רלב"ג/בראשית/כח
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
י[עריכה]
פרשת ויצא יעקב
ויצא יעקב מבאר שבע וגו'. עד וישא יעקב רגליו.
ביאור הפרשה
זכר שכבר יצא יעקב מבאר שבע והשתדל ללכת לחרן ונזדמן לו שהגיע למקום הנבחר והוא לא ידע אבל הוכרח ללין שם כי בא השמש ולקח אחת מאבני המקום ההוא וישם מראשותיו להגביה ראשו בעת השינה כמשפט וישכב שם והנה לחוזק הכנת המקום ההוא בנבואה חלם בנבואה והנה סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה ושמלאכי אלהים עולים ויורדים בו ושהשם יתע' נצב על ראש הסולם ואחשב שהרמז בזה הסולם הוא אל המציאות הזה בכללו על מדרגותיו וזה שהצורות והכחות אשר לו באלו הנמצאות הם כלם יורדים מהשם ית' על מדרגותיהם עד שיגיע אל השפלה שבצורות והם בעצמותם עולות ר"ל שקצתם הם בעבור קצת כאלו תאמר שהצור ההשפלה היא בעבור העליונה ממנה וכן לא יסוד עד שיכלה העניין בסוף אל הצורה הראשונה והוא הש' ית' כבר התבאר זה באלהיות. והנה לרז"ל בזה באורים רבים אלא שרובם סובבים זה הקוטב באופן מה. וזכר עוד שכבר אמר אליו השם ית' בנבואה אני יי' אלהי אברהם ואלהי יצחק הארץ שאתה שוכב עליה והיא ארץ כנען לך אתננה ולזרעך ר"ל הנני נותנה לך שיירשנה זרעך בהגיע העת הראוי לזה והיה זרעך רב כעפר הארץ ותפרוץ לארבע רוחות העולם ונברכו בך ובזרעך כל משפחות האדמה ויאמרו קצתם לקצת ישימך ה' כיעקב וכזרעו. או ירצה בזה שכבר יגיע מחוזק ההשגחה שישגיח הש"י ביעקב ובזרעו שיתברכו שאר האומו' בעבורו כטעם אמרו ימלט אי נקי' והנה השגחתי תדבק בך ושמרתיך שמירה תמידית בכל אשר תלך והשיבותיך אל האדמה הזאת והיא ארץ כנען שהיא הארץ הנבחרת כי לא תסור השגחתי ממך עד אשר אעשה את אשר דברתי לך והוא רבוי הבנים וירושת הארץ ושאר מה שבא בזה היעוד. והנה כאשר הקיץ יעקב נפלא על חוזק ההכנה אשר בזה המקום לקבל השפע האלהי ואמ אכן יש יי' במקום הזה ואנכי לא ידעתי. ואולי אמר זה כי אם היה יודע זה היה מתנהג בו בקדושה יותר ממה שעשה. ויירא מאד ואמר מה נורא המקום הזה אין זה כי אם בית אלהים וזה שער השמים כי בו הכנה נוספת להגעת השפע האלהי. וישכם יעקב בבקר ויקח את האבן אשר שם מראשותיו וישם אותם מצבה וגו'. כדי שתוכר לה האבן היא כי רושם השמן נכר זמן ארוך. או אולי היה זה לעבוד' לש' ית' במדרג' הנסכים שהיו קרבים עם הקרבנות שיהיה בהם שמן ולזה תראה שנסך בשובו על מצבת האבן שהציב נסכים ויצק שמן על ראשה. ואולי היה זה לשתי אלו הסבות יחד וקרא שם המקום ההוא בית אל והנה קודם זה היה לוז שם העיר לראשונה שהמקום הזה בתוכה וזה ממה שיוסיף האמתה על זה הספור כי זה המקום היה מפורסם שהיה נקרא ביתאל והודיעתנו התורה לאי זו סבה היה לו זה השם. וידר יעקב נדר לאמר אם תדבק בי השגחתך ותשמרני מכל רע בדרך הזה אשר אנכי הולך ויתן לי מה שיספיק לי ללבוש ולמזון וישיבנה בשלום אל בית אבי ויהיה לי לאלוה ולמנהיג ר"ל שיתן עיניו כי תמיד וידריכני בדרך הישרה הנה אני אעשה זה לכבודו והוא שהאבן הזאת אשר שמתי מצבה יהיה לי מקום מיוחד לעבוד ה' ית' וכל אשר תתן לי מהקניינים אתן ממנו מעשר לש' ית'. זהו ביאור דברי הספור ואולם התועלות הם י"א:
התועלת הא' הוא במדות. והוא שראוי לאדם לשמוע בקול הוריו. ולזה העיר הכתוב שיציא' יעקב מבאר שבע היתה ללכת לחרן כאשר צוהו אותו הוריו:
התועלת הב' הוא במדות. והוא שראוי לאדם כשיעשה פעולותיו שיעשה בזריזות ולא יתעצל בהם כי העצלה מדה מגונה מאד מרחקת האדם מכל שלמות. ולזה ספרה התורה שיעקב לן במקום ההוא מפני שכבר בא השמש ולולי זה לא נתעצל ללכת עוד ביום ההוא ולזאת הסבה ג"כ זכר שכבר השכים בבקר ללכת לדרכו:
התועלת הג' הוא במדות. והוא שאין ראוי לאדם למסור עצמו לסכנות ולזה ספר שכבר לן שם יעקב כי בא השמש לפי שבלילה תמצאנה הסכנות בדרכים. ולזה ראוי לאדם שיתרחק מלכת בלילה בדרכי' אם לא באופן שיהיה מובטח מהסכנה:
התועלת הד' הוא במדות. והוא שאין ראוי לאדם לרדוף אחרי התענוגי' אבל יקח מהם ההכרחי לבד. הלא תראה שאצל זה המקום היתה עיר שמה לוז והיה אפשר ליעקב שישכב שם בפאת מטה ובדמשק ערש והספיק לו אחת מאבני המקום לשום ראשו עם שבזה גם כן ישלם לו יותר הזריזו' בדרכו לקום ולנסוע כשירצה:
התועלת הה' הוא בדעות. והוא להודיענו שהמציאות כולו נקשר קצתו בקצתו ושאין לארץ ולשמי' שתי התחלות מתחלפות כמו שחשבו המשנים ר"ל המאמינים בשניות אבל להם התחלה אחת לבד והוא ה' ית' והם יחד כמו סלם אחת יעלו מדרגותיהם מדרגה אחר מדרגה עד שיכלה העניין אל הש' יתע' והוא אשר ירדו וישפעו ממנו אלו הנמצאות וזה כמו התחלת מופת לבאר ממנו שאין לעולם ההויה וההפסד ולעולם הגלגלים כי אם התחלה אחת כמו שביאר הפילוסוף באלהיות:
התועלת הו' הוא בדעות. והוא לפרסם עניין הנבואה וזה שכבר נתפרסם מזה הספור ענין זאת הנבואה והוא שקריאת זה המקום ביתאל היה עדות על אמתת זה הספור והנה ההאמנה בנבואה הוא מפנות התורה וזה שאם לא נאמין בנבואה תפול התורה כלה:
התועלת הז' הוא בדעות והוא לפרסם עניין ההשגחה האלהית בפרטי האדם וזה הוא מה שאמר הנה אנכי עמך ושמרתיך בכל אשר תלך וזה כי כמו זא' השמירה התמידיית לא יתכן שתהיה בזולת זה האופן אבל תהיה אפשר שיהיה לאדם שמירה בעת מה ובמקום מה מצד המערכת. ואולם אי אפשר שתהיה לו תמידיית בכל מקום ובכל זמן וזה מבואר למי שעיין עיון מעט במשפטי הכוכבים:
התועלת הח' הוא בדעות. והוא להודיע שההשגח' האלהי' לא תהיה לבד בנתינת הטובות המדומות ובחסרת הדעות אבל תשדל גם כן לתת למושגח אמונות ודעות אמתיות ולזה סבב השם יתע' שילין יעקב בזה המקום הנבחר שהגיעה לו בה ההשגחה האמתית אשר אין מבלעדיה לאדם אמונה בשם ית' כפי הראוי וזה מבואר למי שעיין בכמו אלו העמוקות. ולזה אמרו רז"ל שהשם עזרו בזאת הלינה שקפצה לו הארץ והעריב לו שם השמש להורות כי מה' היתה הסבה שילין שם. וזה בחיי דבר ראוי שיאמין כי אין ראוי שנאמר שיהיה הגע' כמו זה השלמות הנפלא בקרי ובהזדמן אבל כוון אצל החכמה האלהית בלי ספק וכבר ביארנו בשני ממלחמו יי' של עניינים אשר נחשב שיהיו בקרי הגבלה מה וסדור מכוון אך אין הנה באור כמו אלו העניינים:
התועלת הט' הוא במדות. והוא שראוי לאדם שיעמוד במקומות הנכבדים באימה וביראה ובתוספת קדושה ולא יעשה בהם המעשים שיעשה במקומות הפחותים. ולזה ירא יעקב בדעתו מעלת המקום אשר לן שם:
התועלת הי' הוא במדות. והוא שאין ראוי לאדם שיהיה בהול להון אבל יספיק לו ההכרחי. הלא תראה שיעקב אבינו לא שאל מה' יתע' כי אם ההכרחי והוא לחם לאכול ובגד ללבוש:
התועלת הי"א הוא בדעות. והוא להודיע כי אין הש' ית' אחד ממניעי הגרמים השמימיים אבל הוא עליון על כלם וממנו יושפעו להם כחות להניע הגלגלים באופן שיניעו אותם. ולזאת הסבה רצה יעקב לתת העשירי לכבוד הש' ית' להורות שבכאן מדרגה עשירית לשכלים הנפרדים הוא האלוה והוא השם יתע' או יהיה להעיר שעל התשעה שכלים אשר להם ראשיות מה שהם השכל הפועל והמניעים הראשיים אשר לגלגלי כוכבי לכת וגלגל כוכבים הקיימים שהם שמנה ימצא שכל עליון עליהם הוא הש' ית' אשר הוא נצב על ראש הסולם ובזה המקום טעו רבים מהפילוסופ' ולזה המקום היה טעו' אצילי בני ישראל לפי מה שאחשוב שכבר השתבשו בהשגתם כמו שנבאר בג"ה במקומו. וכבר ביארנו בה' ממלחמות יי' שאין ה' אחד מהמניעים המיוחדים לגלגלים והנה אין הנה מקום זה הביאור:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |