גם כן כי מפני שזה הב"ח הקרב הולך לאיבוד טוב שימירו אותו בפחות ממנו ויביא זה להפחית מעלת הקרבנות ולבזותם ומפני זה קנסה אותו התורה שיהיה הוא ותמורתו קדש:

התועלת הרביעי הוא במצות והוא מה שצונו לדון בהקדשי הבית ושאר הקרקעות היו שדה אחזה או שדה מקנה ולא רצתה התורה שישוב שדה אחזה בשנת היובל למקדי שאותו כדי שלא להקל בעניין ההקדש כי אם היה אז שב לבעלים היה דומה לאנשים שיהיה הקדש יוצא בלא פדיון ויקרה מפני זה מן ההקל בעניין הקדשים מה שלא יעלם:

התועלת החמשי הוא במצות והוא מה שצונו שלא לשנות הקדשי' מקדושה לקדושה וזה מבואר התועלת לתת מעלה גדולה בנפש לקדשים:

התועלת הששי הוא במצות והוא מה שצונו לדון בחרמי הכהנים ושלא ימכר ושלא יגאל באופן שתתוסף נחלתם תמיד בדרך שתוכל להספיק להם עם התרבות' כי זה ממה שיתעוררו האנשים לתת מהונם בזה האופן לזאת המשפחה הנכבדת אשר כל מגמת פניהם הוא לעבודת הש' יתע':

התועלת הז' הוא במצו' והוא מה שצונו להפריש מעשר שני מן הפירות והזרעים ומעשר בהמה וכבר ביארנו התועלת באלו המצות במה שקדם ואולם שרשי המצות הנזכרות בזאת הפרשה הנה המצוה הראשונה הוא בערכי אדם והנה השרש הראשון הוא:

תם ונשלם ספר ויקרא תהלה לאל גבור ונורא


< הקודם ·
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון